9,838
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "כלים הניטלים ושאינם ניטלים בשבת"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
| שורה 89: | שורה 89: | ||
==שיטת ההלכה== | ==שיטת ההלכה== | ||
הפוסקים כולם פסקו כתנא קמא לפי פירוש רבא בסוגיה, שכלי שמלאכתו להיתר מותר ליטלו אפילו מחמה לצל, ואילו כלי שמלאכתו לאיסור מותר לטלטלו לצורך גופו או מקומו אבל לא מחמה לצל, וכן הוא ב'''רמב"ם''' (שבת כה א-ג) וב'''טור''' (אורח חיים שח) וב'''שלחן ערוך''' (שח ג-ד). | הפוסקים כולם פסקו כתנא קמא לפי פירוש רבא בסוגיה, שכלי שמלאכתו להיתר מותר ליטלו אפילו מחמה לצל, ואילו כלי שמלאכתו לאיסור מותר לטלטלו לצורך גופו או מקומו אבל לא מחמה לצל, וכן הוא ב'''רמב"ם''' (שבת כה א-ג) וב'''טור''' (אורח חיים שח) וב'''שלחן ערוך''' (שח ג-ד). | ||
===כלים גדולים וכבדים=== | |||
ה'''גמרא''' (שבת לה א) מביאה מחלוקת רבה ורב יוסף לענין טלטול כוורת בשבת, שלדעת רבה אם היא בת שני כורים מותר לטלטלה, אבל בת שלוש כורים אסור. ואילו לדעת רב יוסף גם כוורת בת שלושה כורים מותר לטלטלה, ורק אם היא בת ארבעה כורים אסור. ופירש '''רש"י''' שם (ד"ה בת תלתא) שהטעם שאסור לטלטלה הוא מפני שהיא גדולה יותר מדי ואין תורת כלי עליה. | |||
<BR/>מנגד ב'''גמרא''' אחרת (עיורבין קב א) מצאנו שרבי פדת התיר לטלטל קורה בשבת, אף שאינה ניטלת אלא בעשרה בני אדם, ואמר שתורת כלי עליה. וכן מכתשת שהיתה בבית מר שמואל שהיתה מחזקת חצי כור, והתירה מר שמואל לטלטלה לסמוך בה הואיל ותורת כלי עליה. | |||
ה'''תוספות''' (שבת לה ב ד"ה ואפילו) הבינו שבאמת גמרות אלו סותרות, והלכה כהגמרא בעירובין, שאין מתבטל שם כלי מחמת כובד, וכן כתב ה'''רא"ש''' בפסקים (שבת ב כד) ובתוספותיו (שבת לה א ד"ה אפילו). והוכיחו כן מגמרא נוספת (שבת מה א) שם אביי אומר שמנורה אין טלטלה מפני שקובעים לה מקום, והרי היא ככלי ה[[מוקצה מחמת חסרון כיס]]. ואף ששם מדובר במנורה גדולה, הרי שלא אסרוה מפני זה אלא רק מפני חסרון כיס. | |||
<BR/>כן הסכימו לדינא גם ה'''אגודה''' (שבת ב מט). | |||
אמנם ה'''תוספות''' בעירובין (קב א ד"ה ההוא) כתבו שהסוגיות אינן סותרות, שדווקא כוורת אסרו רבה ורב יוסף לפי שאין דרכה לטלטלה בחול, אבל קורה שדרכה לטלטלה בחול כדי לנעול את הדלת, מותר אפילו גדולה הרבה. וכן כתב גם ה'''רא"ש''' שם בתוספותיו (ד"ה ההיא). וה'''רשב"א''' בחידושיו (עירובין קב א ד"ה ההיא) הסכימו לפירוש זה של התוספות, שדבר שדרכו ליטלטל בחול, מותר לטלטלו אף בעשרה בני אדם. | |||
<BR/>ה'''ראב"ד''' כתב (מובא בחידושי הרשב"א עירובין קב א ד"ה ההיא) שעשרה בני אדם שאמרה הגמרא הוא לשון גוזמא, אלא הכוונה לשני בני אדם ועשרה סייעו להם, שבאמת אם אינה מיטלטלת אלא בעשרה בני אדם אסור. | |||
<BR/>גם מלשון '''רבנו חננאל''' (עירובין קב א ד"ה ההיא שריתא) יש לדייק לכאורה שדווקא קורה ומכתשת מותר, לפי שכתב 'זו תורת כלי עליה', משמע שדווקא אלו אבל דבר שאין תורת כלי עליו מחמת כובדו, אסור לטלטלו. | |||
ה'''רי"ף''' (עירובין מט א) העתיק דברי רבי פדת ומר שמואל, הרי שסובר כוותייהו להלכה, ואת דברי רבה ורב יוסף בפרק בשבת לה. לא העתיק. גם ה'''רמב"ם''' (שבת כה ו) כתב שאבן או קורה גדולה אף שאינה ניטלת אלא בעשרה בני אדם, אם יש תורת כלי עליה מטלטלים אותה. ולא ביאר דעתו לגבי הכוורת שנחלקו בה רבה ורב יוסף. | |||
