הבדלים בין גרסאות בדף "מלאכת בורר"

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הוסרו 241 בתים ,  13:08, 1 בדצמבר 2016
אין תקציר עריכה
שורה 57: שורה 57:
<BR/>גם '''רבנו ירוחם''' (אדם וחוה יב ח) כתב שדווקא לאותה סעודה מותר, אבל לצורך סעודה אחרת אפילו באותו יום אסור. וב'''בית יוסף''' (אורח חיים שיט ) פירש כוונתו שכל שבורר קודם הסעודה או אחר סעודה, צריך לאוכלו מיד בסעודה זו, ואם בורר אחר הסעודה, כל שהוא לצורך סעודה אחרת באותו היום מותר.  
<BR/>גם '''רבנו ירוחם''' (אדם וחוה יב ח) כתב שדווקא לאותה סעודה מותר, אבל לצורך סעודה אחרת אפילו באותו יום אסור. וב'''בית יוסף''' (אורח חיים שיט ) פירש כוונתו שכל שבורר קודם הסעודה או אחר סעודה, צריך לאוכלו מיד בסעודה זו, ואם בורר אחר הסעודה, כל שהוא לצורך סעודה אחרת באותו היום מותר.  


1. כמו פשט הלשון - רק באופן מיידי ממש, מהיד לפה. (וכך סוברים '''המרדכי''' '''והרמב"ם ''' - אם כי ישנה מחלוקת בהבנת דבריו).
אמנם ב'''הגהות מרדכי''' (שבת ז) כתב בשם '''ראב"ן''' שמותר לברור כדי סעודתו, להתחיל ולגמור אחר ברירתו, אבל לאכול אחר שעה נעשה כבורר לאוצר ואסור. משמע מדבריו שאפילו הוא לצורך הסעודה הסמוכה, כל שאינו לאלתר ממש אסור.
 
2. מותר לברור בתוך הסעודה לצורך אותה סעודה. (וכך סוברים '''ר"ח''' - שמסתמך על דברי '''הירושלמי''', '''רבנו ירוחם''', '''הרא"ש''' '''ותוס'''').
 
3. מותר לברור לפני הסעודה לצורך הסעודה הקרובה. (וכך סוברים '''הבית יוסף''' בדברי רבנו ירוחם ו'''שו"ע הרב''').


==טיוטא==
מלשון '''השו"ע''' (אורח חיים שיט א-ג) ניתן להסתפק באיזו שיטה נוקט. '''הט"ז''' מפרשו בהתאם לשיטה השנייה, ואילו '''המג"א''' ו'''ה"לבושי שרד"''' מפרשים את דבריו בהתאם לשיטה השלישית. וכן יש להסתפק בלשון '''הרמ"א''' (שיט א). '''המשנה ברורה''' (שיט סק"ד) פוסק שמותר לברור לפני הסעודה לצורך הסעודה הקרובה.  וכן פסק '''ב"שמירת שבת כהלכתה"''' (ג סט). וכן פוסק הרב עובדיה יוסף ('''"ילקוט יוסף"''' קיצור שולחן ערוך שיט ט), אך מסתפק אם הכוונה לשעה ממש או לזמן הדרוש להכנת הסעודה.
מלשון '''השו"ע''' (אורח חיים שיט א-ג) ניתן להסתפק באיזו שיטה נוקט. '''הט"ז''' מפרשו בהתאם לשיטה השנייה, ואילו '''המג"א''' ו'''ה"לבושי שרד"''' מפרשים את דבריו בהתאם לשיטה השלישית. וכן יש להסתפק בלשון '''הרמ"א''' (שיט א). '''המשנה ברורה''' (שיט סק"ד) פוסק שמותר לברור לפני הסעודה לצורך הסעודה הקרובה.  וכן פסק '''ב"שמירת שבת כהלכתה"''' (ג סט). וכן פוסק הרב עובדיה יוסף ('''"ילקוט יוסף"''' קיצור שולחן ערוך שיט ט), אך מסתפק אם הכוונה לשעה ממש או לזמן הדרוש להכנת הסעודה.


עולה מדברינו עד כה, שמותר לברור אוכל מתוך פסולת, ביד ולא בכלי, ולאלתר. גדר לאלתר על פי רוב הפוסקים הוא לפני הסעודה ובסמוך לה, כשיעור זמן הברירה הנדרש להכנת הסעודה, ולא יותר משעה ממש, אלא אם כן צרכי הסעודה מרובים ודורשים הכנה רבה, שאז יהיה מותר אפילו קודם, כפי הנדרש. בכל אופן, מותר לברור רק דברים הנצרכים לסעודה הקרובה, ולא מעבר לכך.
עולה מדברינו עד כה, שמותר לברור אוכל מתוך פסולת, ביד ולא בכלי, ולאלתר. גדר לאלתר על פי רוב הפוסקים הוא לפני הסעודה ובסמוך לה, כשיעור זמן הברירה הנדרש להכנת הסעודה, ולא יותר משעה ממש, אלא אם כן צרכי הסעודה מרובים ודורשים הכנה רבה, שאז יהיה מותר אפילו קודם, כפי הנדרש. בכל אופן, מותר לברור רק דברים הנצרכים לסעודה הקרובה, ולא מעבר לכך.


==טיוטא==
==אוכל מתוך פסולת ופסולת מתוך אוכל==
==אוכל מתוך פסולת ופסולת מתוך אוכל==
בהמשך ה'''גמרא''' [http://beta.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=2&daf=74&format=pdf (עד א)] מביאה מעשה שבאו רבי אמי ורבי אסי לרב ביבי בשבת, ושפך לפניהם רב ביבי פירות מתוך הסל. ואמר על זה רב דימי שאינו יודע אם עשה כן מפני שלא רצה להוציא פירות מתוך העלים לפי שאסור לברור אוכל מתוך פסולת או שעשה כן משום עין יפה.
בהמשך ה'''גמרא''' [http://beta.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=2&daf=74&format=pdf (עד א)] מביאה מעשה שבאו רבי אמי ורבי אסי לרב ביבי בשבת, ושפך לפניהם רב ביבי פירות מתוך הסל. ואמר על זה רב דימי שאינו יודע אם עשה כן מפני שלא רצה להוציא פירות מתוך העלים לפי שאסור לברור אוכל מתוך פסולת או שעשה כן משום עין יפה.

תפריט ניווט