87
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "ברכה הסמוכה לחברתה"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
←ברכת 'הטוב והמטיב'
| שורה 146: | שורה 146: | ||
===ברכת 'הטוב והמטיב'=== | ===ברכת 'הטוב והמטיב'=== | ||
ברכת 'הטוב והמטיב' שבברכת המזון פותחת ב'ברוך', אע"פ שלכאורה היא סמוכה לברכת 'הזן', וכמו ברכת הארץ וברכת 'בונה ירושלים' שפטורות מפתיחה מטעם זה. '''הירושלמי''' [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A9%D7%9C%D7%9E%D7%99_%D7%91%D7%A8%D7%9B%D7%95%D7%AA_%D7%90_%D7%94 (ברכות א ה)] מקשה על כך, ומתרץ "שנייא [=שונה] היא, ד[א]מר רב הונא: משניתנו הרוגי ביתר לקבורה נקבעה הטוב והמטיב". ניתן להבין שכוונתו לומר שמאחר וברכה זו היא מדרבנן ולא נתקנה עם שאר הברכות – אינה נחשבת סמוכה להן,<ref>גם שלוש הברכות הראשונות לא נתקנו באותה העת, כמפורש בתלמוד {{ויקיטקסט|ברכות מח ב|ברכות מח ב}}: "משה תיקן לישראל ברכת הזן בשעה שירד להם מן, יהושע תיקן להם ברכת הארץ כיון שנכנסו לארץ, דוד ושלמה תיקנו בונה ירושלים", אולם לאחר שנתקנו הן משלימות מסגרת אחידה של ברכת המזון שהיא מן התורה – מה שאין כן ברכת 'הטוב והמטיב' שנתקנה כתוספת על גביהן.</ref> וכך פירש '''ראבי"ה''' [https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15283&st=&pgnum=189 (חלק א שו"ת סי' קסח;] [https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14534&st=&pgnum=127 מסכת ברכות סי' קכט). כך סוברים גם '''תוס'''' [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%91%D7%A8%D7%9B%D7%95%D7%AA_%D7%9E%D7%95_%D7%91#%D7%AA%D7%95%D7%A1%D7%A4%D7%95%D7%AA (ברכות מו ב ד"ה והטוב)], '''והרשב"א''' [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%91%D7%A8%D7%9B%D7%95%D7%AA_%D7%9E%D7%95_%D7%90 (ברכות מו א ד"ה תדע)].<BR/> | ברכת 'הטוב והמטיב' שבברכת המזון פותחת ב'ברוך', אע"פ שלכאורה היא סמוכה לברכת 'הזן', וכמו ברכת הארץ וברכת 'בונה ירושלים' שפטורות מפתיחה מטעם זה. '''הירושלמי''' [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A9%D7%9C%D7%9E%D7%99_%D7%91%D7%A8%D7%9B%D7%95%D7%AA_%D7%90_%D7%94 (ברכות א ה)] מקשה על כך, ומתרץ "שנייא [=שונה] היא, ד[א]מר רב הונא: משניתנו הרוגי ביתר לקבורה נקבעה הטוב והמטיב". ניתן להבין שכוונתו לומר שמאחר וברכה זו היא מדרבנן ולא נתקנה עם שאר הברכות – אינה נחשבת סמוכה להן,<ref>גם שלוש הברכות הראשונות לא נתקנו באותה העת, כמפורש בתלמוד {{ויקיטקסט|ברכות מח ב|ברכות מח ב}}: "משה תיקן לישראל ברכת הזן בשעה שירד להם מן, יהושע תיקן להם ברכת הארץ כיון שנכנסו לארץ, דוד ושלמה תיקנו בונה ירושלים", אולם לאחר שנתקנו הן משלימות מסגרת אחידה של ברכת המזון שהיא מן התורה – מה שאין כן ברכת 'הטוב והמטיב' שנתקנה כתוספת על גביהן.</ref> וכך פירש '''ראבי"ה''' [https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15283&st=&pgnum=189 (חלק א שו"ת סי' קסח;] [https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14534&st=&pgnum=127 מסכת ברכות סי' קכט)]. כך סוברים גם '''תוס'''' [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%91%D7%A8%D7%9B%D7%95%D7%AA_%D7%9E%D7%95_%D7%91#%D7%AA%D7%95%D7%A1%D7%A4%D7%95%D7%AA (ברכות מו ב ד"ה והטוב)], '''והרשב"א''' [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%91%D7%A8%D7%9B%D7%95%D7%AA_%D7%9E%D7%95_%D7%90 (ברכות מו א ד"ה תדע)].<BR/> | ||
