9,908
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "ביעור חמץ שנמצא בתוך הפסח"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
| שורה 31: | שורה 31: | ||
<br/>וכן למד ה'''גר"א''' (תמו ד"ה גם) בדעת התוספות שלשרוף את החמץ במקומו מבלי לטלטלו מותר, דהוי לצורך היום. | <br/>וכן למד ה'''גר"א''' (תמו ד"ה גם) בדעת התוספות שלשרוף את החמץ במקומו מבלי לטלטלו מותר, דהוי לצורך היום. | ||
ה'''טור''' הביא בדעה קמייתא בשם יש אומרים שגם מי שלא ביטל אסור לו לשורפו ביום טוב וכדעת התוס', אך בדבריו מבואר שאין זה מטעם איסור מוקצה וכדברי התוס', אלא מטעם איסור הבערה ביום טוב, ושלא אמרינן בזה שהותרה הבערה שלא לצורך<ref>בשו"ת '''מהר"ם מלובלין''' (כ) כתב שדעת היש אומרים קמייתא בטור היא דעת התוס' בכתובות. ולכאורה לא דק, שהתוס'' שם התיר שריפה ואסר משום מוקצה, ובטור מבואר שאסור משום שריפה.</ref>. ומבואר עוד בדבריו שאף לטלטלו אסור לפי שאינו יכול לבער באופן אחר, לפי ש[[צריך לבער דווקא בשריפה]] כרבי יהודה. | ה'''טור''' הביא בדעה קמייתא בשם יש אומרים שגם מי שלא ביטל אסור לו לשורפו ביום טוב וכדעת התוס', אך בדבריו מבואר שאין זה מטעם איסור מוקצה וכדברי התוס', אלא מטעם איסור הבערה ביום טוב, ושלא אמרינן בזה שהותרה הבערה שלא לצורך<ref>בשו"ת '''מהר"ם מלובלין''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1937&st=&pgnum=28&hilite= (כ)] כתב שדעת היש אומרים קמייתא בטור היא דעת התוס' בכתובות. ולכאורה לא דק, שהתוס'' שם התיר שריפה ואסר משום מוקצה, ובטור מבואר שאסור משום שריפה.</ref>. ומבואר עוד בדבריו שאף לטלטלו אסור לפי שאינו יכול לבער באופן אחר, לפי ש[[צריך לבער דווקא בשריפה]] כרבי יהודה. | ||
ה'''בית חדש'''(תמו א ד"ה ונראה) כתב לפרש טעמם, שכל מה שאמרינו 'מתוך שהותרה' הוא דווקא כאשר יש בזה צורך היום, אבל שריפת חמץ אין בה צורך כלל. | ה'''בית חדש'''(תמו א ד"ה ונראה) כתב לפרש טעמם, שכל מה שאמרינו 'מתוך שהותרה' הוא דווקא כאשר יש בזה צורך היום, אבל שריפת חמץ אין בה צורך כלל. | ||
| שורה 39: | שורה 39: | ||
====שיטת הרמב"ם==== | ====שיטת הרמב"ם==== | ||
ה'''רמב"ם''' (חמץ ומצה ג ח) כתב שאם מצא חמץ ביום טוב, כופה עליו כלי עד לערב ומבערו. ומוכח מתוך דבריו שמדבר אף על אדם שלא ביטל. וכן ביאר ה'''מגיד משנה''' שאפילו לא ביטל אסור בשריפה ובטלטול. | ה'''רמב"ם''' (חמץ ומצה ג ח) כתב שאם מצא חמץ ביום טוב, כופה עליו כלי עד לערב ומבערו. ומוכח מתוך דבריו שמדבר אף על אדם שלא ביטל. וכן ביאר ה'''מגיד משנה''' שאפילו לא ביטל אסור בשריפה ובטלטול. וכן כתב ה'''מהר"ם מלובלין''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1937&st=&pgnum=28&hilite= (כ)], והוסיף שגם הרי"ף והרא"ש סתמו דבריהם ולא חילקו בין ביטלו ללא ביטלו. | ||
גם '''רבנו מנוח''' שם הסכים לדברי הרמב"ם, אך הקשה מדוע לא התירו טלטול דרבנן במקום מצוה דאורייתא, ותירץ שבזמן שמלטלו עדיין לא מקיים העשה דתשביתו, ולא התירו אלא כמילה בצרעת שהלאו והעשה באין כאחד. | גם '''רבנו מנוח''' שם הסכים לדברי הרמב"ם, אך הקשה מדוע לא התירו טלטול דרבנן במקום מצוה דאורייתא, ותירץ שבזמן שמלטלו עדיין לא מקיים העשה דתשביתו, ולא התירו אלא כמילה בצרעת שהלאו והעשה באין כאחד. | ||