9,964
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "פורים שחל להיות בשבת"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
| שורה 1: | שורה 1: | ||
== מחלוקת התנאים == | == מחלוקת התנאים == | ||
ב'''משנה''' (מגילה א א) כתוב שאם חל יום י"ד באדר בשבת, כפרים ועיירות גדולות מקדימים וקוראים את המגילה ביום הכניסה, כלומר יום חמישי, ומוקפות חומה קוראים למחר, כלומר ביום ראשון. | ב'''משנה''' (מגילה א א) כתוב שאם חל יום י"ד באדר בשבת, כפרים ועיירות גדולות מקדימים וקוראים את המגילה ביום הכניסה, כלומר יום חמישי, ומוקפות חומה קוראים למחר, כלומר ביום ראשון. | ||
| שורה 21: | שורה 11: | ||
== זמן שמחה == | == זמן שמחה == | ||
בסוף הסוגיה אומרת הגמרא שאע"פ שאת קריאת המגילה מקדימים לפני שבת, שמחה אינה אלא בזמנה. כלומר את המשתה יש לעשות ביום י"ד עצמו ולא להקדימו. | בסוף הסוגיה אומרת הגמרא שאע"פ שאת קריאת המגילה מקדימים לפני שבת, שמחה אינה אלא בזמנה. כלומר את המשתה יש לעשות ביום י"ד עצמו ולא להקדימו. | ||
== שואלין ודורשין == | |||
אומר ר' יהושע בן לוי ב'''גמרא''' (ד א) שאם פורים חל בשבת שואלין ודורשין בעניינו של יום, שכיוון שאסור לקרוא את המגילה (כדלקמן), תקנו שידרשו בענייני פורים. ואף שתיקן משה לישראל בכל חג לדרוש בהלכות החג, הוה אמינא שכיון שאסור לקרוא את המגילה משום גזרה, גזרו דרשה אטו קריאתה, קמ"ל. | |||
=== מה דורשין ומה מטרת הדרשה === | |||
ב'''רש"י''' (ד"ה שואלין) משמע שהדרשה היא בעניין המגילה, במקום המגילה שאי אפשר לקרוא. | |||
<BR/>ב'''תוספות''' (ד"ה פורים) מדייק מהגמרא שדווקא בפורים שחל בשבת דורשין בענייני החג, אבל ביום חול אין צריך שכיוון שקוראים את המגילה יש יותר פרסומי ניסא. משמע מדבריו שמטרת הדרשה היא בשביל פרסומי ניסא. | |||
<BR/>אמנם מהמשך דבריו (ד"ה מאי איריא) משמע שהדרשה היא בהלכה. וכן דייק ה'''רשב"א''' בדבריו שהדרשה היא בהלכה, וכן הוא גם ב'''ריטב"א''' בשם התוספות. | |||
אולם ב'''רמב"ם''' (מגילה א יג) כתב שהדרשה היא בהלכות פורים, כדי להזכיר שהוא פורים. | |||
[[קטגוריה: קריאת מגילה]] | [[קטגוריה: קריאת מגילה]] | ||