<BR/>ה'''מגיד משנה''' (כה ו) כתב בדעתם שסוברים הם שאין דברי רבה ורב יוסף להלכה, ושנדחו דבריהם מפני מימרות דרב פדת ומר שמואל, והעתיק דבריו ה'''בית יוסף''' (אורח חיים שח). וכן פסק להלכה ב'''שלחן ערוך''' (שח ב) שכל כלי אפילו הוא גדול וכבד הרבה לא נתבטל שם כלי ממנו מפני גודלו וכובדו, ולא הזכיר כלל תנאי שיהיה דרך לטלטלם בחול, וכן כתבו ה'''אליה רבה''' (ה) וה'''פרי מגדים''' (אשל אברהם ד) שאין צריך שיהיה דרכן לטלטלן בחול, והעתיקם ה'''משנה ברורה''' (ח), אלא שהעיר שם שאם אין דרך להזיזה כלל כדי שלא תיפסד ותתקלקל הרי שהיא בכלל [[מוקצה מחמת חסרון כיס]] ואסור. | |||
===הגדרת צורך גופו=== | ===הגדרת צורך גופו=== | ||
| שורה 119: | שורה 133: | ||
עוד הוסיף שם הרב '''בן איש חי''' שאם אדם הביא מזלג לשולחן ונמלך להביא אחר, אין לו להחזיר את הראשון אם לא שצריך שמירה עליו או לצורך מקומו, דזהו טלטול שלא לצורך כלל, שהרי לא משנה לו אם יהיה בחדר זה או בחדר אחר. | עוד הוסיף שם הרב '''בן איש חי''' שאם אדם הביא מזלג לשולחן ונמלך להביא אחר, אין לו להחזיר את הראשון אם לא שצריך שמירה עליו או לצורך מקומו, דזהו טלטול שלא לצורך כלל, שהרי לא משנה לו אם יהיה בחדר זה או בחדר אחר. | ||
===כלי אוכל וספרי קודש=== | ====כלי אוכל וספרי קודש==== | ||
כתב '''בעל המאור''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=40787&st=&pgnum=22 (בדפי הרי"ף מז א)] בסוף דבריו שכל מה שהוצרכו לאסור מלכתחילה הם דווקא כלים שפעמים מצויים במלאכת איסור, אבל כלים המיוחדים למלאכת היתר, כגון שולחן כוס וקערה לא עלתה על דעת אדם מעולם שיהיו אסורים. כעין זה כתב גם ה'''ר"ן''' בחידושיו (קכג ב ד"ה בראשונה), וכן הוא ב'''ריטב"א''' משמו (קכג ב ד"ה ת"ר).<BR/> | כתב '''בעל המאור''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=40787&st=&pgnum=22 (בדפי הרי"ף מז א)] בסוף דבריו שכל מה שהוצרכו לאסור מלכתחילה הם דווקא כלים שפעמים מצויים במלאכת איסור, אבל כלים המיוחדים למלאכת היתר, כגון שולחן כוס וקערה לא עלתה על דעת אדם מעולם שיהיו אסורים. כעין זה כתב גם ה'''ר"ן''' בחידושיו (קכג ב ד"ה בראשונה), וכן הוא ב'''ריטב"א''' משמו (קכג ב ד"ה ת"ר).<BR/> | ||
וב'''תוספות''' (קכג ב ד"ה מקצוע) כתב באופן שונה, שמלכתחילה אסרו דווקא כלים שאין להם בית קיבול, אבל כלים בעלי בית קיבול ככוסות וצלחות וכד' היו מטלטלין לעולם. | וב'''תוספות''' (קכג ב ד"ה מקצוע) כתב באופן שונה, שמלכתחילה אסרו דווקא כלים שאין להם בית קיבול, אבל כלים בעלי בית קיבול ככוסות וצלחות וכד' היו מטלטלין לעולם. | ||
| שורה 138: | שורה 152: | ||
ובענין כלי שמלאכתו לאיסור כתב ה'''ראב"ד''' (בדפי הרי"ף ריש ביצה?) שהטעם בזה אינו משום מוקצה, אלא משום דמחזי כרוצה לעשות בה מלאכתו. וכן כתב ה'''מאירי''' (ריש ביצה ד"ה תרנגולת). אמנם ברמב""ם (שבת כד יג) לא משמע כן. (ציץ אליעזר ד כו). | ובענין כלי שמלאכתו לאיסור כתב ה'''ראב"ד''' (בדפי הרי"ף ריש ביצה?) שהטעם בזה אינו משום מוקצה, אלא משום דמחזי כרוצה לעשות בה מלאכתו. וכן כתב ה'''מאירי''' (ריש ביצה ד"ה תרנגולת). אמנם ברמב""ם (שבת כד יג) לא משמע כן. (ציץ אליעזר ד כו). | ||
[[קטגוריה:מוקצה]] | [[קטגוריה:מוקצה]] | ||
[[קטגוריה:שבת קכב:]] | [[קטגוריה:שבת קכב:]] | ||