הבדלים בין גרסאות בדף "מלאכת בורר"

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הוסרו 17 בתים ,  13:38, 6 בדצמבר 2016
אין תקציר עריכה
שורה 53: שורה 53:
ב'''ספר המכריע''' (כג) לבעל התוס' רי"ד כתב שקושיית רב המנונא על רב יוסף וקושיית אביי על רב המנונא לא באו לדחותם מההלכה, כלומר כולם מודים לחלוקה בין ברירה בקנון ותמחוי לנפה וכברה ולברירה ביד, וכן לחלוקה בין פסולת מתוך אוכל ואוכל מתוך פסולת. אלא שחולקים הם בהעמדת הברייתא בלבד. <BR/>
ב'''ספר המכריע''' (כג) לבעל התוס' רי"ד כתב שקושיית רב המנונא על רב יוסף וקושיית אביי על רב המנונא לא באו לדחותם מההלכה, כלומר כולם מודים לחלוקה בין ברירה בקנון ותמחוי לנפה וכברה ולברירה ביד, וכן לחלוקה בין פסולת מתוך אוכל ואוכל מתוך פסולת. אלא שחולקים הם בהעמדת הברייתא בלבד. <BR/>
וכן כתב ב'''שו"ת מהרי"ט צהלון''' (ישנות רג) מדיליה, ודייק כן ממה ששתי האוקימתות הראשונות נדחו בלשון אתקפתא 'וכי מותר' לומר שאי הדין כן כלל, ואילו שתי השניות נדחו בלשון 'מידי קתני' לומר שלא נדחו מהלכתא אלא מלשון הברייתא. ובאמת שכל זה מפורש כבר ב'''מיוחס לר"ן''' (ד"ה אלא אמר אביי) בשם ה'''רא"ה'''.
וכן כתב ב'''שו"ת מהרי"ט צהלון''' (ישנות רג) מדיליה, ודייק כן ממה ששתי האוקימתות הראשונות נדחו בלשון אתקפתא 'וכי מותר' לומר שאי הדין כן כלל, ואילו שתי השניות נדחו בלשון 'מידי קתני' לומר שלא נדחו מהלכתא אלא מלשון הברייתא. ובאמת שכל זה מפורש כבר ב'''מיוחס לר"ן''' (ד"ה אלא אמר אביי) בשם ה'''רא"ה'''.
<BR/> אמנם המהריט"ץ בהמשך דבריו שם דחה זאת, וכתב שהרי לדברי רב המנונא ורב יוסף מותר יהיה לברור אף לבו ביום אם הוא ביד או אוכל מתוך פסולת, וזה דלא כאביי.
<BR/>אמנם המהריט"ץ בהמשך דבריו שם דחה זאת, וכתב שהרי לדברי רב המנונא ורב יוסף מותר יהיה לברור אף לבו ביום אם הוא ביד או אוכל מתוך פסולת, וזה דלא כאביי.
<BR/>גם מדברי '''רבנו חננאל''' (עד ב) שאחריו הלכו הראשונים, משמע שמכל האוקימתות לברייתא רק דעת אביי נתקבלה להלכה, ואילו את שני התנאים האחרים - שיברור ביד ואוכל מתוך פסולת למדנו מהמשך הגמרא מדברי רב אשי וחזקיה, ולא מדברי רב יוסף ורב המנונא.


