הבדלים בין גרסאות בדף "מלאכת בורר"

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הוסרו 6,012 בתים ,  11:10, 29 בנובמבר 2016
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:
{{מקורות|שבת ז ב|שבת עג ב - עד ב|שבת ז ב|שבת ח יב-יג|אורח חיים שיט}}
{{מקורות|שבת ז ב|שבת עג ב - עד ב|שבת ז ב|שבת ח יב-יג|אורח חיים שיט}}
מלאכת בורר הינה המלאכה השביעית מתוך לט' אבות מלאכה, שנמנים '''במשנה במסכת שבת''' (ז ב). מלאכת בורר היא ברירה והפרדה של האוכל מתוך תערובת של אוכל ופסולת.
הגדרת מלאכת בורר בשבת, והאופנים בהם מותר או אסור לברור ולמיין אוכלים או שאר דברים בשבת.
===פתיחה - סקירה כללית===
===פתיחה - סקירה כללית===
בידוע ומפורסם שישנן ל"ט אבות מלאכה, שהן הבסיס והיסוד לרובם המוחלט של איסורי שבת. את מלאכת בורר אנו פוגשים לראשונה כמלאכה השביעית הנשנית '''במשנה''' המונה את אבות המלאכות (שבת ז ב).
בידוע ומפורסם שישנן ל"ט אבות מלאכה, שהן הבסיס והיסוד לרובם המוחלט של איסורי שבת. את מלאכת בורר אנו פוגשים לראשונה כמלאכה השביעית הנשנית '''במשנה''' המונה את אבות המלאכות (שבת ז ב).
שורה 65: שורה 65:
לפי מה שמבארים הראשונים, וכן כתב כבר '''רבנו חננאל''' (עד א) שתי החלוקות נכונות לחומרא, ולכן ברירה לאלתר תהיה מותרת רק בתנאי שהיה ביד. ברירה בקנון ותמחוי אסורה אפילו לאלתר, ובנפה וכברה אף חייבים מהתורה. וכן כתבו ה'''תוספות''' (ד"ה והתניא), ה'''רמב"ן''' (עד א ד"ה והתניא), ה'''ריטב"א''' (עד א ד"ה אמרוה), ה'''ר"ן''' (עד א ד"ה ונמצא פסקן), וכן הוא ב'''רא"ש''' (שבת ז ד).
לפי מה שמבארים הראשונים, וכן כתב כבר '''רבנו חננאל''' (עד א) שתי החלוקות נכונות לחומרא, ולכן ברירה לאלתר תהיה מותרת רק בתנאי שהיה ביד. ברירה בקנון ותמחוי אסורה אפילו לאלתר, ובנפה וכברה אף חייבים מהתורה. וכן כתבו ה'''תוספות''' (ד"ה והתניא), ה'''רמב"ן''' (עד א ד"ה והתניא), ה'''ריטב"א''' (עד א ד"ה אמרוה), ה'''ר"ן''' (עד א ד"ה ונמצא פסקן), וכן הוא ב'''רא"ש''' (שבת ז ד).
<BR/>גם ב'''רי"ף''' (לב ב) משמע כן במה שציטט דברי אביי ורבא וגם דברי רב אשי. וכן כתב להדיא ה'''רמב"ם''' (שבת ח יב) שדווקא אם בירר בידו לאכול לאלתר מותר. וכן כתב ה'''מאירי'''. ולפי מה שביאר ה'''פני יהושע''' כן היא גם דעת רש"י.  
<BR/>גם ב'''רי"ף''' (לב ב) משמע כן במה שציטט דברי אביי ורבא וגם דברי רב אשי. וכן כתב להדיא ה'''רמב"ם''' (שבת ח יב) שדווקא אם בירר בידו לאכול לאלתר מותר. וכן כתב ה'''מאירי'''. ולפי מה שביאר ה'''פני יהושע''' כן היא גם דעת רש"י.  
==אוכל מתוך פסולת ופסולת מתוך אוכל==
בהמשך ה'''גמרא''' [http://beta.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=2&daf=74&format=pdf (עד א)] מביאה מעשה שבאו רבי אמי ורבי אסי לרב ביבי בשבת, ושפך לפניהם רב ביבי פירות מתוך הסל. ואמר על זה רב דימי שאינו יודע אם עשה כן מפני שלא רצה להוציא פירות מתוך העלים לפי שאסור לברור אוכל מתוך פסולת או שעשה כן משום עין יפה.
<BR/>'''תוספות''' [http://beta.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=2&daf=74&format=pdf (ד"ה ולא)] מעירים על דברי הגמרא שכוונת רב דימי לומר שמה שלא בירר את הפירות קודם שהניח לפניהם הוא משום שסובר אוכל מתוך פסולת אסור, אבל לברור בשעה שמניח לפניהם ודאי מותר, דלית מאן דסבר אוכל מתוך פסולת אסור.
