9,905
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "מלאכת בורר"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
| שורה 52: | שורה 52: | ||
====גדר לאלתר==== | ====גדר לאלתר==== | ||
איתא ב'''ירושלמי''' (שבת ז ב) ברייתא 'בורר ואוכל בורר ומניח על השלחן'. | איתא ב'''ירושלמי''' (שבת ז ב) ברייתא 'בורר ואוכל בורר ומניח על השלחן'. | ||
<BR/>מירושלמי זה למד '''ר' חננאל''' (עד א) שגדר לאלתר שאמר אביי שמותר לברור, הוא כל זמן שיושב על השולחן ואוכל. ובהמשך כתב (עד ב) שאף שמצאנו לגבי גט ש'לאלתר' הוא יותר מזה, מ"מ כיון שמצאנו מפורש בירושלמי לענין ברירה שגדר לאלתר הוא כשיעור מה שמיסב על השולחן לאותה סעודה בלבד, הכי נקטינן. והביא לזה גם ראיה מהגמרא בביצה (יג ב) שהתירה לקלף שעורים אחת אחת על יד ולאכול, וכן בשבת. | <BR/>מירושלמי זה למד '''ר' חננאל''' (עד א) שגדר לאלתר שאמר אביי שמותר לברור, הוא כל זמן שיושב על השולחן ואוכל. ובהמשך כתב (עד ב) שאף שמצאנו לגבי גט ש'לאלתר' הוא יותר מזה, מ"מ כיון שמצאנו מפורש בירושלמי לענין ברירה שגדר לאלתר הוא כשיעור מה שמיסב על השולחן לאותה סעודה בלבד, הכי נקטינן. והביא לזה גם ראיה מהגמרא בביצה (יג ב) שהתירה לקלף שעורים אחת אחת על יד ולאכול, וכן בשבת. משמע שהוא דווקא מיד. | ||
<BR/>הראשונים הביאו דברי ר' חננאל והסכימו כמו. כן כתב ה'''רמב"ן''' (עד א ד"ה וכתב עוד), וה'''ר"ן''' (בדפי הרי"ף לב א ד"ה ונמצא), וכן הוא ב'''שיטה לר"ן''' (ד"ה ולענין פסק), וב'''רא"ש''' (ז ד). | <BR/>הראשונים הביאו דברי ר' חננאל והסכימו כמו. כן כתב ה'''רמב"ן''' (עד א ד"ה וכתב עוד), וה'''ר"ן''' (בדפי הרי"ף לב א ד"ה ונמצא), וכן הוא ב'''שיטה לר"ן''' (ד"ה ולענין פסק), וב'''רא"ש''' (ז ד). | ||
<BR/>וב'''מאירי''' (עד א ד"ה זה שביארנו) הביא דברי הירושלמי וכתב שלאו דווקא שיאכל תכף לברירה, אלא | <BR/>וב'''מאירי''' (עד א ד"ה זה שביארנו) הביא דברי הירושלמי וכתב שלאו דווקא שיאכל תכף לברירה, אלא כל שמיסב ודעתו לאכול או ליתן לאחרים קודם עקירת השלחן חשיב לאלתר. | ||
<BR/>גם '''רבנו ירוחם''' (אדם וחוה יב ח) כתב שדווקא לאותה סעודה מותר, אבל לצורך סעודה אחרת אפילו באותו יום אסור. וב'''בית יוסף''' (אורח חיים שיט ) פירש כוונתו שכל שבורר קודם הסעודה | <BR/>גם '''רבנו ירוחם''' (אדם וחוה יב ח) כתב שדווקא לאותה סעודה מותר, אבל לצורך סעודה אחרת אפילו באותו יום אסור. וב'''בית יוסף''' (אורח חיים שיט ) פירש כוונתו שכל שבורר לצורך סעודה הסמוכה באותו היום, חשיב לאלתר, אבל אם בורר בתוך הסעודה או קודם הסעודה, צריך לאכול באותה הסעודה הראשונה, ואם השהה לסעודה אחרת חייב חטאת. | ||
