9,838
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "חובת הסיבה בליל הסדר"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
| שורה 12: | שורה 12: | ||
== מי צריך להסב == | == מי צריך להסב == | ||
=== עני === | === עני === | ||
ה'''משנה''' (פסחים י א) אומרת שאפילו עני שבישראל אין לו לאכול בליל פסח קודם שיסב. וכתבו ה'''תוספות''' (צט ב ד"ה ואפילו) שהרבותא בעני היא שהיה מקום לחשוב שאין הוא חייב בהסבה לפי שאין לו על מה להסב ואין זו דרך חירות, קמ"ל המשנה שאפילו הכי חייב. | ה'''משנה''' (פסחים י א) אומרת שאפילו עני שבישראל אין לו לאכול בליל פסח קודם שיסב. וכתבו ה'''תוספות''' (צט ב ד"ה ואפילו) שהרבותא בעני היא שהיה מקום לחשוב שאין הוא חייב בהסבה לפי שאין לו על מה להסב ואין זו דרך חירות, קמ"ל המשנה שאפילו הכי חייב. וכן כתב ה'''מרדכי''' (תוספת מערבי פסחים תריא ד"ה אפילו) וב'''דרכי משה''' (תעב א) פסק כן לדינא, שעני שאין לו כרים וכסתות יסב על ספסל. | ||
=== אשה === | === אשה === | ||
| שורה 36: | שורה 36: | ||
ה'''רמב"ם''' (חמץ ומצה ז ח) הכריע כרב יוסף שתלמיד אצל רבו אינו מיסב, אבל הוסיף שאם נתן לו רבו רשות יכול להסב. וכן העתיק ה'''טור''' להלכה (אורח חיים תעב), וכן פסק ה'''שלחן ערוך''' (ה). | ה'''רמב"ם''' (חמץ ומצה ז ח) הכריע כרב יוסף שתלמיד אצל רבו אינו מיסב, אבל הוסיף שאם נתן לו רבו רשות יכול להסב. וכן העתיק ה'''טור''' להלכה (אורח חיים תעב), וכן פסק ה'''שלחן ערוך''' (ה). | ||
<BR/>ב'''בית יוסף''' (תעב ד"ה ומ"ש אלא אם כן) נתן מקור לדברי הרמב"ם ממה שאביי נתן לתלמידיו להסב, והרי אם אסור ודאי לא היה מניח להם לעשות כן, ושתיקתו היתה כנתינת רשות, ועוד שרב יוסף שאסר להם, משמע שאם לא היה אומר כלום היה מותר. | <BR/>ב'''בית יוסף''' (תעב ד"ה ומ"ש אלא אם כן) נתן מקור לדברי הרמב"ם ממה שאביי נתן לתלמידיו להסב, והרי אם אסור ודאי לא היה מניח להם לעשות כן, ושתיקתו היתה כנתינת רשות, ועוד שרב יוסף שאסר להם, משמע שאם לא היה אומר כלום היה מותר. | ||
<BR/>ה'''דרכי משה''' (ג) הביא בשם '''מהרי"ב''' שאם ירצה יכול להסב, ואינו אסור אלא אם רבו מוחה בו, אך בסתמא שרי. והדרכ"מ השיג על דבריו וכתב שאינו מותר אלא ברשות רבו. | |||
ב'''תרומת הדשן''' (קלח) מובא שהסועד אצל תלמיד חכם מופלג בדורו, אף שאינו רבו, אינו צריך הסיבה, שהרי חייב במוראו. וכן פסק ה'''דרכי משה''' (ג). | |||
=== שמש === | === שמש === | ||
