9,908
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "ברכה על הולדת בן או בת"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
| שורה 29: | שורה 29: | ||
ב'''תשובת הרשב"א''' (א רמה) מבואר שאין חילוק בברכה זו בין אם זה בן ראשון או שיש לו כבר כמה בנים, וכן מבואר מתוך דברי ה'''ספר חסידים''' (תתמג), וכן פסק ה'''משנה ברורה''' (רכג ג), אבל ב'''ביאור הלכה''' (ד"ה זכר) כתב להסתפק כאשר יש לו כמה בנים ותאב לבת כדי לקיים המצוה, כיון שסוף דבר לא ניחא ליה בזכר ואיך יברך. ונשאר בצ"ע. | ב'''תשובת הרשב"א''' (א רמה) מבואר שאין חילוק בברכה זו בין אם זה בן ראשון או שיש לו כבר כמה בנים, וכן מבואר מתוך דברי ה'''ספר חסידים''' (תתמג), וכן פסק ה'''משנה ברורה''' (רכג ג), אבל ב'''ביאור הלכה''' (ד"ה זכר) כתב להסתפק כאשר יש לו כמה בנים ותאב לבת כדי לקיים המצוה, כיון שסוף דבר לא ניחא ליה בזכר ואיך יברך. ונשאר בצ"ע. | ||
==מנהג העולם שלא לברך== | ==ברכה על נכדים או בן של צדיק== | ||
כתוב ב'''ספר חסידים''' (תתמג) על זקן אחד שכשנולד בן לבנו או לבתו היה מברך הטוב והמיטיב, אפילו הוא בעיר אחרת. וכששאלוהו על כך שהרי לא נאמר כן אלא בבנו שלו, ענה שאפילו נולד בן לצדיק ואני אוהבו מפני צדקותיו, אני מברך. והביאו ה'''אליה רבה''' (רכג א). | |||
אבל ב'''תשובת הרשב"א''' (ד עז) מבואר שחולק על זה, שמוכח מהגמרא שדווקא בגלל אשתו תיקנו הטוב והמיטיב, ולא משום שאר בני משפחה, אף שהכל נהנים בזה. והטעם לפי שלא תיקנו ברכה זו אלא בהנאה שיש בה תועלת, ודווקא להורים יש הנאת תועלת בזה, שהבן הוא כירך האב והאם, והוא להם לסיוע לכשיזקינו. | |||
<BR/>ב'''ביאור הלכה''' (רכג ד"ה ילדה) הביא דברים אלו, והכריע כהרשב"א שטוב למעט בברכות אלו בדבר שלא נזכר להדיא בש"ס. | |||
===מנהג העולם שלא לברך=== | |||
נשאל ה'''רשב"א''' בשו"ת (א רמה) האם מי שנולד לו בן צריך לברך שהחיינו. וענה הרשב"א שם שמסתבר שצריך לברך אפילו יש לו כבר בנים אחרים. אך כתב שלא ראה לגדולים שנהגו כן, ואפשר שסוברים שאינה ברכה שהיא חובה אלא רשות. וכתב שגם הוא נוהג כן שלא לברך שהחיינו על לידת בן. והביאו ה'''בית יוסף''' (סוף סימן רכג ד"ה וז"ל הרשב"א). | נשאל ה'''רשב"א''' בשו"ת (א רמה) האם מי שנולד לו בן צריך לברך שהחיינו. וענה הרשב"א שם שמסתבר שצריך לברך אפילו יש לו כבר בנים אחרים. אך כתב שלא ראה לגדולים שנהגו כן, ואפשר שסוברים שאינה ברכה שהיא חובה אלא רשות. וכתב שגם הוא נוהג כן שלא לברך שהחיינו על לידת בן. והביאו ה'''בית יוסף''' (סוף סימן רכג ד"ה וז"ל הרשב"א). | ||
