הבדלים בין גרסאות בדף "טיוטה:אמירה לגוי בשבת"

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נוספו 1,145 בתים ,  20:29, 4 באוקטובר 2021
ביטול גרסה 17258 של מושך בשבט (שיחה)
(←‏טעמים לאיסור זה:: העברה לדף הסוגיה)
(ביטול גרסה 17258 של מושך בשבט (שיחה))
תגית: ביטול
 
שורה 12: שורה 12:
ב. כשלא הותרה האמירה המפורשת, אסור ליהנות ממלאכת הגוי שעשה לצורך ישראל, בין אם ישראל רמז לו [בדרך סיפור דברים, כמו"ש להלן] בין אם הגוי עשה מעצמו לצורך הישראל, אלא ע"פ גדרי הנאה ממלאכת גוי שעשה לצורך ישראל המובאים בסי' שכה.
ב. כשלא הותרה האמירה המפורשת, אסור ליהנות ממלאכת הגוי שעשה לצורך ישראל, בין אם ישראל רמז לו [בדרך סיפור דברים, כמו"ש להלן] בין אם הגוי עשה מעצמו לצורך הישראל, אלא ע"פ גדרי הנאה ממלאכת גוי שעשה לצורך ישראל המובאים בסי' שכה.


== טעמים לאיסור זה: ==
'''רש"י''' (שבת קכא. ד"ה 'כבה הוא דלא אמרינן ליה') שעושהו שלוחו ממש. וכן בקנג. (ד"ה 'מאי טעמא שרי ליה למיתב לנכרי'). והרי הוא שלוחו לישאנו בשבת .
'''רש"י''' (ע"ז טו. ד"ה 'כיוון דזבנה קנייה'): ..אבל על השבת לא נצטוו בני נח ומה שאסור לישראל לומר לעובד כוכבים עשה לי כך זהו משום ממצוא חפצך ודבר דבר (ישעיהו נח) דבור אסור.<br />
'''רמב"ם''' (פ"ו ה"א): ודבר זה אסור מדברי סופרים כדי שלא תהיה שבת קלה בעיניהן ויבואו לעשות בעצמן.
<br />
נ"מ מביא''' האבני נזר''' (אור"ח מג ו) אם אומר בע"ש לעשות בשבת או בשבת לעשות במוצ"ש.<br />
אומנם הגיוני שרש"י לא סותר את עצמו וכל הטעמים נכונים ויש כמה סיבות לאסור בכל המקרים של אמירה, וכך גם פסק בשו"ע (שז ב) לאסור בשני האופציות.


== פסיקת דין זה במשנה: ==
== פסיקת דין זה במשנה: ==
169

עריכות

תפריט ניווט