9,964
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "פורים שחל להיות בשבת"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
←שואלין ודורשין
| שורה 2: | שורה 2: | ||
אומר ר' יהושע בן לוי ב'''גמרא''' (ד א) שאם פורים חל בשבת שואלין ודורשין בעניינו של יום, שכיוון שאסור לקרוא את המגילה (כדלקמן), תקנו שידרשו בענייני פורים. ואף שתיקן משה לישראל בכל חג לדרוש בהלכות החג, הוה אמינא שכיון שאסור לקרוא את המגילה משום גזרה, גזרו דרשה אטו קריאתה, קמ"ל. | אומר ר' יהושע בן לוי ב'''גמרא''' (ד א) שאם פורים חל בשבת שואלין ודורשין בעניינו של יום, שכיוון שאסור לקרוא את המגילה (כדלקמן), תקנו שידרשו בענייני פורים. ואף שתיקן משה לישראל בכל חג לדרוש בהלכות החג, הוה אמינא שכיון שאסור לקרוא את המגילה משום גזרה, גזרו דרשה אטו קריאתה, קמ"ל. | ||
=== מה דורשין === | === מה דורשין ומה מטרת הדרשה === | ||
ב'''רש"י''' (ד"ה שואלין) משמע שהדרשה היא בעניין המגילה, במקום המגילה שאי אפשר לקרוא. אולם ב'''רמב"ם''' (מגילה א יג) כתב שהדרשה היא בהלכות פורים, כדי להזכיר שהוא פורים. | ב'''רש"י''' (ד"ה שואלין) משמע שהדרשה היא בעניין המגילה, במקום המגילה שאי אפשר לקרוא. | ||
<BR/>ב'''תוספות''' (ד"ה פורים) מדייק מהגמרא שדווקא בפורים שחל בשבת דורשין בענייני החג, אבל ביום חול אין צריך שכיוון שקוראים את המגילה יש יותר פרסומי ניסא. משמע מדבריו שמטרת הדרשה היא בשביל פרסומי ניסא. | |||
<BR/>אמנם מהמשך דבריו (ד"ה מאי איריא) משמע שהדרשה היא בהלכה. וכן דייק ה'''רשב"א''' בדבריו שהדרשה היא בהלכה, וכן הוא גם ב'''ריטב"א''' בשם התוספות. | |||
אולם ב'''רמב"ם''' (מגילה א יג) כתב שהדרשה היא בהלכות פורים, כדי להזכיר שהוא פורים. | |||
== מחלוקת התנאים == | == מחלוקת התנאים == | ||