סוף זמן אכילת פסח ואפיקומן
|
יש להשלים סוגיה זו: בסוגיה זו חסר מידע בסיסי או הרחבות נוספות מעבר למידע שכתוב. | ||
| הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם. | |||
| משנה: | ברכות א א |
| בבלי: | ברכות ט א |
| רמב"ם: | קרבן פסח ח טו |
| שולחן ערוך: | אורח חיים תעז א |
מחלוקת התנאים האם סוף זמן אכילת קרבן פסח בליל פסח הוא עד חצות או עד הבוקר, והדין בזמן הזה לענין אכילת אפיקומן.
מחלוקת ר' אלעזר בן עזריה ור' עקיבא[עריכה | עריכת קוד מקור]
ברכות[עריכה | עריכת קוד מקור]
בגמרא (ברכות ט א) מובאת ברייתא ובה מחלוקת תנאים לענין סוף זמן אכילת קרבן פסח. לדעת ראב"ע אכילת פסח היא רק עד חצות, ואילו לדעת ר' עקיבא עד הבוקר.
ר' אלעזר בן עזריה לומד זאת בגזירה שווה מהפסוקים "ואכלו את הבשר בלילה הזה", ו"ועברתי בארץ מצרים בלילה הזה", כשם ש"בלילה הזה" האמור שם הוא בחצות, שכן בחצות עבר ה' בארץ מצרים, כן הוא גם לענין אכילת הבשר 'בלילה הזה', שהוא עד חצות.
לעומת זאת ר' עקיבא שסובר שאכילת בשר הפסח היא עד עלות השחר, לומד זאת מהפסוק: "ואכלו אותו בחפזון", כלומר עד השעה שנחפזו לצאת, שזהו בעלות השחר, שכן אסור היה להם לצאת איש מפתח ביתו עד הבוקר.
מחלוקת תנאים זו מוזכרת במקומות נוספים בגמרא.
פסחים[עריכה | עריכת קוד מקור]
המשנה במסכת פסחים (י ט) אומרת שקרבן הפסח אחר חצות מטמא הידיים, כלומר שאחר חצות כבר נעשה נותר, וחכמים גזרו על הנותר שיטמא את הידיים. ואומרת הגמרא שם (פסחים קכ ב) שהמשנה היא אליבא דר' אלעזר בן עזריה, שסובר שזמן אכילת הפסח הוא רק עד חצות ותו לא, שכן לר' עקיבא אינו נעשה נותר עד הבוקר.
מגילה[עריכה | עריכת קוד מקור]
המשנה במסכת מגילה (ב ו) אומרת שדבר שמצוותו בלילה כשר כל הלילה. והגמרא (מגילה כא א) לומדת שכיון שהמשנה הזכירה קודם לכן קצירת העומר והקטר חלבים ואיברים שכשרים כל הלילה, ואף על פי כן הוסיפה לומר באופן כללי שדבר שמצוותו בלילה כשר כל הלילה, הרי זה בא לרבות דבר שלא נכתב במפורש, ואומרת הגמרא שהכוונה לאכילת פסחים. וממילא דהו דלא כר' אלעזר בן עזריה, שכן הוא סובר שאכילת הפסח היא רק עד חצות.
זבחים[עריכה | עריכת קוד מקור]
המשנה במסכת זבחים (ה ח) אומרת שהפסח אינו נאכל אלא בלילה ואינו נאכל אלא עד חצות.
הגמרא (נז ב) אומרת שמשנה זו היא כדעת ר' אלעזר בן עזריה, שהרי לפי ר' עקיבא עד עלות השחר. אמנם אביי מעלה אפשרות שייתכן לפרש את המשנה גם אליבא דר' עקיבא, וכוונת המשנה היא רק לכתחילה וכדי להרחיק את האדם מן העבירה, אך בדיעבד מותר לאכול עד הבוקר. אך הגמרא דוחה פירוש זה, שכן לשון המשנה 'אלא עד חצות' מוכיח שהוא דאורייתא כמו שאר הדברים המנויים שם (אלא בלילה, אלא למנוייו וכו').