אמנם דברי התוספות דחוקים, מפני שלפי זה היה לו לרב דימי לומר ולא ידענא אי משום דסבר ברירה להניח אסור, ומה שייטא אוכל מתוך פסולת הכא.
<BR/>ובאמת מרש"י נראה שלא ביאר כן אלא ששפך לפניהם ולא רצה לברור אפילו לפניהם שיאכלו לאלתר, דקסבר אוכל מתוך פסולת אסור.


=====ברירה בין שני מיני אוכלין=====
=====ברירה בין שני מיני אוכלין=====
שורה 70: שורה 77:
לפי מי שגורס "שני", פעולת הברירה מתבצעת על שני סוגי אוכל, והפסולת סובייקטיבית (עיין '''תוספות''' ד"ה "היו לפניו", ו'''ר"ח''' בסוגיין, וכן '''בירושלמי''' מט ב במהדו' ווילנא); לפי מי שלא גורס "שני", ברירה היא רק מתוך פסולת מובהקת - פסולת אובייקטיבית (עיין '''רש"י''' ד"ה "היו לפניו").
לפי מי שגורס "שני", פעולת הברירה מתבצעת על שני סוגי אוכל, והפסולת סובייקטיבית (עיין '''תוספות''' ד"ה "היו לפניו", ו'''ר"ח''' בסוגיין, וכן '''בירושלמי''' מט ב במהדו' ווילנא); לפי מי שלא גורס "שני", ברירה היא רק מתוך פסולת מובהקת - פסולת אובייקטיבית (עיין '''רש"י''' ד"ה "היו לפניו").
להלכה נתקבלה השיטה הגורסת "שני מיני אוכלין" - פסולת סובייקטיבית, וכן נראה מהברייתא השנייה, העוסקת בדברי רב אשי והגורסת "שני מיני אוכלין", שביחס לגרסה שלה אין מחלוקת.  ממילא, החלק הניטל מתוך התערובת נקרא אוכל, והחלק שאינו ניטל נקרא פסולת.
להלכה נתקבלה השיטה הגורסת "שני מיני אוכלין" - פסולת סובייקטיבית, וכן נראה מהברייתא השנייה, העוסקת בדברי רב אשי והגורסת "שני מיני אוכלין", שביחס לגרסה שלה אין מחלוקת.  ממילא, החלק הניטל מתוך התערובת נקרא אוכל, והחלק שאינו ניטל נקרא פסולת.
:כי אתא רב דימי אמר: שבתא דרב ביבי הואי, ואיקלעו רבי אמי ורבי אסי. שדא קמייהו כלכלה דפירי, ולא ידענא אי משום דסבר אוכל מתוך פסולת אסור, אי משום עין יפה הוא דמכוין.
:חזקיה אמר: הבורר תורמוסים מתוך פסולת שלהן - חייב. לימא קסבר חזקיה אוכל מתוך פסולת אסור?! שאני תורמוסים דשלקי ליה שבעא זימני, ואי לא שקלי ליה מסרח, וכפסולת מתוך אוכל דמי.
===פירוט השיטות השונות בהגדרת המלאכה===
'''שיטת רש"י'''
על פי העמדתו של רש"י, הברייתא הראשונה עוסקת בנפה וכברה. רש"י בוחר להעמיד כך את הברייתא, מכיוון שהוא מבין שקושיית הגמרא מהברייתא השנייה העוסקת בדברי רב אשי נשענת על העמדתנו את הברייתא הראשונה (עיין ד"ה "והתניא"). כפי שראינו בברייתא הראשונה, אם בירר חייב, לכאורה ללא חלוקה בין אופני הברירה, ולעומתה הברייתא השנייה כן מחלקת ואומרת שדווקא בנפה וכברה חייב, ואילו בקנון ותמחוי פטור אבל אסור. מכאן שהברייתא הראשונה, שמחייבת, עוסקת בנפה וכברה. כל זאת דווקא במקרה שברר שלא לאלתר, ומחדש אביי בברייתא הראשונה שברירה לאלתר תהיה מותרת. לסיכום הבנת דברי רש"י עד כה, עולה כי הברייתא הראשונה עוסקת רק בנפה וכברה, וברירה לאלתר תהיה מותרת אפילו בכלים אלו, כל שכן בקנון ותמחוי או ביד.
על בסיס הבנה זו, יעמיד רש"י את הברייתא השנייה, שבה רואים חלוקה בין שני גדרי חיוב, בברירה שלא לאלתר (לאחר זמן), שהרי בברייתא הראשונה הותר אפילו בנפה וכברה אם עושה זאת לאלתר. מתוך כך שהברייתא השנייה אסרה ברירה בכלים דווקא, ולא ביד, ניתן להבין כי לשיטת רש"י ברירה ביד תהיה מותרת אפילו לאחר זמן, וכל שכן לאלתר כפי שהסברנו לעיל.
