9,905
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "תענית אסתר"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
| שורה 40: | שורה 40: | ||
== תענית אסתר שחל ביום שישי או בשבת == | == תענית אסתר שחל ביום שישי או בשבת == | ||
'''בעל השאילתות''' שם כתב, שאם י"ג באדר חל ביום שבת, מקדימים להתענות ביום חמישי, שהוא יום י"א באדר, לפי שאסור להתענות בערב שבת מפני טורח שבת. וכן הוא ב'''ר"ן''' (מגילה ב א ד"ה ומכאן) וב'''תוספות רי"ד''' (מגילה ב א ד"ה אלא) וב'''אגודה''' (מגילה ג א) בשמו. | '''בעל השאילתות''' שם כתב, שאם י"ג באדר חל ביום שבת, מקדימים להתענות ביום חמישי, שהוא יום י"א באדר, לפי שאסור להתענות בערב שבת מפני טורח שבת. וכן הוא ב'''ר"ן''' (מגילה ב א ד"ה ומכאן) וב'''תוספות רי"ד''' (מגילה ב א ד"ה אלא) וב'''אגודה''' (מגילה ג א) בשמו. וכן הוא ב'''רוקח''' (רמ ד"ה תענית אסתר). וכן פסק ה'''רמב"ם''' (תעניות ה ה) | ||
אמנם בחלק מהראשונים נמצא שכן התענו בערב שבת תענית אסתר. | אמנם בחלק מהראשונים נמצא שכן התענו בערב שבת תענית אסתר. | ||
| שורה 54: | שורה 54: | ||
== המנהג להתענות ג' ימים == | == המנהג להתענות ג' ימים == | ||
איתא ב'''מסכת סופרים''' (כא א) שרבותינו שמערב היו נוהגים להתענות צום מרדכי ואסתר שלושה ימים, והם שני וחמישי ושני שלאחר פורים. ואף שמרדכי ואסתר התענו בניסן, אנו לא מתענים בניסן לפי שהוקם בו המשכן וימים טובים לנשיאים היו, וכן בו עתיד להיבנות המקדש. | איתא ב'''מסכת סופרים''' (כא א) שרבותינו שמערב היו נוהגים להתענות צום מרדכי ואסתר שלושה ימים, והם שני וחמישי ושני שלאחר פורים. ואף שמרדכי ואסתר התענו בניסן, אנו לא מתענים בניסן לפי שהוקם בו המשכן וימים טובים לנשיאים היו, וכן בו עתיד להיבנות המקדש. | ||
<BR/>ה'''רא"ש''' (מגילה א א) הזכיר דין זה בשם מסכת סופרים, וכן הביאו גם ה'''רשב"א''' (ב א ד"ה זמן קהילה), וה'''ר"ן''' (ב א ד"ה ומכאן) וה'''טור''' (אורח חיים תרפו). | |||
ה''' | ה'''בית יוסף''' (תרפו ד"ה ומ"ש שאנו מקדימין) כתב שנראה שמה שאנו לא נוהגים כן לצום ג' ימים הוא כדי שלא להכביד על הציבור. | ||