זמן הספירה

מקורות
בבלי:	מנחות סה ב-סו א
רמב"ם:	תמידין ומוספין ז כב-כה
שולחן ערוך:	אורח חיים תפט

בלילה

הברייתא (מנחות סו א, מגילה כא א) אומרת שקצירת העומר וספירת העומר הן בלילה, והבאת העומר ביום.
ובמשנה (מגילה ב ו) מבואר שדבר שמצוותו בלילה כשר כל הלילה, וכן הדין בספירת העומר, שמותר לספור כל הלילה, וכן פסק השלחן ערוך (תפט א).

כתבו התוספות שכיון שספירת העומר מדרבנן אפשר לספור כבר בבין השמשות, והוסיפו שאף עדיף לספור ביום סמוך לחשיכה משום 'תמימות', אמנם סיימו וכתבו על זה 'ואין נראה'. וברא"ש (פסחים י מ) הביא דברים אלו בשם ר"י ולא כתב שאין נראה. והטור (אורח חיים תפט) העתיק להלכה רק שאפשר לספור בספק חשיכה, ולא הזכיר ספירה ביום ממש.
הר"ן (בדפי הרי"ף כח א ד"ה וכי היכי) כתב בשם התוס' שכיון שהספירה מדרבנן בזה"ז טוב להקדים ביום הראשון ולספור בספק חשיכה כדי שיהיו תמימות. הרי שגם הוא השמיט הספירה ביום, וגם סייג דברי התוס' ליום הראשון בלבד. ומ"מ כתב על זה הר"ן שאין נכון להכניס עצמו בספק לכתחילה, וגם אין להחמיר בתמימות בזה"ז שהוא מדרבנן יותר מאשר אם היתה הספירה מדאורייתא, שאז לא היינו נכנסים לספק לספור בבין השמשות, אלא כל שסופר בלילה קרינן ביה תמימות.
ובבית יוסף (תפט ד"ה ומה שכתב וזמן) הביא דברים אלו ולא העיר עליהם, ובשלחן ערוך (א) לא הזכיר מזה דבר, רק כתב בסתם שמתחילים לספור את העומר בליל שני של פסח.

המתפלל מבעוד יום

כתוב במחזור ויטרי (עמוד 301 ד"ה והיה) שרש"י היה מתפלל ערבית מבעוד יום, ולא רצה לברך על ספירת העומר שמא היא ברכה לבטלה, לכן ספר עימם בלי ברכה, שמא ישכח לברך אחר כך ונמצא קרח מכאן ומכאן. ובשבולי הלקט (רלד בסופו) הובא כן בשם ר' יצחק.
דברי המחזור ויטרי אלו הובאו באבודרהם (סדר פסח וספירת העומר) (ולא הזכיר זאת בשם רש"י), אבל סיים על זה שהרמב"ם כתב שמי שמנה ולא בירך יצא ידי חובה. ומבואר שהאבודרהם אינו סובר כן להלכה. גם בתשובת הרשב"א (א רלה) מובא בשם שואל השאלה דברים אלו בשם רש"י, אבל הרשב"א דחה דבריו ואמר שלא מצא איפה כתב רש"י דברים אלו, ולא יתכן לתלות כן בדעתו לפי שאי אפשר לעמוד ביום ראשון ולספור יום שני, ועוד שאם יצא י"ח בספירה שמבעוד יום איך יספור בברכה בלילה והרי ברכתו לבטלה.