<BR/>ב'''דרכי משה''' (א) תמה על הרשב"א, שהרי מפורש בגמרא שצריך לברך הטוב והמיטיב ומה ענין שהחיינו לכאן. ויישב בשני אופנים, שאפשר שהרשב"א דיבר דווקא בש[[#מתה אשתו או מת האב|מתה אשתו בשעת הלידה]], או שסובר הרשב"א שדווקא כשהודיעוהו שילדה בן מברך הטוב והמיטיב, אך אם נמצא עמה בשעת הלידה מברך שהחיינו. ובהגהת שלחן ערוך, כתב ה'''רמ"א''' (א) שיש שכתבו שברכות אלו רשות הן ולא חובה, ומזה נתפשט המנהג שרבים מקילים ואינם מברכים ברכות אלו. | <BR/>ב'''דרכי משה''' (א) תמה על הרשב"א, שהרי מפורש בגמרא שצריך לברך הטוב והמיטיב ומה ענין שהחיינו לכאן. ויישב בשני אופנים, שאפשר שהרשב"א דיבר דווקא בש[[#מתה אשתו או מת האב|מתה אשתו בשעת הלידה]], או שסובר הרשב"א שדווקא כשהודיעוהו שילדה בן מברך הטוב והמיטיב, אך אם נמצא עמה בשעת הלידה מברך שהחיינו. ובהגהת שלחן ערוך, כתב ה'''רמ"א''' (א) שיש שכתבו שברכות אלו רשות הן ולא חובה, ומזה נתפשט המנהג שרבים מקילים ואינם מברכים ברכות אלו. | ||
| שורה 40: | שורה 46: | ||
<BR/>ב'''אגרות משה''' (ה מג ה) כתב שאף שיש הרבה מקלים ואינם מברכים, הנכון הוא שכן לברך ואין לזלזל ולהקל בזה, שכיון שיש רשות לברך, צריך כל אדם לברך אף גדולי עולם. | <BR/>ב'''אגרות משה''' (ה מג ה) כתב שאף שיש הרבה מקלים ואינם מברכים, הנכון הוא שכן לברך ואין לזלזל ולהקל בזה, שכיון שיש רשות לברך, צריך כל אדם לברך אף גדולי עולם. | ||
== | ====פירושי האחרונים לדעת הרי"ף והרמב"ם==== | ||
האחרונים דנו מדוע הרמב"ם והרי"ף השמיטו את דין הברייתא שאמרו לו שילדה אשתו זכר מברך הטוב והמטיב, וכמה פירושים בדבר: | |||
*'''ערוך השלחן''' (רכג, ב): הרי"ף והרמב"ם דחו את ההלכה מפני שבאופן סתמי אין לברך על הולדת צאצא, אפילו זכר! וזו לשונו: "והברייתא מיירי באדם שדואג ותאב ללידת זכר... ואמרו לו ילדה זכר כלומר בשרוהו בשורה טובה שהקב"ה מילא תאוותך... בסתם אינו מברך ורק בכאן היה תאוב לזה". | |||
*'''כנסת הגדולה''' (רכג): אולי סוברים שברכות אלו רשות ולא חובה. אולם תירוץ זה קשה, שהרי הביאו את ברכות ההודאה, ורק את זה השמיטו . | |||
*'''בן ידיד''' (לרבי ידידיה טאריקה, על הרמב"ם פרק י הלכה ג): אין חידוש כלל בדין הברכה על הבן כיון שזה כלול בדין של בשורות טובות הרגיל, וכך היא דרך רבינו הרמב"ם לקצר. | |||
*'''הרב יוסף קפאח''' (על הרמב"ם ברכות י, אות ז) על פי קבלתו מ"רבותינו נ"ע": בלידת בן זכר מברך שהחיינו על המילה ופוטר בכך את הטוב והמטיב- "שהחיינו דשעת המילה עולה לשתיהן". | |||
