9,905
עריכות
שורה 13: | שורה 13: | ||
===דעת רוב הראשונים=== | ===דעת רוב הראשונים=== | ||
הרמב"ן שם אחר שהקשה על בה"ג, מסיק שם דנר שבת קודם להדלקת נר חנוכה, כשם שהוא [[חיוב הדלקת נר שבת#קדימת נר שבת לנר חנוכה וליין לקידוש|קודם אצל מי שאין לו אלא נר אחד]], דכל התדיר והמשובח מחבירו קודם לחבירו. | '''הרמב"ן''' שם אחר שהקשה על בה"ג, מסיק שם דנר שבת קודם להדלקת נר חנוכה, כשם שהוא [[חיוב הדלקת נר שבת#קדימת נר שבת לנר חנוכה וליין לקידוש|קודם אצל מי שאין לו אלא נר אחד]], דכל התדיר והמשובח מחבירו קודם לחבירו. וגם ה'''רשב"א''' בחידושים (כג ב) כתב לדחות דברי בה"ג, והביא ג"כ ראיית הרמב"ן הנ"ל, והוסיף להקשות דאם כדברי בה"ג, אסור היה להדליק יותר על נר אחד כיון שבהדלקת הראשון כבר נאסר עליו להדליק את השני. וכן כתב גם בתשובה (א תתרע). וכ"ד ה'''ריטב"א''' (כג ב). | ||
וה'''רא"ש''' (ב כד) כתב כר' שמשון דאין קבלת שבת תלויה בהדלקת הנר אלא בתפילת ערבית, וכן עמא דבר שכשאומר החזן ברכו פורשים ממלאכה. | |||
וראה ב'''טור''' כתב כן בשם התוס' [וכנראה העתיק מדברי ההגהות מיימוניות (שבת ה ר) שאמרו כן בשם ר' שמשון], והמפרשים יגעו למצוא איה תוס' שאומר כן , ע' '''דרישה''' (א) שכתב שלא מצא, וב'''חידושי מהרל"ח''' כ' (ב) כתב שיש קצת משמעות לכך בדברי התוס' ברכות כז. ד"ה דרב. ואפשר גם שכוונתם לתוס' שבת כג: ד"ה הדר בשם הרשב"א שכתב לגבי קריאת התורה דהיכא דאפשר לקיים תרווייהו, תדיר ופרסומי ניסא, עבדינן לתדיר קודם, וא"כ כ"ש בנידו"ד דיש גם שלום בית, כיון שאפשר לקיים שניהם תדיר קודם. | |||
וה'''מאירי''' הביא גם כן דבריהם, והכריע כהרמב"ן, וסיים דמ"מ מי שחושש ומדליק נרות חנוכה ברישא רשאי, ובלבד שיתכפם לנר שבת כמה שיוכל, שיהיו שניהם סמוכים לשקיעת החמה. | וה'''מאירי''' הביא גם כן דבריהם, והכריע כהרמב"ן, וסיים דמ"מ מי שחושש ומדליק נרות חנוכה ברישא רשאי, ובלבד שיתכפם לנר שבת כמה שיוכל, שיהיו שניהם סמוכים לשקיעת החמה. | ||
שורה 27: | שורה 25: | ||
וה'''מרדכי''' (רצג) הביא שתי הדעות ולא הכריע, אבל ב'''בית יוסף''' (רסג ד"ה כתב בה"ג) כתב דנראה מדברי המרדכי שמסכים לבה"ג, ואפשר שכוונתו למש"כ המרדכי (רצז) בשם רב שרירא גאון לענין יום המעונן. | וה'''מרדכי''' (רצג) הביא שתי הדעות ולא הכריע, אבל ב'''בית יוסף''' (רסג ד"ה כתב בה"ג) כתב דנראה מדברי המרדכי שמסכים לבה"ג, ואפשר שכוונתו למש"כ המרדכי (רצז) בשם רב שרירא גאון לענין יום המעונן. | ||
וב'''שבלי הלקט''' (נט) הביא מתשובת הגאונים שהיה מנהג להדליק הנרות מבעוד יום ולתקן את הפתילות, ואחר כך מכבין אותן סמוך לחשיכה, ומוחטין אותן או מוסיפים בהם שמן ומברכים ומדליקים ושובתים, ואינו מקבל עליו שבת עד שיתקן כל הנרות שבביתו. ועיי"ש שדחה דעת הנוהגים להשליך הפתילה אחר ההדלקה כדי לא לכבותה, ובשם אחיו ה"ר בנימין תמה לדעת בה"ג היאך מותר להדליק, והרי כשבירכה כבר קבלה שבת. [ועיין בב"י שתירץ ע"ז דכל ההדלקה כחדא חשיבא, וההדלקה היא הקבלה, מה שאי"כ לגבי כיבוי הפתילה שהדליקו בה, דחמיר יותר לפי שכבר ברכה והדליקה]. ומסיק בסופו של דבר, דהכל לפי דעת האדם, אם בהדלקה ואם בתפילת ערבית, היכא שדעתו לשבות, נאסר בעשיית מלאכה, ואפילו מבעוד יום [וקצת משמע בדבריו שתנאי מועיל בתפילת ערבית, ודלא כהב"י]. | |||
וכתב הרדב"ז בתשובה (ב תשנז) דכיון שהיא מחלוקת יש לחשוש לדברי האומר שמקבל שבת בהדלקה, ואין להיכנס לספק חילול שבת מפני הכלל דתדיר קודם. עוד כתב להכריע כבה"ג מפני שכל דברי הגאונים קבלה, ועוד שמטעם פרסומי ניסא ראוי להקדימה, והרי אילולא טעם דשלום בית, לא הוה חיישינן לתדיר, אלא היינו מקדימים של חנוכה, ולכן היכא דיש לו גם נר שבת ואינו מבטל טעמא דשלום בית, יש להדליק של חנוכה ברישא. | וכתב הרדב"ז בתשובה (ב תשנז) דכיון שהיא מחלוקת יש לחשוש לדברי האומר שמקבל שבת בהדלקה, ואין להיכנס לספק חילול שבת מפני הכלל דתדיר קודם. עוד כתב להכריע כבה"ג מפני שכל דברי הגאונים קבלה, ועוד שמטעם פרסומי ניסא ראוי להקדימה, והרי אילולא טעם דשלום בית, לא הוה חיישינן לתדיר, אלא היינו מקדימים של חנוכה, ולכן היכא דיש לו גם נר שבת ואינו מבטל טעמא דשלום בית, יש להדליק של חנוכה ברישא. |