4
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "טיוטה:אמירה לגוי בשבת"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
| שורה 11: | שורה 11: | ||
וחשוב לדעת: | וחשוב לדעת: | ||
א. כאשר מותרת האמירה המפורשת לגוי, מותרת [ע"פ רוב ] גם ההנאה ממנה. | |||
ב. כשלא הותרה האמירה המפורשת, אסור ליהנות ממלאכת הגוי שעשה לצורך ישראל, בין אם ישראל רמז לו [בדרך סיפור דברים, כמו"ש להלן] בין אם הגוי עשה מעצמו לצורך הישראל, אלא ע"פ גדרי הנאה ממלאכת גוי שעשה לצורך ישראל המובאים בסי' שכה. | |||
| שורה 21: | שורה 20: | ||
שמות פי"ב פט"ז: כָּל מְלָאכָה לֹא יֵעָשֶׂה בָהֶם. | שמות פי"ב פט"ז: כָּל מְלָאכָה לֹא יֵעָשֶׂה בָהֶם. | ||
מכילתא (פרשה ט ד"ה כל מלאכה): לא תעשה אתה, לא יעשה חברך, ולא יעשה גוי מלאכתך. | '''מכילתא''' (פרשה ט ד"ה כל מלאכה): לא תעשה אתה, לא יעשה חברך, ולא יעשה גוי מלאכתך. | ||
ונחלקו הראשונים האם אמירה לגוי אסורה מה"ת או מדרבנן בלבד: | ונחלקו הראשונים האם אמירה לגוי אסורה מה"ת או מדרבנן בלבד: | ||
-סמ"ג , יראים (סי' שד): מדאו' . | -'''סמ"ג , יראים''' (סי' שד): מדאו' . | ||
-'''רמב"ן''' (עה"ת שם): מדרבנן, והמכילתא אסמכתא בעלמא. | |||
ופסק '''הרמב"ם''' (פ"ו ה"א והכ"ב ועוד) שאמירה לגוי לא הווי אלא איסור דרבנן. וכ"פ השו"ע (סי' שז ס"ה) ובמשנ"ב שם (ס"ק כ וכן בסי' רמג ס"ק ה ובשעה"צ שם) וכן הסכמת כל האחרונים. | |||
== טעמים לאיסור זה: == | |||
-'''רש"י''' (שבת קכא. ד"ה 'כבה הוא דלא אמרינן ליה') שעושהו שלוחו ממש. וכן בקנג. (ד"ה 'מאי טעמא שרי ליה למיתב לנכרי'). והרי הוא שלוחו לישאנו בשבת . | |||
-'''רש"י''' (ע"ז טו. ד"ה 'כיוון דזבנה קנייה'): ..אבל על השבת לא נצטוו בני נח ומה שאסור לישראל לומר לעובד כוכבים עשה לי כך זהו משום ממצוא חפצך ודבר דבר (ישעיהו נח) דבור אסור. | |||
-'''רמב"ם''' (פ"ו ה"א): ודבר זה אסור מדברי סופרים כדי שלא תהיה שבת קלה בעיניהן ויבואו לעשות בעצמן. | |||
== פסיקת דין זה במשנה: == | |||
'''במשנה''' (שבת קכא.) לעניין דליקה: נכרי שבא לכבות, אין אומרים לו כבה ואל תכבה. | |||
'''ועוד שם''' (קנ.): לא ישכור אדם פועלים בשבת ולא יאמר אדם לחבירו לשכור לו פועלים. גמ': מ"ש הוא ומ"ש חבירו? א"ר פפא: חבר נכרי! מתקיף ליה רב אשי-אמירה לנכרי שבות! (וכבר שנינו (בקכא.) שאסור. רש"י.) וכו'. | |||
ועוד שם (קנ.): לא ישכור אדם פועלים בשבת ולא יאמר אדם לחבירו לשכור לו פועלים. גמ': מ"ש הוא ומ"ש חבירו? א"ר פפא: חבר נכרי! מתקיף ליה רב אשי-אמירה לנכרי שבות! (וכבר שנינו (בקכא.) שאסור. רש"י.) וכו'. | |||