לעומת זאת, '''הרמב"ן''' (ברכות מו א, ד"ה קשה) סובר שאע"פ שברכת 'הטוב והמטיב' היא מדרבנן - היא נחשבת סמוכה לברכת 'הזן', ומסביר שמעיקר הדין היתה צריכה להיות בה חתימה ולא פתיחה, וכמו הברכות שלפניה; אך כדי לציין שהיא מדרבנן רצו חכמים לשנותה משאר הברכות של ברכת המזון, ולפיכך תיקנו בה פתיחה; וכדי שלא תהיה ברכה זו במעמד גבוה יותר מהברכות שהן מן התורה, שהרי להן יש רק חתימה ולה יש פתיחה וחתימה – השמיטו ממנה את החתימה. כך כתב גם '''הרשב"א''' [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%91%D7%A8%D7%9B%D7%95%D7%AA_%D7%99%D7%90_%D7%90 (ברכות יא א, ד"ה אחת)]: "ולהיכר בעלמא עשאוה כאן כאילו לא נסמכה".<ref>ישנה סתירה בין דברי הרשב"א הללו בדף יא לבין דבריו בדף מו שהוזכרו לעיל, שהם כשיטת התוס'.</ref> באופן דומה כתב '''הרא"ה''' [https://www.sefaria.org.il/Chidushei_HaRa'ah_on_Berakhot.46a.1?vhe=Perush_ha-halachot_masekhet_berakhot,_Jerusalem_2007&lang=he&with=all&lang2=he (ברכות מו א, ד"ה והטוב)] בשם '''רב אחאי גאון''', אלא שלדבריו השמטת החתימה לא היתה כדי שב'הטוב והמטיב' לא יהיה יתרון על פני קודמותיה שמן התורה, אלא משום "דהוי כעין ברכה לבטלה" – כלומר נראה כאילו הפתיחה או החתימה מיותרת וכביכול לבטלה. | לעומת זאת, '''הרמב"ן''' (ברכות מו א, ד"ה קשה) סובר שאע"פ שברכת 'הטוב והמטיב' היא מדרבנן - היא נחשבת סמוכה לברכת 'הזן', ומסביר שמעיקר הדין היתה צריכה להיות בה חתימה ולא פתיחה, וכמו הברכות שלפניה; אך כדי לציין שהיא מדרבנן רצו חכמים לשנותה משאר הברכות של ברכת המזון, ולפיכך תיקנו בה פתיחה; וכדי שלא תהיה ברכה זו במעמד גבוה יותר מהברכות שהן מן התורה, שהרי להן יש רק חתימה ולה יש פתיחה וחתימה – השמיטו ממנה את החתימה. כך כתב גם '''הרשב"א''' [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%91%D7%A8%D7%9B%D7%95%D7%AA_%D7%99%D7%90_%D7%90 (ברכות יא א, ד"ה אחת)]: "ולהיכר בעלמא עשאוה כאן כאילו לא נסמכה".<ref>ישנה סתירה בין דברי הרשב"א הללו בדף יא לבין דבריו בדף מו שהוזכרו לעיל, שהם כשיטת התוס'.</ref> באופן דומה כתב '''הרא"ה''' [https://www.sefaria.org.il/Chidushei_HaRa'ah_on_Berakhot.46a.1?vhe=Perush_ha-halachot_masekhet_berakhot,_Jerusalem_2007&lang=he&with=all&lang2=he (ברכות מו א, ד"ה והטוב)] בשם '''רב אחאי גאון''', אלא שלדבריו השמטת החתימה לא היתה כדי שב'הטוב והמטיב' לא יהיה יתרון על פני קודמותיה שמן התורה, אלא משום "דהוי כעין ברכה לבטלה" – כלומר נראה כאילו הפתיחה או החתימה מיותרת וכביכול לבטלה. | ||
===ברכת 'אשר ברא'=== | ===ברכת 'אשר ברא'=== | ||