הבדלים בין גרסאות בדף "זמן קבלת שבת"

אבל ה'''ר"ן''' שבדפי הרי"ף (י א ד"ה מדאמרינן) הליץ בעד בעל הלכות גדולות ודחה דברי [[#דעת רוב הראשונים|הרמב"ן]] שהשיג עליו, והביא חבילת ראיות שהמלאכה האחרונה הסמוכה לשבת אצל האמוראים היתה הדלקת הנר, וכתב דכיוון שכן תקנו חכמים שהדלקת הנר תהיה המלאכה האחרונה, הרי המדליק גומר בדעתו שלא יעשה שום מלאכה אחריה, ואין לך קבלת שבת גדולה מזו. וע' גם ב'''ר"ן''' בחידושים (שבת כג ב) שהביא דברי בה"ג ודברי הרמב"ן ולא השיג עליו כלום.

<BR/>וב'''אור זרוע''' [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14580&st=&pgnum=10 (ערב שבת יא)] הביא דברי '''רבנו שמשון''' שחלק על בה"ג, והביא לראיה את הגמרא שהביא הרמב"ן, דאחרי הדלקה יש עוד שהות לצלות דג קטן, ומסיק דלא הויא קבלת שבת עד שיתפלל. אבל האור זרוע שם דחה ראייתו, דלא אמרו שם שצולה אלא רק ששוהה כדי לצלות, ומכריע כבה"ג ומביא כמה ראיות לקיים שיטתו.<BR/>

'''הרמב"ן''' שם אחר שהקשה על בה"ג, מסיק שם דנר שבת קודם להדלקת נר חנוכה, כשם שהוא [[חיוב הדלקת נר שבת#קדימת נר שבת לנר חנוכה וליין לקידוש|קודם אצל מי שאין לו אלא נר אחד]], דכל התדיר והמשובח מחבירו קודם לחבירו. וגם ה'''רשב"א''' בחידושים (כג ב) כתב לדחות דברי בה"ג, והביא ג"כ ראיית הרמב"ן הנ"ל, והוסיף להקשות דאם כדברי בה"ג, אסור היה להדליק יותר על נר אחד כיון שבהדלקת הראשון כבר נאסר עליו להדליק את השני. וכן כתב גם בתשובה (א תתרע). וכ"ד ה'''ריטב"א''' (כג ב).

וראה ב'''טור''' כתב כן בשם התוס' [וכנראה העתיק מדברי ההגהות מיימוניות (שבת ה ר) שאמרו כן בשם ר' שמשון], והמפרשים יגעו למצוא איה תוס' שאומר כן , ע' '''דרישה''' (א) שכתב שלא מצא, וב'''חידושי מהרל"ח''' כ' (ב) כתב שיש קצת משמעות לכך בדברי התוס' ברכות כז. ד"ה דרב. ואפשר גם שכוונתם לתוס' שבת כג: ד"ה הדר בשם הרשב"א שכתב לגבי קריאת התורה דהיכא דאפשר לקיים תרווייהו, תדיר ופרסומי ניסא, עבדינן לתדיר קודם, וא"כ כ"ש בנידו"ד דיש גם שלום בית, כיון שאפשר לקיים שניהם תדיר קודם.

וה'''מאירי''' הביא גם כן דבריהם, והכריע כהרמב"ן, וסיים דמ"מ מי שחושש ומדליק נרות חנוכה ברישא רשאי, ובלבד שיתכפם לנר שבת כמה שיוכל, שיהיו שניהם סמוכים לשקיעת החמה.