הבדלים בין גרסאות בדף "חמץ שעבר עליו הפסח"

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נוספו 1,000 בתים ,  11:39, 24 במרץ 2019
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:
{{בעבודה}}
{{בעבודה}}
{{מקורות|פסחים ב ב|פסחים כח א-כט ב||חמץ ומצה א ד|אורח חיים תמח א,ג}}
{{מקורות|פסחים ב ב|פסחים כח א-כט ב|פסחים ב ב|חמץ ומצה א ד|אורח חיים תמח א,ג}}
חמץ של ישראל או של נכרי שעבר עליו הפסח, אם מותר באכילה ובהנאה.
חמץ של ישראל או של נכרי שעבר עליו הפסח, אם מותר באכילה ובהנאה.
== המקורות התנאיים ==
== סוגית הבבלי ==
ה'''משנה''' (פסחים ב ב) אומרת שחמץ של נכרי שעבר עליו הפסח מותר בהנאה, ואילו חמץ של ישראל שעבר עליו הפסח אסור בהנאה, שנאמר: "לא יראה לך שאור".
ה'''משנה''' (פסחים ב ב) אומרת שחמץ של נכרי שעבר עליו הפסח מותר בהנאה, ואילו חמץ של ישראל שעבר עליו הפסח אסור בהנאה, שנאמר: "לא יראה לך שאור".


שורה 15: שורה 15:
רבא לעומת זאת מעמיד את המשנה אליבא דר' שמעון, שאף שמהתורה אין איסור אכילת חמץ שעבר עליו הפסח, מכל מקום קנס הוא שקנסו חכמים הואיל ועבר על 'בל יראה ובל ימצא'.
רבא לעומת זאת מעמיד את המשנה אליבא דר' שמעון, שאף שמהתורה אין איסור אכילת חמץ שעבר עליו הפסח, מכל מקום קנס הוא שקנסו חכמים הואיל ועבר על 'בל יראה ובל ימצא'.


ממשיכה הגמרא ואומרת שלפי רבא מובן סיום המשנה שמביאה טעם מפסוק: 'לא יראה לך שאור', דהיינו שמשום שעבר על איסור 'לא יראה', קנסו על חמצו לאסרו בהנאה. אמנם גם לפי רב אחא בר יעקב שעיקר החידוש הוא ההיתר בשל נכרי, ולא האיסור בשל ישראל, יש להסביר את דברי המשנה, שהביאה את הפסוק לצורך הדיוק שבו, דהיינו שחמץ של נכרי מותר בהנאה משום שנאמר לא יראה '''לך''' - שלך אסור אתה בראייה, אבל של אחרים מותר, וכשם שמותר בראייה מותר באכילה.
ממשיכה הגמרא ואומרת שלפי רבא מובן סיום המשנה שמביאה טעם מפסוק: 'לא יראה לך שאור', דהיינו שמשום שעבר על איסור 'לא יראה', קנסו על חמצו לאסרו בהנאה. <BR/>
אמנם גם לפי רב אחא בר יעקב שעיקר החידוש הוא ההיתר בשל נכרי ולא האיסור בשל ישראל, יש להסביר את דברי סוף המשנה, שהביאה את הפסוק לצורך הדיוק שבו, דהיינו שחמץ של נכרי מותר בהנאה (וקאי על תחילת דברי המשנה) משום שנאמר לא יראה '''לך''' - שלך אסור אתה בראייה, אבל של אחרים מותר, וכשם שמותר בראייה מותר באכילה.
 
=== דיון בדעת ר' יהודה ===
בסוף הסוגיה אומרת הגמרא שגם ר' אחא בר יעקב חזר בו והסכים שגם ר' יהודה לא מתיר לאכול חמץ שאינו שלו בפסח.
== ירושלמי ==
ב'''ירושלמי''' (פסחים ב ב) מובאת מחלוקת אמוראים
== פסיקת הראשונים ==
הראשונים כולם פסקו כדברי רבא ואליבא דר' שמעון, שחמץ של ישראל שעבר עליו הפסח אסור בהנאה מדרבנן משום קנס.
<BR/>ה'''רי"ף''' (ז א) הוסיף שמה שהתירה המשנה חמץ של נכרי שעבר עליו הפסח, זהו אפילו באכילה, ומה שהזכירה הנאה זה משום הסיפא של המשנה להשמיענו בשל ישראל שאסור אפילו בהנאה.
 
=== הדין בביטל את חמצו קודם הפסח ===
== על ידי תערובת ==


[[קטגוריה: חמץ]]
[[קטגוריה: חמץ]]

תפריט ניווט