יסודות חזקת תשמישים

מתוך ויקיסוגיה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקורות
משנה:משנה
בבלי:ב"ב ו נז-ס
רמב"ם:שכנים ח
שולחן ערוך:חושן משפט קנג-קנד


חזקת תשמישים נוצרת במצב שאדם השתמש בשימושים שונים ברשותו של חברו, הראשונים נחלקו מה נצרך כדי ליצור חזקת תשמישים, ומה היחס בינה לחזקת קרקעות.

הקדמה[עריכה | עריכת קוד מקור]

מספר סוגיות במסכת בבא בתרא עוסקות בחזקת תשמישים, דוגמה לחזקת תשמישים מופיעה בסוגיה בפרק ראשון (ו א) בה מדובר על אדם ששופך מים לרשותו של חברו, ונאמר בגמרא ששימוש זה מקנה למשתמש "חזקת תשמישים" ואסור לחברו לסלק אותו משימושו.
חזקת תשמישים נזכרת כבר במשניות בסוף פרק חזקת הבתים (נז.-ס:), אולם אין סוגיה מפורשת המבארת את טעם החזקה וגדרי הדין.
החזקה המוכרת יותר היא - חזקת קרקעות, חזקת קרקעות היא חזקת ראיה, שנוצרת לאחר שלוש שנים שהבעלים המקורי לא מחה במחזיק, ומתוך כך יש ראיה למחזיק שהוא קנה את הקרקע מהבעלים המקורי. בשביל להשתמש בחזקת קרקעות המחזיק צריך לטעון טענה, דהיינו: להסביר כיצד הגיעה הקרקע מהבעלים הראשון לידיו, אך כאשר אינו טוען אלא אומר "שלא אמר לי אדם דבר מעולם", אין כל משמעות לחזקתו, כיוון שברור שהוא לא קנה את הקרקע מבעליה, וממילא אין סיבה לתת את הקרקע למחזיק.
אולם לגבי חזקת תשמישים, הראשונים מתלבטים אם קיים צורך בטענה וכן אם החזקה נוצרת לאלתר או רק לאחר שלוש שנים. יש להבין מה הסיבה לחלק בין חזקת קרקעות לחזקת תשמישים, ועל איזו סברה בנויה חזקת תשמישים.

כאמור הסוגיה משיקה לסוגיית חזקת קרקעות, אולם ניתן ללמדה בפני עצמה. סוגיה נוספת המשיקה לסוגיית חזקת תשמישים היא חזקת נזיקין, והראשונים לא הבדילו בין שתי סוגיות החזקות ורוב דבריהם נוגעים לשתי החזקות, עם זאת יש לעיין בה בסוגיית חזקת נזיקין בפני עצמה לאחר העיון בחזקת תשמישים שחזקת נזיקין מבוססת עליה.

תקציר שיטות הראשונים[עריכה | עריכת קוד מקור]

יש ארבע שיטות בראשונים בעניין חזקת תשמישים:
א. רבנו תם (תוס' ו ב ד"ה האי), רא"ש (א יא-יב), בעל המאור (?? מדפי הרי"ף), רשב"א (כג א ד"ה והא), ריטב"א (כג א), ר"ן (כג א ד"ה והא): צריך טענה ושלוש שנים כבחזקת קרקעות.
ב. רש"י (ו ב ד"ה לא הויא חזקה), רשב"ם (רש"י ו א ד"ה תוספות, תוס' ו ב ד"ה ואי, רשב"ם מא א ד"ה כל חזקה): צריך טענה, אך לא צריך בכל מצב שלוש שנים.
ג. גאונים, ר"י מגאש (נז א), רמב"ם (שכנים ח ז), רמ"ה (כג א), רמב"ן (מלחמות ?? מדפי הרי"ף), ריב"ש (שכב): חזקה היא לאלתר ולא צריך טענה.
ד. ריב"ם (תוס' כג א ד"ה והא): לא צריך טענה, אך צריך שלוש שנים.

להלכה פסק השולחן ערוך (חושן משפט קנג) כשיטת הרמב"ם והגאונים שהחזקה מועילה לאלתר ובלא טענה, והרמ"א הביא את דעת הרא"ש וסיעתו שצריך שלוש שנים וטענה בשביל חזקת תשמישים. האחרונים נחלקו האם הרמ"א הכריע לאחר מכן (קנה לה) כשיטת השולחן ערוך, או שלשיטתן עדיין יש לחשוש לשיטת הרא"ש. הט"ז והגר"א אומרים שהרמ"א הכריע כשיטת השולחן ערוך, ואילו הסמ"ע והנתיבות אומרים שהרמ"א חושש לדעת הרא"ש.

מאמרים וכתבי עת[עריכה | עריכת קוד מקור]