9,905
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "מצוות שתייה בפורים"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
| שורה 13: | שורה 13: | ||
==== מצווה או חיוב ==== | ==== מצווה או חיוב ==== | ||
מפשט לשון רבא על | מפשט לשון רבא על פניו, נראה כי הוא רואה את השתייה בפורים כחיוב, ואכן כך נראה מרוב הפוסקים, ביניהם ה'''רמב"ם''' (מגילה ב טו), ה'''טור''' (אורח חיים תרצה) וה'''ריא"ז''' (מגילה א ד). <BR/> | ||
ברם, ה'''ראבי"ה''' (תקסד) פוסק באופן שונה, | ברם, ה'''ראבי"ה''' (תקסד) פוסק באופן שונה, ומביא כמה הלכות וביניהם מימרא דרבא, ומסיים בהם דכל הני צריך למצווה בעלמא ולא לעיכוב. דבריו הובאו להלכה ב'''הגהות מיימוניות''' (מגילה ב טו ב), וכן פסק ה'''דרכי משה''' (אורח חיים תרצה א), ה'''אליה רבה''' (תרצה א), ה'''כף החיים''' (תרצה טו), וה'''ביאור הלכה''' (תרצה ד"ה חייב), וכן הובא בספר '''מנהגי מהר"ש מנוישטט''' (קלא).<BR/> | ||
מכך שה'''ראבי"ה ''' שולל את היותו של דין זה מעכב, נראה כי הוא סובר שדין השתייה אינו דין עצמאי אלא חלק | מכך שה'''ראבי"ה ''' שולל את היותו של דין זה מעכב, נראה כי הוא סובר שדין השתייה אינו דין עצמאי אלא חלק מ[[#חובת היום או חובת סעודה|חובת הסעודה]]. | ||
על שיטתו של ה'''ראבי"ה''' מקשה בעל '''ערוך השולחן''' (אורח חיים תרצה ד) מפשט דברי רבא, שהשתמש בביטוי 'מיחייב' | על שיטתו של ה'''ראבי"ה''' מקשה בעל '''ערוך השולחן''' (אורח חיים תרצה ד) מפשט דברי רבא, שהשתמש בביטוי 'מיחייב', עולה בפשטות שמדובר על חיוב ולא על מצווה בעלמא. | ||
* ישנם מקומות בהם הניסוח הוא בלשון חיוב אך למעשה מדובר בהנהגה טובה, כגון המימרא "חייב אדם לומר אימתי יגיעו מעשי כמעשה אברהם יצחק ויעקב" ('''ילקוט שמעוני''' דברים תתל ד"ה פנים). וכן תירץ ה'''רב שטנרבוך''' (מועדים וזמנים ד שיז) את קושיית ה'''נודע ביהודה''' (מהדורא תניינא אורח חיים צד) על השו"ע מדוע לא הזכיר את החיוב להקביל פני רבו בחג חרף האמירה המפורשת של הגמרא (ראש השנה טז:). | <BR/>קושיה זו ניתנת לתירוץ בשני אופנים: | ||
* | *ישנם מקומות בהם הניסוח הוא בלשון חיוב אך למעשה מדובר בהנהגה טובה, כגון המימרא "חייב אדם לומר אימתי יגיעו מעשי כמעשה אברהם יצחק ויעקב" ('''ילקוט שמעוני''' דברים תתל ד"ה פנים). וכן תירץ ה'''רב שטנרבוך''' (מועדים וזמנים ד שיז) את קושיית ה'''נודע ביהודה''' (מהדורא תניינא אורח חיים צד) על השו"ע מדוע לא הזכיר את החיוב להקביל פני רבו בחג חרף האמירה המפורשת של הגמרא (ראש השנה טז:). | ||
*בספר '''ברכת רפאל''' (פורים עמוד רמו) מתרץ ע"פ דברי ה'''מהרי"ל''' בשו"ת (נו), שהניסוח של רבא שונה מאוד מניסוח הלכתי חד, כפי שמופיע קצת לאחר מכן בגמרא (מגילה ז ב) "אמר רבא סעודת פורים שעשאה בלילה לא יצא ידי חובתו", ומכאן למד הראבי"ה שמדובר במדרגה נמוכה יותר, של מצווה בלבד. | |||
===איניש=== | ===איניש=== | ||
דרך המלך בביאור מילה זו היא אדם באשר הוא, כל אחד ואחד מהיהודים ללא חילוק והבדל, וכן עולה מסתימת רוב הפוסקים ופרשנים. ברם, ה'''כתב סופר''' (פירוש למגילה ד"ה ומעתה א"ש) סבר אחרת והסביר שבמילה 'איניש' בא רבא לצמצמם את החיוב, ולהחילו רק על פשוטי העם ועמי הארצות הנקראים 'איניש', ולא את אנשי המעלה ותלמידי החכמים.<BR/> | דרך המלך בביאור מילה זו היא אדם באשר הוא, כל אחד ואחד מהיהודים ללא חילוק והבדל, וכן עולה מסתימת רוב הפוסקים ופרשנים. ברם, ה'''כתב סופר''' (פירוש למגילה ד"ה ומעתה א"ש) סבר אחרת והסביר שבמילה 'איניש' בא רבא לצמצמם את החיוב, ולהחילו רק על פשוטי העם ועמי הארצות הנקראים 'איניש', ולא את אנשי המעלה ותלמידי החכמים.<BR/> | ||