קריאת שמע על המטה וברכת המפיל

מקורות
בבלי:	ברכות ד ב-ה א
רמב"ם:	תפילה ז א-ב
שולחן ערוך:	אורח חיים רלט

המקורות התלמודיים

בגמרא (ברכות ד ב) מובאים דברי ר' יהושע בן לוי, שמצוה על אדם לקרוא קריאת שמע על מטתו, אף שכבר קרא בבית הכנסת, ומביא לזה רב אסי ראיה מפסוק: "רגזו ואל תחטאו אמרו בלבבכם על משכבכם ודומו סלה". ומפרש רש"י שצריך לומר את הפרשה שנאמר בה 'על לבבך' כאשר הוא שוכב שנאמר 'ובשכבך', ולאחר מכן 'דומו סלה' בשינה.

בסוף המסכת אומרת הגמרא (ברכות ס ב) שהנכנס לישון על מיטתו אומר מפרשת שמע עד והיה אם שמוע. וכן אומר ברכת המפיל.

תלמיד חכם

רב נחמן אומר שם (ברכות ד ב) שאם תלמיד חכם הוא, אינו צריך לומר קריאת שמע. אך אביי מוסיף שעל כל פנים גם תלמיד חכם יש לומר פסוק אחד 'בידך אפקיד רוחי פדית אותי ה' אל אמת'.
רש"י (ה א ד"ה ואם) מפרש שהסיבה שתלמיד חכם פטור מקריאת שמע היא מפני שהוא רגיל לחזור על גרסתו תמיד, ודי בכך.