שיחה:צידת שרצים שקצים ורמשים בשבת
שיטת רש"י על פי הסבר המגיני שלמה
ויש להעיר שלפי זה מחלוקת ר"מ וחכמים לגבי כל שבמינו ניצוד, מקבילה היא למחלוקת ר' שמעון ור' יהודה לענין מלאכה שאינה צריכה לגופה. שר' מאיר שמחייב אפילו בשאין במינו ניצוד, כוונתו לחייב גם כאשר צד שלא לצורך ואם כן עולה שיטתו כר' יהודה שמלאכה שאינה צריכה לגופה חייב. ואילו דעת חכמים שפוטרים דבר שאין במינו ניצוד, במילים אחרות ניתן לומר שדעתן היא שהצד שלא לצורך פטור, כלומר כר' שמעון שמלאכה שאינה צריכה לגופה פטור. אמנם מסתבר לומר שאין כוונת רש"י לומר שר"מ סובר כר' יהודה לכל דבריו וחכמים כר' שמעון לכל דבריו, אלא רק לענין צידה מגדירים הם את המלאכה על פי הצורך מכיוון שגדר מלאכת צידה הוא כזה, שרק אם צד לצורך, לפי חכמים, חייב, מפני שמסתמא הוא דבר שבמינו ניצוד. ואילו לפי ר' מאיר שחייב גם בדבר שאין במינו ניצוד, הרי הוא מגדיר מלאכת צד גם כאשר צד שלא לגוף הדבר, כלומר שהוא דבר שאין במינו ניצוד. ודו"ק. א.א (שיחה | תרומות | מונה) שכח לחתום