ה'''גמרא''' [http://beta.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=4&daf=108&format=pdf (פסחים קח א)] מסתפקת לגבי שמש אם צריך הוא הסיבה. ומביאה דברי ר' יהושע בן לוי שאומרת ששמש שאכל כזית מצה בהסיבה יצא ידי חובה. ומדוייק מזה, שאם אכל בלא הסיבה לא יצא ידי חובה. וכן היא מסקנת הגמרא. | ה'''גמרא''' [http://beta.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=4&daf=108&format=pdf (פסחים קח א)] מסתפקת לגבי שמש אם צריך הוא הסיבה. ומביאה דברי ר' יהושע בן לוי שאומרת ששמש שאכל כזית מצה בהסיבה יצא ידי חובה. ומדוייק מזה, שאם אכל בלא הסיבה לא יצא ידי חובה. וכן היא מסקנת הגמרא. | ||
| שורה 49: | שורה 51: | ||
<BR/>ה'''תוספות''' (ד"ה מאי דהוה) כתבו שהמצה שצריכה הסיבה, זהו כשמברכים על אכילת מצה ובאפיקומן. כלומר מבואר בדבריהם, שבשאר אכילות מצה של הלילה, אין צריך להסב. גם ה'''רא"ש''' (י כ) הוסיף את האפיקומן. וכן הוא ב'''הגהות מיימוניות''' (ז ה), וב'''מרדכי''' (תוספת מערבי פסחים תריא), והסביר בזה טעם, שעיקר הסעודה היא המצה ועיקר החירות היא במצה, ולכן צריך גם בתחילה וגם בסוף (בשונה מארבע כוסות שמבואר בגמרא או בתחילה או בסוף כדלהלן). | <BR/>ה'''תוספות''' (ד"ה מאי דהוה) כתבו שהמצה שצריכה הסיבה, זהו כשמברכים על אכילת מצה ובאפיקומן. כלומר מבואר בדבריהם, שבשאר אכילות מצה של הלילה, אין צריך להסב. גם ה'''רא"ש''' (י כ) הוסיף את האפיקומן. וכן הוא ב'''הגהות מיימוניות''' (ז ה), וב'''מרדכי''' (תוספת מערבי פסחים תריא), והסביר בזה טעם, שעיקר הסעודה היא המצה ועיקר החירות היא במצה, ולכן צריך גם בתחילה וגם בסוף (בשונה מארבע כוסות שמבואר בגמרא או בתחילה או בסוף כדלהלן). | ||
<BR/>אבל ה'''רמב"ם''' כתב (חמץ ומצה ז ח) שדווקא באכילת זית מצה, ולא הזכיר אפיקומן. | <BR/>אבל ה'''רמב"ם''' כתב (חמץ ומצה ז ח) שדווקא באכילת זית מצה, ולא הזכיר אפיקומן. | ||
ב'''תרומת הדשן''' (ב קנב) מדייק מדברי הראשונים, שלכולי עלמא בכזית של המוציא אינו צריך הסיבה, דאף המחמירים לא הוסיפו אלא האפיקומן. וכן הביא ה'''בית יוסף''' (ד"ה וכל מי שצריך). | |||
=== ארבע כוסות === | === ארבע כוסות === | ||
לגבי ארבעה כוסות, מביאה הגמרא שתי גירסאות בשם רב נחמן, שיש אומרים בשמו שצריך הסבה, ויש אומרים בשמו שאין צריך להסב ביין. ומבארת הגמרא שאין מחלוקת ביניהם, אלא אחד דיבר אל שתי כוסות ראשונות, והשני על שתי כוסות אחרונות. | לגבי ארבעה כוסות, מביאה הגמרא שתי גירסאות בשם רב נחמן, שיש אומרים בשמו שצריך הסבה, ויש אומרים בשמו שאין צריך להסב ביין. ומבארת הגמרא שאין מחלוקת ביניהם, אלא אחד דיבר אל שתי כוסות ראשונות, והשני על שתי כוסות אחרונות. | ||