*'''דברי יציב''' (אורח חיים פח): האריך לבאר שישנן סוגיות סותרות בש"ס, ודעות שונות בין התנאים ואמוראים, וכפי הנראה יש מחלוקת האם עדיף זכר או נקבה, ויש לתלות את זה במחלוקת בית שמאי ובית הלל (יבמות סא, ב) לגבי פריה ורביה שלדעת בית שמאי הולדת שני זכרים היא קיום המצווה ולבית הלל דוקא זכר ונקבה, ואם כן משנתנו היא אליבא דבית שמאי, ואינה הלכה (וכתב הדברי יציב על כך "ודו"ק כי נכון הוא"). | |||
לפי זה, אין מקום לחייב ברכה דוקא על בשורת בן זכר ועל כן השמיט ה'''רמב"ם''', ולמרות שה'''רמב"ם''' בסוטה (ג, כב) פסק על פי האמור בברכות (לא) שאישה סוטה שהיתה יולדת נקבות תתברך בכך שמעתה תלד זכרים, הרי בעניינינו אי אפשר לקבוע מסמרות, וכפי שאמר רב חסדא (בבא בתרא קמא, א) "לדידי בנתן עדיפן לי מבני" . ואם כן הדבר תלוי בכל אדם ולא קבוע במסמרות, ומבחינה עקרונית בברכת ההודאה שייך לברך אף על בת. | |||
==ברכה על לידת בת== | ==ברכה על לידת בת== | ||
| שורה 64: | שורה 79: | ||
מדברי המשנה ברורה הנ"ל עולה שרק האב יכול לברך שהחיינו כשרואה אותה, אך האם לא תברך, שהרי אם גם האם יכולה לברך, הרי שיש כאן כבר סיבה לברכת הטוב והמיטיב, שהרי יש כאן שני אנשים. וכן דייק בדבריו ה'''ציץ אליעזר''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14512&st=&pgnum=64 (יג כ)]. אמנם הוסיף שאם יש לה שמחה, יש מקום שגם האישה תברך, מה שאין כן לטעמו של הנצי"ב, שמעשה ידיה לאביה, זה אינו שייך אצל האם. | מדברי המשנה ברורה הנ"ל עולה שרק האב יכול לברך שהחיינו כשרואה אותה, אך האם לא תברך, שהרי אם גם האם יכולה לברך, הרי שיש כאן כבר סיבה לברכת הטוב והמיטיב, שהרי יש כאן שני אנשים. וכן דייק בדבריו ה'''ציץ אליעזר''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14512&st=&pgnum=64 (יג כ)]. אמנם הוסיף שאם יש לה שמחה, יש מקום שגם האישה תברך, מה שאין כן לטעמו של הנצי"ב, שמעשה ידיה לאביה, זה אינו שייך אצל האם. | ||
==בין שהחיינו והטוב והמטיב== | ==בין שהחיינו והטוב והמטיב== | ||
וכך עולה מעוד כמה פוסקים שכתבו שלא נוהגים לברך על הולדת הבן "הטוב והמטיב" אלא סומכים על ברכת שהחיינו שאומר האב בעת המילה, וכן כתב רבי יצחק פלאג'י ב'''יפה ללב''' (רכג, א), והרב קפאח הנזכר לעיל על פי גדולי תימן (ברכות י, אות ז). | וכך עולה מעוד כמה פוסקים שכתבו שלא נוהגים לברך על הולדת הבן "הטוב והמטיב" אלא סומכים על ברכת שהחיינו שאומר האב בעת המילה, וכן כתב רבי יצחק פלאג'י ב'''יפה ללב''' (רכג, א), והרב קפאח הנזכר לעיל על פי גדולי תימן (ברכות י, אות ז). | ||
[[קטגוריה:ברכות השבח וההודאה]] | [[קטגוריה:ברכות השבח וההודאה]] | ||
[[קטגוריה:ברכות נט:]] | [[קטגוריה:ברכות נט:]] | ||
[[קטגוריה:אורח חיים סימן רכג]] | [[קטגוריה:אורח חיים סימן רכג]] | ||