נותן טעם בר נותן טעם (דגים שעלו בקערה)

מה הדין במקרה של נ"ט בר נ"ט = כלומר דבר אחד נתן טעם במאכל ואותו מאכל נתן טעם במאכל אחר

מקורות
בבלי:	חולין קיא.ב
רמב"ם:	הלכות מאכלות אסורות פרק ט. כג
שולחן ערוך:	יורה דעה הלכות בשר בחלב סימן צה א

מקור הדין בגמ'

גמ' (חולין קי"א.ב) נחלקו רב ושמואל במקרה של דגים שעלו בקערה בשרית האם מותר לאׂכלם בכותח (במאכל חלבי).

רב אמר אסור- משום שנותן טעם.

שמואל אמר- מותר משום נותן טעם בן נותן טעם (נ"ט בר נ"ט).

הכרעת הגמ' כדעת שמואל.

רש"י

מדובר שבישלו בשר בסיר ואחר כך העבירו אותו לקערה, אחרי ניקיון הקערה הכניסו לתוכה דגים שגמרו להיצלות (חמים).

צמצום מחלוקת רב ושמואל

רש"י (חולין קי"א.ב) ד"ה נ"ט בר נ"ט- "אם היו מבושלים עם בשר ממש היה אסור לאוכלן בכותח אי נמי מודה שמואל שאסור לאכול חלב רותח בקערה... אבל קערה זו היא עצמה אינה בשר אלא על ידי נותן טעם ואינה כבשר."