<BR/>ושני פירושים בגמרא, לפירוש ראשון שתי הכוסות הראשונות טעונות הסבה, לפי שזו תחילת החירות, אבל שתי הכוסות האחרונות אינן טעונות הסבה - מאי דהוה הוה. ואילו לפירוש שני, שתי הכוסות הראשונות אינן טעונות הסיבה, לפי שעדיין קוראים 'עבדים היינו', אך האחרונות טעונות הסיבה, שזהו זמן החירות. | <BR/>ושני פירושים בגמרא, לפירוש ראשון שתי הכוסות הראשונות טעונות הסבה, לפי שזו תחילת החירות, אבל שתי הכוסות האחרונות אינן טעונות הסבה - מאי דהוה הוה. ואילו לפירוש שני, שתי הכוסות הראשונות אינן טעונות הסיבה, לפי שעדיין קוראים 'עבדים היינו', אך האחרונות טעונות הסיבה, שזהו זמן החירות. | ||
<BR/>ומסיימת הגמרא שכיון שיש אומרים כך ויש אומרים כך, יש להסב בכל הכוסות. | <BR/>ומסיימת הגמרא שכיון שיש אומרים כך ויש אומרים כך, יש להסב בכל הכוסות. | ||
| שורה 62: | שורה 66: | ||
בגמרא לא מוזכר הסיבה בשאר הסעודה, אבל ה'''רמב"ם''' (חמץ ומצה ז ח) כתב שאם היסב בכל הסעודה הרי זה משובח, ואם לאו אינו צריך. | בגמרא לא מוזכר הסיבה בשאר הסעודה, אבל ה'''רמב"ם''' (חמץ ומצה ז ח) כתב שאם היסב בכל הסעודה הרי זה משובח, ואם לאו אינו צריך. | ||
<BR/>ה'''מאירי''' (קח א) כותב שהמיסב בכל הסעודה הרי זה משובח, וזאת מלבד החובה לשיטתו להסב בקידוש, בהגדה בהלל ובברכת המזון, מפני היותם מסודרים על ארבע כוסות, שבהם יש חובת הסיבה. | <BR/>ה'''מאירי''' (קח א) כותב שהמיסב בכל הסעודה הרי זה משובח, וזאת מלבד החובה לשיטתו להסב בקידוש, בהגדה בהלל ובברכת המזון, מפני היותם מסודרים על ארבע כוסות, שבהם יש חובת הסיבה. | ||
<BR/>ב'''דרכי משה''' (תעב א) הביא בשם '''מהר"י ברין''' שמצווה להסב בכל הסעודה. | |||
== אופן ההסיבה == | == אופן ההסיבה == | ||
| שורה 84: | שורה 89: | ||
<BR/>גם ה'''טור''' (אורח חיים תעב) הזכיר שהמחלוקת בין רש"י לרשב"ם היא נפקא מינה לאיטר יד ימינו, ולא הכריע בזה. אמנם ה'''מרדכי''' (תוספת לערבי פסחים תריא) הכריע כפירוש הרשב"ם שטעם דשמא יקדים קאי על הסיבת ימין. | <BR/>גם ה'''טור''' (אורח חיים תעב) הזכיר שהמחלוקת בין רש"י לרשב"ם היא נפקא מינה לאיטר יד ימינו, ולא הכריע בזה. אמנם ה'''מרדכי''' (תוספת לערבי פסחים תריא) הכריע כפירוש הרשב"ם שטעם דשמא יקדים קאי על הסיבת ימין. | ||
