הבדלים בין גרסאות בדף "ברכה על תבשיל שיש בו מין דגן"

{{מקורות||ברכות לו ב - לז א, לט א||ברכות ג ג-ו|אורח חיים רח ב-ו}}

ברכה על תבשיל מחמשת מיני דגן, או שיש בו מחמשת מיני דגן.

כתב ה'''מאירי''' (לז א ד"ה כל תבשיל שהוא) שאם מבשל תבשיל מחמשת מיני דגן ולא נתבקעו, מברך עליו בורא פרי האדמה בתחילתו, ובורא נפשות בסופו. אבל אם נתבקעו בבישול, או שחלקן בעודם חיים לשנים או לשלוש או לארבע או לחמש (ונקראים - חילקא וטירגיס וזריד וערסן), מברך מזונות ומעין שלוש.

'''ספר הפרדס שער הדגן''' על הגמרא אומר שכל המפרשים קיבלו את דברי רב ושמואל לגבי 'כל שיש בו'. ומה שכתוב תיובתא דרב ושמואל אינו על זה, אלא על הדיוק שדייקנו מדבריהם 'כל שהוא מחמשת מיני דגן', שאמרנו שרק מה שהוא חמשת מיני דגן ברכתו 'מזונות' ולכן אורז ודוחן לא, שזה לא נכון שהרי מברכים על אורז 'מזונות' כי הוא מזין. יוצא מדבריו שגם כל שהוא מחמשת המינים לא נדחה אלא רק הדיוק.