<BR/>וה'''דרישה''' (א) חלק על הבית יוסף בזה, ומפרש את דברי ר' ירוחם לחומרא, שכל ההיתר לברור הוא דווקא לסעודה שלפניו כאשר היא סמוכה או בתוך הסעודה, אבל להכין לסעודה אחרת לאחר שעה אסור. | |||
אמנם ב'''הגהות מרדכי''' (שבת ז) כתב בשם '''ראב"ן''' שמותר לברור כדי סעודתו, להתחיל ולגמור אחר ברירתו, אבל לאכול אחר שעה נעשה כבורר לאוצר ואסור. משמע מדבריו שאפילו הוא לצורך הסעודה הסמוכה, כל שאינו לאלתר ממש אסור. | אמנם ב'''הגהות מרדכי''' (שבת ז) כתב בשם '''ראב"ן''' שמותר לברור כדי סעודתו, להתחיל ולגמור אחר ברירתו, אבל לאכול אחר שעה נעשה כבורר לאוצר ואסור. משמע מדבריו שאפילו הוא לצורך הסעודה הסמוכה, כל שאינו לאלתר ממש אסור. וכן למד ה'''בית יוסף''' (ד"ה והמרדכי) גם בדברי ה'''רמב"ם''' (שבת ח יב), והוסיף שאינו הכרח כי אפשר שכל שבורר לצורך הסעודה הסמוכה חשיב לאלתר. ולא הכריע בדעתו. אמנם דייק בדבריו לחלק בין בורר אוכל מתוך פסולת שבזה חייב כל שאינו לאלתר, לבין בורר אוכל מתוך אוכל אחר, שבזה אינו חייב אלא אם בירר שחרית על מנת לאכול בין הערביים. וכתב שאינו יודע מנין לרמב"ם חילוק זה. | ||
=====ברר לצורך מיידי ונמלך להשהות==== | |||
כתב ה'''בית יוסף''' בתוך פירושו לדברי רבנו ירוחם, שאם ברר לאכול בתוך הסעודה והשהה מהם עד אחר שעמד מסעודתו חייב חטאת. ומשמע מדבריו שאף אם לא כיוון להשהות אלא לאכול הכל מיד ואירע ונשתייר לו דבר מה שלא אכל בסעודה הראשונה, חייב חטאת. וכן למד ה'''לבוש''' (). | |||
<BR/>אבל ה'''אליה רבה''' (ד) כתב שאי אפשר לחייבו למפרע על מה שברר בהיתר, וכן הוא ב'''פרי מגדים''' (משבצות זהב ב ד"ה אם בירר). | |||
==טיוטא== | ==טיוטא== | ||
מלשון '''השו"ע''' (אורח חיים שיט א-ג) ניתן להסתפק באיזו שיטה נוקט. '''הט"ז''' מפרשו בהתאם לשיטה השנייה, ואילו '''המג"א''' ו'''ה"לבושי שרד"''' מפרשים את דבריו בהתאם לשיטה השלישית. וכן יש להסתפק בלשון '''הרמ"א''' (שיט א). '''המשנה ברורה''' (שיט סק"ד) פוסק שמותר לברור לפני הסעודה לצורך הסעודה הקרובה. וכן פסק '''ב"שמירת שבת כהלכתה"''' (ג סט). וכן פוסק הרב עובדיה יוסף ('''"ילקוט יוסף"''' קיצור שולחן ערוך שיט ט), אך מסתפק אם הכוונה לשעה ממש או לזמן הדרוש להכנת הסעודה. | מלשון '''השו"ע''' (אורח חיים שיט א-ג) ניתן להסתפק באיזו שיטה נוקט. '''הט"ז''' מפרשו בהתאם לשיטה השנייה, ואילו '''המג"א''' ו'''ה"לבושי שרד"''' מפרשים את דבריו בהתאם לשיטה השלישית. וכן יש להסתפק בלשון '''הרמ"א''' (שיט א). '''המשנה ברורה''' (שיט סק"ד) פוסק שמותר לברור לפני הסעודה לצורך הסעודה הקרובה. וכן פסק '''ב"שמירת שבת כהלכתה"''' (ג סט). וכן פוסק הרב עובדיה יוסף ('''"ילקוט יוסף"''' קיצור שולחן ערוך שיט ט), אך מסתפק אם הכוונה לשעה ממש או לזמן הדרוש להכנת הסעודה. | ||