9,905
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "מצוות שתייה בפורים"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
| שורה 36: | שורה 36: | ||
== טעם החיוב לשתות == | == טעם החיוב לשתות == | ||
בספר '''אבודרהם''' (פורים ד"ה ואמר בפרק קמא) שאל איך חייבו חכמים להשתכר בפורים, והרי בכמה מקומות בתורה מוזכר דבר זה כמכשול, כגון אצל נח ולוט. ומשיב, מפני שכל הניסים שנעשו לישראל בימי אחשורוש היו על ידי משתה, כגון הריגת ושתי, מלכות אסתר, מפלת המן וכו', ולכן עשו זכר לנס בשתיית היין. | בספר '''אבודרהם''' (פורים ד"ה ואמר בפרק קמא) שאל איך חייבו חכמים להשתכר בפורים, והרי בכמה מקומות בתורה מוזכר דבר זה כמכשול, כגון אצל נח ולוט. ומשיב, מפני שכל הניסים שנעשו לישראל בימי אחשורוש היו על ידי משתה, כגון הריגת ושתי, מלכות אסתר, מפלת המן וכו', ולכן עשו זכר לנס בשתיית היין. | ||
<BR/>כן | <BR/>כן העתיקו הרב '''מטה משה''' (תתריב) והרב '''אליה רבה''' (תרצה א) וב'''ביאור הלכה''' (ד"ה חייב). | ||
== גדר 'עד דלא ידע' == | == גדר 'עד דלא ידע' == | ||
דברי רבא 'עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי, אינם ברורים כל הצורך, שהרי להגיע לרמה כזו של שכרות קשה מאוד ואולי בלתי אפשרי. לכן טרחו הראשונים להסביר את דבריו באופנים שונים: | דברי רבא 'עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי, אינם ברורים כל הצורך, שהרי להגיע לרמה כזו של שכרות קשה מאוד ואולי בלתי אפשרי. לכן טרחו הראשונים להסביר את דבריו באופנים שונים: | ||
| שורה 69: | שורה 70: | ||
ב'''פרי חדש''' (תרצה ב) כתב שבזמננו שהדורות מקולקלים ראוי לנהוג כרבנו אפרים ולשתות מעט יותר מלימודו. וכן הסכים ה'''פרי מגדים''' (משבצות זהב ב), והוסיף שיירדם בשינה ועל ידי כך לא ידע וכו' ושכן ראוי לעשות. וכן הסכים ה'''משנה ברורה''' (ה) שכן ראוי לעשות כדברי הרמ"א. | ב'''פרי חדש''' (תרצה ב) כתב שבזמננו שהדורות מקולקלים ראוי לנהוג כרבנו אפרים ולשתות מעט יותר מלימודו. וכן הסכים ה'''פרי מגדים''' (משבצות זהב ב), והוסיף שיירדם בשינה ועל ידי כך לא ידע וכו' ושכן ראוי לעשות. וכן הסכים ה'''משנה ברורה''' (ה) שכן ראוי לעשות כדברי הרמ"א. | ||
=== הזהירות בדקדוק ההלכה בשעת שכרות === | |||
בספר '''מטה משה''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=30738&st=&pgnum=186 (תתריב)] אחר שהביא הדעות השונות, כתב שאף אותם שמשתכרים יהיה כל כוונתם לשם שמים, כדי לזכור הנס, ולא כדי למלאות גרונם יין כאותם שעושים שחוק וקלות ראש ואינם חוששים להתפלל, ולא לנטילת ידיים וברכת המוציא וברכת המזון, עד כי נדמה לרוב ההמון שבימים אלו הותר לפרוק עול תורה ומצוות. וכל זה הוא עוון פלילי כי לא הותרה אלא שמחה ולא קלות ראש, ואם ביטל תפילה או מילה מן המגילה הרי זה חוטא ומתחייב בנפשו. וכן היו הראשונים עוסקים בפורים בדברי תורה ומצווה ולא בקלות ראש. | |||
== טיוטה == | == טיוטה == | ||