9,908
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "חמץ שעבר עליו הפסח"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
←גוי שנותן לישראל חמץ במתנה לפני צאת הפסח
| שורה 36: | שורה 36: | ||
=== גוי שנותן לישראל חמץ במתנה לפני צאת הפסח === | === גוי שנותן לישראל חמץ במתנה לפני צאת הפסח === | ||
בעל ה'''עיטור''' (ביעור חמץ קכו ג) גם הוא כתב שמהגמרא מוכח שחמץ של נכרי מותר גם באכילה לאחר הפסח, והוסיף להביא ראיה מהברייתא המובאת בגמרא (לא ב) לגבי חנות של גוי ופועלים ישראל, שם מפורש שהחמץ אחר הפסח מותר בהנאה ואין צריך לומר באכילה. אך כותב שאנו דוחים כל הראיות הללו ומחמירים בזה<ref>ה'''ב"ח''' (א) | בעל ה'''עיטור''' (ביעור חמץ קכו ג) גם הוא כתב שמהגמרא מוכח שחמץ של נכרי מותר גם באכילה לאחר הפסח, והוסיף להביא ראיה מהברייתא המובאת בגמרא (לא ב) לגבי חנות של גוי ופועלים ישראל, שם מפורש שהחמץ אחר הפסח מותר בהנאה ואין צריך לומר באכילה. אך כותב שאנו דוחים כל הראיות הללו ומחמירים בזה<ref>ה'''ב"ח''' (א) וה'''פרי חדש''' שתמהו על בעל העיטור מגמרות מפורשות, לא ראו דבריו בפנים, שהרי העיטור בעצמו הביא ראיות אלו, אלא שכתב שאעפ"כ אנו מחמירים בזה מפני המערימין.</ref>, מפני שאנשים היו מקבלים חמץ מגוי במתנה ביום האחרון של פסח והיו מערימין בזה, לכן עלינו לנדור נדר בזה ולאסור. | ||
<BR/>אבל ה'''רא"ש''' (פסחים ב ד) כתב לזה עצה שכשבא הגוי לתת לישראל החמץ במתנה יאמר שאינו רוצה שתקנה לו רשותו. וה'''טור''' (אורח חיים תמח) הוסיף שגם אם שותק לא קונה לו רשותו לפי שבקנין חצר הכלל הוא שהיתרא ניחא ליה דליקנה, אבל דאיסורא לא ניחא ליה דליקניה, אם לא שעושה מעשה שניכר מתוך מעשיו שחפץ בזה. כן כתב גם ה'''רשב"א''' בתשובה (א קעח), וכן הוא ב'''הגהות מיימוניות''' (חמץ ומצה א ג). | <BR/>אבל ה'''רא"ש''' (פסחים ב ד) כתב לזה עצה שכשבא הגוי לתת לישראל החמץ במתנה יאמר שאינו רוצה שתקנה לו רשותו. וה'''טור''' (אורח חיים תמח) הוסיף שגם אם שותק לא קונה לו רשותו לפי שבקנין חצר הכלל הוא שהיתרא ניחא ליה דליקנה, אבל דאיסורא לא ניחא ליה דליקניה, אם לא שעושה מעשה שניכר מתוך מעשיו שחפץ בזה. כן כתב גם ה'''רשב"א''' בתשובה (א קעח), וכן הוא ב'''הגהות מיימוניות''' (חמץ ומצה א ג). | ||