סיכוך בנסרים

המחלוקת במשנה וביאור המחלוקת בגמרא

במשנה (יד.) נאמר - "מסככין בנסרים דברי רבי יהודה, ורבי מאיר אוסר".
בגמרא (יד.) הובאה מחלוקת בין רב ושמואל במה בדיוק מחלוקתם של רבי יהודה ורבי מאיר:
רב סובר שהמחלוקת בין רבי יהודה ורבי מאיר היא דווקא בנסרים שרחבים ארבעה טפחים, שרבי מאיר סובר שאסור לסכך בהם משום גזרת תקרה ורבי יהודה סובר שמותר לסכך בהם מפני שסובר שאין גזירת תקרה ('גזירת תקרה' תתבאר בפיסקה הבאה), אבל בנסרים שרוחבם פחות מארבעה טפחים אין מחלוקת וכולם מתירים לסכך בהם.
אמנם שמואל סובר שהמחלוקת היא כאשר רוחב הנסרים פחות מארבעה טפחים, שרבי מאיר סובר שגם בהם יש גזירת תקרה ורבי יהודה סובר שברוחב כזה אין גזירת תקרה, אבל כאשר הנסרים רחבים ארבעה טפחים כולם מודים שיש גזירה תקרה.
רב פפא ביאר שגם לפי שמואל שסובר שהמחלוקת היא כאשר רוחב הנסרים פחות מארבעה טפחים, אם רוחב הנסרים פחות משלושה טפחים - רבי מאיר יודה שמותר לסכך בהם כיוון שהם נחשבים כסתם קנים, ורק כאשר הם בין שלושה לארבעה טפחים יש מחלוקת – רבי יהודה סובר שכיוון שאין בהם רוחב ארבעה טפחים אין להם שיעור מקום, ולכן מותר לסכך בהם, ורבי מאיר סובר שכיוון שהנסרים גדולים משלושה טפחים ויצאו מתורת לבוד - אסור לסכך בהם.
סיכום השיטות בגמרא:
רב -
נסרים קטנים מארבעה טפחים - מותרים לסיכוך.
נסרים רחבים ארבעה טפחים - רבי יהודה מתיר, רבי מאיר אוסר.
שמואל -
נסרים קטנים משלושה טפחים - מותרים לסיכוך.
בין שלושה לארבעה טפחים - רבי יהודה מתיר, רבי מאיר אוסר.
נסרים רחבים ארבעה טפחים - אסורים לסיכוך.

ביאור גזירת תקרה

שיטת רש"י

רש"י (ד"ה רבי מאיר) ביאר שגזירת תקרה היא איסור לסכך בנסרים אף על פי שהם כשרים מעיקר הדין לסיכוך, כיוון שסיכוך בהם דומה מאוד לתקרת בית שרוב תקרות הבית עשויות מנסרים, ויש חשש שאם נתיר לעשות סוכה מנסרים יבוא אדם לומר – 'הרי גם הסוכה וגם קורות הבית עשויים מנסרים, אם כן אלך ואשב תחת קורות ביתי שהרי הם כסוכה', ודבר זה וודאי אסור שהרי התורה אמרה לשבת בסוכה ולא בבית שיושבים בו בכל ימות השנה.