הבדלים בין גרסאות בדף "גדר כתב"

[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=42072&st=&pgnum=156 בדברים כד א] כתוב לגבי כתיבת גט "'''''וכתב''''' לה ספר כריתות ונתן בידה...". כלומר, יש צורך שזה ייחשב כתב ושיצירת האותיות תיחשב מעשה כתיבה.   

בשבת האיסור לכתוב נובע מסמיכות הפרשיות של בניית המשכן ואיסור חילול שבת ([http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=42651&st=&pgnum=175&hilite= שמות פרק לא]), ומלאכת כתיבה נמנית בין הל"ט מלאכות שנעשו בבניית המשכן. מלאכות אלו בתורה כונו "מלאכת מחשבת" ומשם למדנו שגם לגבי שבת יש צורך שזה ייחשב מלאכת מחשבת (לקולא או לחומרא).  

יש צורך בכתיבה גם בעשיית הציץ שכתוב לגביו בשמות לט ל "'''''מכתב''''' פיתוח חותם".  

[http://etzion.org.il/he/%D7%91%D7%A2%D7%A0%D7%99%D7%99%D7%9F-%D7%97%D7%A7-%D7%AA%D7%95%D7%9B%D7%95%D7%AA-%D7%95%D7%AA%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%9F-%D7%94%D7%90%D7%95%D7%AA%D7%99%D7%95%D7%AA-%D7%97%D7%9C%D7%A7-%D7%90 הרב טרגין בשם הגרי"ד סולוביצ'יק] כותב שהסבר זה קשה כי הגמרא שם מדמה את הגיטין לציץ, ומהפסוק לעיל נראה שרק צריך מציאות של כתב, ולאו דווקא שיהיה מעשה של כתיבה שמשמעותו של מכתב לכאורה רק כוללת את הצורך שזה יהיה כתב אבל לאו דווקא מעשה כתיבה.  

# ייתכן שהלשון ביחס לציץ ([http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=42651&st=&pgnum=168 שמות כח לו])  "ופתחת עליו"  מורה שצריך לעשות ממש מעשה חריטה.

# כתוב בפסוק ([http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=42651&st=&pgnum=168 שמות כח לו]) "קדש לה' ", שזה כאזכרה, ועל מנת לקדש את השם, יש צורך במעשה כתיבה.  

העניין עולה גם כן לגבי כתיבת ספר תורה ([http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=42651&st=&pgnum=427 דברים לא יט]): "ועתה '''''כתבו''''' לכם את השירה הזאת", שהספר תורה צריך להיכתב ע"פ גדרי כתיבה. בתפילין יש גם כן צורך שהפרשיות ייכתבו כהוגן. במזוזות ישנו פסוק המורה על כך ([http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=42651&st=&pgnum=372 דברים ו ט]) "'''''וכתבתם''''' על מזוזות ביתך ובשעריך". כלומר, יש צורך בסת"ם במעשה כתיבה.  

כמו כן, יש את איסור מחיקת השמות הקדושים הנלמד מהפסוק ([http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=42651&st=&pgnum=384 דברים יב ג]) "לא תעשון כן לה' אלֹוהיכם" שנסמך לאמור על עבודה זרה "ואִבדתם את שמם מן המקום ההוא". לכאורה גם פה, על מנת שזה ייחשב שם השם יש צורך שזה ייחשב קודם כל כתב.  

לוחות הברית גם כן נחשבים לכתב, בשל הפסוק ([http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=42651&st=&pgnum=177 שמות לב טז]) "והלוחות כתובים... מכתב מכתב אלקים".

כתוב בנשמת אדם ([http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=40454&st=&pgnum=97 הלכות שבת כלל לז סימן ב]) שאדם החוקק צורת אותיות בבשרו אכן חייב לכו"ע משום כותב, וכן כתבו המנחת חינוך ([http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=53240&st=&pgnum=516&hilite= במוסך השבת הלכות כתיבה]) [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=54868&st=%D7%90%D7%93%D7%9D+&pgnum=61 וההרחב דעת] על מלאכת כותב  (עמ' סא) [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4174&st=&pgnum=56 והיסודי ישרון ח"ה עמ' נו], ואין צורך דווקא בדיו כפי שמשתמע מהמשנה [http://www.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=25&daf=20&format=pdf במכות כא ע"א]. אך [https://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?171762&$201804091217248 המשנת אברהם] על הסמ"ג חולק על זה וסובר שזה לא נחשב "קעקע" ולכן פטור במקרה כזה וכן כתב [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=47701&st=&pgnum=65שיח השדה ח"ב עמ' סו].

[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=42557&st=&pgnum=27 הבית יוסף באו"ח בסימן לב ד"ה "ומה שכתב רבינו ובעודו"] כותב שהבשי"ן עם הארבע ראשים על התפילין הדגש היא על החריצים השקועים בין הראשים כך שיוצא שי"ן שקועה פנימה בצד אחד ובצד השני יש שי"ן בולטת. השי"ן השקועה היא כנגד לוחות הברית שהיו שקועים פנימה. הצד הבולט זה כנגד ספר התורה שהוא בולט החוצה. אך הסבר זה הוא לכאורה קשה, הרי לפי זה זה חק תוכות. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=40382&st=&pgnum=29 הב"ח] מסביר שלא באמת צריך שהכתב יהיה כתב אשורי שהרי גם החריצים אינם מחוברים זה לזה, אז לא נוצר באמת שי"ן. הב"ח מסביר שכמו שלא צריך שהדל"ת שנעשה בקשר יהיה באמת כמו דל"ת בכתיבה אשורית כך גם בשי"ן החרוט פנימה.