הבדלים בין גרסאות בדף "שוק באישה ערווה"

ואילו '''התוספות ישנים''' ביומא חילקו בין לשון המקרא ללשון חכמים: "דודאי בלשון תלמוד אין חילוק ומשונה הוא מלשון המקרא, דלשון חכמים לעצמו. שהרי כמו כן מצינו בשוק של שלמים דפליגי על ר' יהודה בסוף משנה דפרק הזרוע שהיא מן הארכובה ולמעלה, אף על פי שבכל מקום בתלמוד קורא שוק מן הארכובה ולמטה. כדאמר במצות חליצה (יבמות קג.) דהוה ליה איסתוירא מעל ושוקא מעל דמעל, וכן שוק דריש אהלות חשיב ליה למטה מן הארכובה".{{הערה|יומא עא: ד"ה אמר ר' זירא.}}

===במקומות שונים בלשון חכמים===

כן כתב '''הדברי יציב''': "אלא שהגאון רבי עקיבא איגר... הביא ראיה גדולה מדין חליצה בסימן קס"ט סעיף כ"ח, שכתב (השולחן ערוך) 'ויסבב הרצועות פעמים סביב השוק' עכ"ל, והרי אין המנהג לקשור למעלה... ויש לומר... שאין לעשות מזה כלל מוחלט לגמרי בלשון חכמים. ואין ראיה כל כך מלשון תורה ומחליצה... כיון שגם למטה מהקני"א (=מהברך) נקרא שוק לפעמים ולמעלה נקרא ירך..."{{הערה|דברי יציב אבן העזר סימן לז.}}

כתב '''הרמב"ם''' שאיסור ההסתכלות באישה הוא דווקא במתכוון להנות (כלומר, בהסתכלות מינית){{הערה|משנה תורה, הלכות איסורי ביאה, פרק כא הלכה ב.}}. וכן כתבו השולחן ערוך והאחרונים{{הערה|אבן העזר סימן כא סעיף א.}}.

ובספר '''גדר עולם''' (לבעל המשנה ברורה) האריך באיסור הנשים לילך בשיער וזרועות מגולים, אף במקומות שנהגו לגלותם.{{הערה|איסור גילוי הזרועות והשיער לנשואות עיקרו בסוגיה בכתובות (עב). חיוב כיסוי הראש נלמד שם מפרשת סוטה, ולא מהפסוק בשיר השירים המובא בסוגייתנו. גילוי הזרועות אסור מצד 'דת יהודית', כלומר מנהג הצניעות שקיבלו בנות ישראל על עצמן. (דת יהודית שייכת גם בשיער, שכן מדין תורה די בכיסוי חלקי). <br/>אמנם לדעת הרב אלישיב, ניתן ללמוד מדרשה נוספת בפרשת סוטה, שיש איסור מהתורה גם בגילוי הגוף (כמו בשיער). אלא שהדרשה הזאת עוסקת רק במקומות המוצנעים ביותר - כמבואר בגמרא בסוטה - ולכן גילוי הזרועות, אפילו מעל המרפק, אסור רק מדת יהודית (קובץ תשובות, חלק א סימן יג).}}