===גדר לאלתר===
===גדר לאלתר===
שורה 96: שורה 97:


==טיוטא==
==טיוטא==
מלשון '''השולחן ערוך''' (אורח חיים שיט א-ג) ניתן להסתפק באיזו שיטה נוקט. '''הט"ז''' מפרשו בהתאם לשיטה השנייה, ואילו '''המג"א''' ו'''ה"לבושי שרד"''' מפרשים את דבריו בהתאם לשיטה השלישית. וכן יש להסתפק בלשון '''הרמ"א''' (שיט א). '''המשנה ברורה''' (שיט סק"ד) פוסק שמותר לברור לפני הסעודה לצורך הסעודה הקרובה.  וכן פסק '''ב"שמירת שבת כהלכתה"''' (ג סט). וכן פוסק הרב עובדיה יוסף ('''"ילקוט יוסף"''' קיצור שולחן ערוך שיט ט), אך מסתפק אם הכוונה לשעה ממש או לזמן הדרוש להכנת הסעודה.
==אוכל מתוך פסולת ופסולת מתוך אוכל==
 
נתבאר לעיל הסברו של רב המנונא לברייתא, שאוכל מתוך פסולת מותר לברור, ואילו פסולת מתוך אוכל אסור וחייב. אמנם כיון שתירוץ זה נדחה לכאורה (עיין [[#מסקנת הגמרא|לעיל]] בשם המיוחס לר"ן וספר המכריע), כתבו הראשונים מקור אחר לתנאי זה בברירה שיהיה זה אוכל מתוך פסולת.
עולה מדברינו עד כה, שמותר לברור אוכל מתוך פסולת, ביד ולא בכלי, ולאלתר. גדר לאלתר על פי רוב הפוסקים הוא לפני הסעודה ובסמוך לה, כשיעור זמן הברירה הנדרש להכנת הסעודה, ולא יותר משעה ממש, אלא אם כן צרכי הסעודה מרובים ודורשים הכנה רבה, שאז יהיה מותר אפילו קודם, כפי הנדרש. בכל אופן, מותר לברור רק דברים הנצרכים לסעודה הקרובה, ולא מעבר לכך.


==אוכל מתוך פסולת ופסולת מתוך אוכל==
בהמשך ה'''גמרא''' [http://beta.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=2&daf=74&format=pdf (עד א)] מביאה מעשה שבאו רבי אמי ורבי אסי לרב ביבי בשבת, ושפך לפניהם רב ביבי פירות מתוך הסל. ואמר על זה רב דימי שאינו יודע אם עשה כן מפני שלא רצה להוציא פירות מתוך העלים לפי שאסור לברור אוכל מתוך פסולת או שעשה כן משום עין יפה.
בהמשך ה'''גמרא''' [http://beta.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=2&daf=74&format=pdf (עד א)] מביאה מעשה שבאו רבי אמי ורבי אסי לרב ביבי בשבת, ושפך לפניהם רב ביבי פירות מתוך הסל. ואמר על זה רב דימי שאינו יודע אם עשה כן מפני שלא רצה להוציא פירות מתוך העלים לפי שאסור לברור אוכל מתוך פסולת או שעשה כן משום עין יפה.
<BR/>'''תוספות''' [http://beta.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=2&daf=74&format=pdf (ד"ה ולא)] מעירים על דברי הגמרא שכוונת רב דימי לומר שמה שלא בירר את הפירות קודם שהניח לפניהם הוא משום שסובר אוכל מתוך פסולת אסור, אבל לברור בשעה שמניח לפניהם ודאי מותר, דלית מאן דסבר אוכל מתוך פסולת אסור.
<BR/>'''תוספות''' [http://beta.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=2&daf=74&format=pdf (ד"ה ולא)] מעירים על דברי הגמרא שכוונת רב דימי לומר שמה שלא בירר את הפירות קודם שהניח לפניהם הוא משום שסובר אוכל מתוך פסולת אסור, אבל לברור בשעה שמניח לפניהם ודאי מותר, דלית מאן דסבר אוכל מתוך פסולת אסור.
 
