היזק ראיה

מתוך ויקיסוגיה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


מקורות
משנה:בבא בתרא ב א-ג א
בבלי:שכנים ב יד
ירושלמי:חושן משפט קנז א

חיוב בניית הכותל בחצר משום היזק ראייה, יסוד החיוב ודינים שונים

סוגיית הגמרא[עריכה | עריכת קוד מקור]

המשנה הפותחת את מסכת בבא בתרא דנה ביכולת הכפייה של השותפין על בניית כותל:"השותפין שרצו לעשות מחיצה בחצר - בונין את הכותל באמצע". בביאור דברי המשנה הביאה הגמ' שתי לשונות. ללשון הראשונה (ב.-ב:) מחיצה משמעותה כותל והמשנה באה להשמיענו שאם חלקו חצר שיש בה דין חלוקה ועשו קניין על בניית כותל לא יכולים לחזור, לפי ביאור זה היזק ראייה לא נחשב להיזק, לפי הלשון השנייה (ג.) משמעות המחיצה היא חלוקה והמשנה עוסקת בחצר שאין בה דין חלוקה שהסכימו לחולקה שאז יכול האחד לכפות על חברו לבנות כותל משום היזק ראייה. תוס'(ד"ה סברוה) כותבים שלהלכה ה"ר שמיה היזק ושכן פסק ר"ת, וכן מסביר הרא"ש בדעת הרי"ף שהרי לא הביא את הל"ק. הרא"ש מסביר שפסקו כך משום שהקשו הרבה קושיות על הל"ק (אע"פ שתירצו התירוצים דחוקים) וכן משום שר' יוחנן ורב אשי טרחו לתרץ אותה. כך נפסק להלכה גם ברמב"ם (שכנים ב,יד) ובשו"ע (חו"מ קנז,א).

ביאור המחלוקת[עריכה | עריכת קוד מקור]

הגמרא מקשה על הלישנא קמא ממספר מקורות בהם נראה שיש היזק ראיה. מתירוצי הגמ' עולה שגם ללישנא קמא יש מקומות בהם יש היזק ראייה: גינה, כותל שנפל (לפי תוס'), בין החצר לרה"ר, בבית ובין גג לחצר.