לפי דברינו לעיל, לשיטת רש"י ברירה ביד מותרת תמיד. וקשה, שהרי רש"י בעצמו מפרש את איסור בורר שבמשנה (עג, א ד"ה "הבורר") בבורר "פסולת בידיו"?! לכן יש לחלק ולומר כי ברירה ביד, שלפי הבנתנו בשיטת רש"י הינה מותרת - היא דווקא ברירה של אוכל מתוך פסולת, ולעומתה ברירה של פסולת מתוך אוכל, אפילו ביד, תהיה אסורה בכל מקרה, שהרי כך הסביר רש"י את האיסור מדאורייתא שמתואר במשנה.
לסיכום הבנתנו בשיטת רש"י: 1. ברירה לאלתר תהיה מותרת בכל דרך. 2. ברירה ביד תהיה מותרת בכל זמן. 3. שני הדינים הנ"ל אמורים רק במקרה של ברירת אוכל מתוך פסולת, ולא בברירת פסולת מתוך אוכל - שאסורה תמיד.
'''שיטת תוספות'''
תוספות על הברייתא הראשונה, תופסים את שאלותיהם של רב המנונא ואביי על השיטות הקודמות להם כתמיהה על העמדה שמנוגדת לנורמה הנהוגה בברירה, ולא דווקא כתמיהה על העמדה חסרת בסיס. רב המנונא תמה על העמדת רב יוסף בכלים, שהרי הנורמה הנהוגה היא לברור ביד - וכך אכן מעמידים תוס' את הברייתא הראשונה (ד"ה "והתניא"). אביי תמה על העמדת רב המנונא לפיה מדובר בבורר אוכל מתוך פסולת, שהרי הנורמה הנהוגה היא לברור פסולת מתוך אוכל.  לסיכום הבנת דברי תוס' עד כה, עולה כי תוס' מעמידים את הברייתא הראשונה, שעוסקת בסתם ברירה, בברירה של פסולת מתוך אוכל ביד ולא בכלי.
על בסיס הבנה זו, ההיתר של אביי (לאלתר) הוא בברירה של פסולת מתוך אוכל, ביד ולא בכלי. על פי הברייתא השנייה, ברירה בקנון ובתמחוי תהיה אסורה מדרבנן, ועל ברירה בנפה ובכברה חייבים מדאורייתא. מאמירתו של חזקיה על ברירת תורמוסים, עולה כי מפני שברירת אוכל מתוך פסולת אינה דרך ברירה כלל, היא תהיה מותרת - כל עוד נעשית ביד ולאלתר, כנ"ל בברייתא הראשונה.
לסיכום הבנתנו בשיטת תוס': 1. סתם ברירה היא הוצאת פסולת מתוך האוכל ביד ולא בכלי. 2. סתם ברירה מותרת רק לאלתר (דרך אכילה). 3. ברירת אוכל מתוך פסולת ביד - לאלתר ודאי מותרת. 4. בורר בקנון ותמחוי אסור מדרבנן, ובורר בנפה וכברה חייב מדאורייתא בכל מקרה.
:'''שיטת רבנו חננאל'''
רבנו חננאל (ר"ח) תופס את מהלך הגמרא כשלוש ברייתות נפרדות. מהברייתא הראשונה (ברייתא דאביי), הוא לומד את ההיתר לברור לאלתר, ומביא לכך חיזוק מהירושלמי (ז, ב). מהברייתא השנייה (ברייתא דרב אשי), הוא לומד את ההיתר לברור ביד, ולא בעזרת קנון ותמחוי (פטור) או נפה וכברה (חייב). מהברייתא השלישית (ברייתא דחזקיה), הוא לומד את ההיתר לברור אוכל מתוך פסולת ולא להיפך.
הזכרנו בראשית דברינו כי שיטותיהם של רב יוסף ורב המנונא לא נדחו, אלא רק נשאלו עליהן שאלות. אפשר להציע שמתוך כך ר"ח פוסק מהברייתא הראשונה לא רק את דעת אביי, אלא גם את תפיסותיהם של רב יוסף ורב המנונא - שעל גביהן אמר אביי את חידושו, שאפשר שכולל את תפיסותיהם. ר"ח מוצא אסמכתות שונות לאימות תפיסתם בברייתות השנייה והשלישית.
ר"ח פוסק את כל שלוש הברייתות להלכה - וממילא ההיתר לברור בשבת לפי ר"ח הוא רק אוכל מתוך פסולת, ביד ולא בכלי, ומיד - לאלתר. לשיטתו, רק זוהי דרך אכילה ולא דרך ברירה.
רובם המוחלט של הפוסקים פסק כר"ח ('''רי"ף''', '''רמב"ם''' בהל' שבת ח יב, '''רא"ש''', וכן '''בטור''',  '''בשו"ע''' '''ובמשנ"ב''' שיט).
יש להעיר על שימוש בסכו"ם על מנת ליטול את האוכל - שאם מסייע לפעולת ברירה אכן אסור, אך אם רק מסייע לו לאכילה יהיה מותר.


===''' גדר לאלתר'''===
===''' גדר לאלתר'''===

תפריט ניווט