בשו"ת '''תרומת הדשן''' (קלו) נשאל לגבי הסיבת איטר, והשיב שכיון שחמירא סכנתא מאיסורא, נקטינן כהטעם דשמא יקדים קנה לושט, ולכן גם איטר יסב לשמאל. וכן הדין לשולט בשתי ידיו, שאין בו כלל טעם דאוכל בימינו, רק טעם דשמא יקדים קנה לושט. והביאו ה'''בית יוסף''' (תעב ד"ה וכתב בתרומת הדשן). | בשו"ת '''תרומת הדשן''' (א קלו, ב קנב) נשאל לגבי הסיבת איטר, והשיב שכיון שחמירא סכנתא מאיסורא, נקטינן כהטעם דשמא יקדים קנה לושט, ולכן גם איטר יסב לשמאל. וכן הדין לשולט בשתי ידיו, שאין בו כלל טעם דאוכל בימינו, רק טעם דשמא יקדים קנה לושט. והביאו ה'''בית יוסף''' (תעב ד"ה וכתב בתרומת הדשן). | ||
== לא היסב אם צריך לחזור == | == לא היסב אם צריך לחזור == | ||
ה'''רא"ש''' (י כ) כתב שאם אכל מצה בלא הסיבה לא יצא ידי חובה, והוכיח זאת מדברי הגמרא לעיל לגבי שמש, שמפורש בה שאם לא היסב לא יצא ידי חובה, ולכן צריך לחזור ולאכול. וכתב שכן הדין גם בכוס ראשון ושני שאם שתה בלא הסיבה, שצריך לחזור ולשתות בהסיבה. אך לגבי כוסות שלישית ורביעית הסתפק, שהרי אם יחזור וישתה הרי זה נראה כמוסיף על הכוסות. מאידך יש לומר שכיון ששתה שלא כתיקונו, הוברר הדבר שלא ממניין הכוסות הוא, אלא זהו כוס של חובה. וכן כתב להסתפק ה'''מרדכי''' (תוספת מערבי פסחים תריא). | ה'''רא"ש''' (י כ) כתב שאם אכל מצה בלא הסיבה לא יצא ידי חובה, והוכיח זאת מדברי הגמרא לעיל לגבי שמש, שמפורש בה שאם לא היסב לא יצא ידי חובה, ולכן צריך לחזור ולאכול. וכתב שכן הדין גם בכוס ראשון ושני שאם שתה בלא הסיבה, שצריך לחזור ולשתות בהסיבה. אך לגבי כוסות שלישית ורביעית הסתפק, שהרי אם יחזור וישתה הרי זה נראה כמוסיף על הכוסות. מאידך יש לומר שכיון ששתה שלא כתיקונו, הוברר הדבר שלא ממניין הכוסות הוא, אלא זהו כוס של חובה. וכן כתב להסתפק ה'''מרדכי''' (תוספת מערבי פסחים תריא). | ||
<BR/> | <BR/>ב'''אגודה''' (פסחים י צב) הכריע שביין לא יחזור וישתה, אלא בזה יש לסמוך על ראבי"ה שבזה"ז אין אנו מסיבים. | ||
ב'''רמב"ם''' לא הזכיר חיוב לחזור ולאכול, וב'''חידושי הגר"ח''' סולובייצ'יק (פסחים קח א) כתב בדעת הרמב"ם שאם לא היסב, אפילו בכזית ראשון של מצה, אינו צריך לחזור ולאכול. וכתב לבאר דברי הגמרא לגבי שמש, שמה שכתוב 'לא יצא' אין הכוונה שלא יצא ידי חובת מצה, אלא שלא יצא ידי חובת הסיבה, אך על כל פנים אינו צריך ולא יועיל אם יחזור ויאכל כזית מצה, לפי שכבר יצא בה ידי חובה. | |||
ה'''טור''' (תעב) סתם וכתב שאם אכל ושתה בלא הסיבה לא יצא. | ה'''טור''' (תעב) סתם וכתב שאם אכל ושתה בלא הסיבה לא יצא. | ||
<BR/>ב'''דרכי משה''' (ג) הכריע שבשתי כוסות ראשונות, אם שכח להסב, יחזור וישתה. אבל בכוסות שלישית ורביעית לא יחזור וישתה, אלא יסמוך על דעת ראבי"ה. | |||
== גדר החיוב == | == גדר החיוב == | ||