מצה בזמן הזה[עריכה | עריכת קוד מקור]
עוד מביאה הגמרא (פסחים קכ ב) את דברי רבא שאדם האוכל מצה בזמן הזה אחר חצות, לא יצא ידי חובתו אליבא דראב"ע.
לשאלת הגמרא שלכאורה דבר זה פשוט, שהרי דין מצה כדין קרבן פסח, שהרי נאמר: "על מצות ומרורים יאכלוהו"? משיבה הגמרא על פי דברי הגמרא לעיל (קכ א) שהפסוק "ששת ימים תאכל עליו מצות וביום השביעי עצרת..." לומדת הגמרא שכל ימות החג אכילת מצה היא רשות. אמנם ביום הראשון הכתוב קבעו חובה שנאמר: "על מצות ומרורים יאכלוהו", ואף בזמן שאין בית המקדש קיים חובה הוא שנאמר: "בערב תאכלו מצות". והיה ניתן לחשוב שכיון שיש פסוק מיוחד ליום הראשון לקבעו חובה אחר שהוצא מדין חובה כשאר הימים, אם כן יש לו דין בפני עצמו להיות מותר כל הלילה, קמ"ל רבא שאין זמן אכילתו אלא עד חצות וכר' אלעזר בן עזריה.
דברי רבא מתייחסים לאכילת מצה של מצוה, ולא לאכילת אפיקומן. אמנם יש שלמדו מזה גם לאכילת אפיקומן בזמן הזה, וכדלהלן.
הכרעת הראשונים[עריכה | עריכת קוד מקור]
הראשונים דנו כמי יש לפסוק להלכה, אם כר' עקיבא מצד שהלכה כר' עקיבא מחבירו, וכן סתם המשנה במגילה כמותו, או דלמא כר' אלעזר בן עזריה לפני שסתמות המשניות בפסחים ובזבחים וסתם הגמרא בברכות מוכיחות כמותו.
הרי"ף לא הזכיר סוגיה זו, לא בברכות ולא בפסחים.
רבנו חננאל (פסחים קכ ב) כתב להדיא שהלכה כר' אלעזר בן עזריה, לפי שסתם משנה כמותו.
וכן כתב בספר האגודה (זבחים נז ב) בשם ר"י, שכיון שישנן שלוש סתמות כראב"ע ורק אחת
אמנם הר"ן על הרי"ף (פסחים כז ב ד"ה גרסינן, מגילה ז א ד"ה זה הכלל) כתב שיש אומרים שהלכה כראב"ע לפי שסתמא דגמרא בברכות כוותיה, וכן סתם המשניות בפסחים ובזבחים. ואף שיש גם סתמא כר' עקיבא, מ"מ הולכים לחומרא לאכול את האיפקומן עד חצות. וסיים שאף שיש מקלים כר' עקיבא, לפי שהלכה כמותו מחבירו, וגם סתם המשנה במגילה כמותו, מ"מ אין להקל בכך.
גם הרא"ש (פסחים י לח) כתב שנראה שהלכה כר' אלעזר בן עזריה, ואף שיש גם סתמא כר' עקיבא ואי אפשר לומר שהיא פחות עדיפה על שאר סתמי הגמרות למרות שהיא אחת כנגד שלשה, מ"מ נכון להחמיר כראב"ע, לפי שאפשר שגם ר' עקיבא מודה שיש להרחיק את האדם מן העבירה באיסור דאורייתא. וכתב שכן היה נוהג רבנו תם לאכול את האפיקומן קודם חצות.
גם בברכות (א ט) כתב שכיון שמספקא לן כמי הלכה, צריך להחמיר ולאכול את האפיקומן קודם חצות. וכן העתיק להלכה הטור (אורח חיים תעז).
הרמב"ם (קרבן פסח ח טו) כתב שמדין תורה הפסח נאכל כל הלילה עד שיעלה עמוד השחר, אבל כדי להרחיק את האדם מן העבירה, אמרו חכמים לאכלו עד חצות. וכן כתב גם בפירוש המשניות (מגילה ב ו).
שלחן ערוך ואחרונים[עריכה | עריכת קוד מקור]
בשלחן ערוך (אורח חיים תעז א) כתב שיהיה זהיר לאכול את האפיקומן קודם חמץ. גם הרמ"א שם לא השיג.