<BR/>אמנם לפי זה היה לו לרב דימי לומר ולא ידענא אי משום דסבר ברירה להניח אסור, ומה שייטא אוכל מתוך פסולת הכא.
אמנם דברי התוספות דחוקים, מפני שלפי זה היה לו לרב דימי לומר ולא ידענא אי משום דסבר ברירה להניח אסור, ומה שייטא אוכל מתוך פסולת הכא.
<BR/>ובאמת מרש"י נראה שלא ביאר כן אלא ששפך לפניהם ולא רצה לברור אפילו לפניהם שיאכלו לאלתר, דקסבר אוכל מתוך פסולת אסור.
<BR/>ובאמת מרש"י נראה שלא ביאר כן אלא ששפך לפניהם ולא רצה לברור אפילו לפניהם שיאכלו לאלתר, דקסבר אוכל מתוך פסולת אסור.


עוד מביאה הגמרא דברי חזקיה שהבורר תורמוסין מתוך פסולת שלהן חייב. ותמהה הגמרא האם סובר חזקיה שאוכל מתוך פסולת חייב, ומתרצת שדווקא בתורמוסין הוא החמיר מפני ששולקים אותם ז' פעמים ואם מוציאים את האוכל הוא עלול להסריח ולכן חשיב כפסולת מתוך אוכל ואסור.
עוד מביאה הגמרא דברי חזקיה שהבורר תורמוסין מתוך פסולת שלהן חייב. ותמהה הגמרא האם סובר חזקיה שאוכל מתוך פסולת חייב, ומתרצת שדווקא בתורמוסין הוא החמיר מפני ששולקים אותם ז' פעמים ואם מוציאים את האוכל הוא עלול להסריח ולכן חשיב כפסולת מתוך אוכל ואסור.
<BR/>ונחלקו המפרשים בביאור הענין מדוע תורמוסים חשיבי כפסולת מתוך אוכל, ודלהלן.
<BR/>ונחלקו המפרשים בביאור הענין מדוע תורמוסים חשיבי כפסולת מתוך אוכל, וכדלהלן.
 
על גמרא זו כתב '''רבנו חננאל''' (עד ב) שמדברי חזקיה למדנו שכל ההיתר לברור הוא דווקא אוכל מתוך פסולת ולא פסולת מתוך אוכל.
<BR/>גם מדברי ה'''רי"ף''' (שבת לב א) שהביא דברי חזקיה, מבואר שלומדים מדבריו האי דינא דדווקא אוכל מתוך פסולת מותר.
 
====מדוע ברירת תורמוסין נחשב לפסולת מתוך אוכל====
 
====פסולת מרובה מן האוכל====


==ברירה בין שני מיני אוכלין==
===ברירה בין שני מיני אוכלין===
יש להעיר שישנה הסתפקות ברישא של הברייתא הראשונה, האם גורסין "שני מיני אוכלין" או סתם "מיני אוכלין", נפקא מיניה אם יש איסור בברירה של אוכל מתוך אוכל.
יש להעיר שישנה הסתפקות ברישא של הברייתא הראשונה, האם גורסין "שני מיני אוכלין" או סתם "מיני אוכלין", נפקא מיניה אם יש איסור בברירה של אוכל מתוך אוכל.
לפי מי שגורס "שני", פעולת הברירה מתבצעת על שני סוגי אוכל, והפסולת סובייקטיבית (עיין '''תוספות''' ד"ה "היו לפניו", ו'''ר"ח''' בסוגיין, וכן '''בירושלמי''' מט ב במהדו' ווילנא); לפי מי שלא גורס "שני", ברירה היא רק מתוך פסולת מובהקת - פסולת אובייקטיבית (עיין '''רש"י''' ד"ה "היו לפניו").
לפי מי שגורס "שני", פעולת הברירה מתבצעת על שני סוגי אוכל, והפסולת סובייקטיבית (עיין '''תוספות''' ד"ה "היו לפניו", ו'''ר"ח''' בסוגיין, וכן '''בירושלמי''' מט ב במהדו' ווילנא); לפי מי שלא גורס "שני", ברירה היא רק מתוך פסולת מובהקת - פסולת אובייקטיבית (עיין '''רש"י''' ד"ה "היו לפניו").

תפריט ניווט