הבדלים בין גרסאות בדף "ביעור חמץ שנמצא בתוך הפסח"

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
שורה 37: שורה 37:
והוסיף להוכיח כן מדברי ר' עקיבא (פסחים ה א) שסובר ששריפת חמץ אסורה ביום טוב. ואף שטעמו משום דלא אמרינן 'מתוך שהותרה' להבעיר גם שלא לצורך, ואנן קיימא לן כב"ה דגם שלא לצורך מותר, מכל מקום לא מסתבר שר' עקיבא אמר דבריו לבית שמאי בלבד. אלא גם לבית הלל בעינן צורך קצת וביעור חמץ אינו נחשב להבערה שיש בה צורך יום טוב כלל.
והוסיף להוכיח כן מדברי ר' עקיבא (פסחים ה א) שסובר ששריפת חמץ אסורה ביום טוב. ואף שטעמו משום דלא אמרינן 'מתוך שהותרה' להבעיר גם שלא לצורך, ואנן קיימא לן כב"ה דגם שלא לצורך מותר, מכל מקום לא מסתבר שר' עקיבא אמר דבריו לבית שמאי בלבד. אלא גם לבית הלל בעינן צורך קצת וביעור חמץ אינו נחשב להבערה שיש בה צורך יום טוב כלל.
<br/> אמנם שלא כדעת הטור, סובר הוא שעקרונית ניתן לבער גם בדרכים אחרות את החמץ, דקיימא לן כרבנן, ולכן לכאורה היה מקום להתיר טלטול דרבנן להינצל מאיסור דאורייתא, אך מכל מקום מסקנתו שדברי רב נאמרו בין בביטל ובין בלא ביטל ואסור אף בטלטול, ואינו מותר אלא לכפות עליו כלי אף שעובר בזה על איסור תורה.
<br/> אמנם שלא כדעת הטור, סובר הוא שעקרונית ניתן לבער גם בדרכים אחרות את החמץ, דקיימא לן כרבנן, ולכן לכאורה היה מקום להתיר טלטול דרבנן להינצל מאיסור דאורייתא, אך מכל מקום מסקנתו שדברי רב נאמרו בין בביטל ובין בלא ביטל ואסור אף בטלטול, ואינו מותר אלא לכפות עליו כלי אף שעובר בזה על איסור תורה.
בשו"ת '''מהר"ם מלובלין''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1937&st=&pgnum=28&hilite= (כ)] כתב שטעמם שלא האוסרים אפילו טלטול הוא משום שחכמים העמידו דבריהם בשב ואל תעשה אפילו לעקור דבר מן התורה, כיון שלאו דבל יראה ובל ימצא אין לוקים עליו משום שאין בו מעשה.


====שיטת הרמב"ם====
====שיטת הרמב"ם====
שורה 49: שורה 51:
==הכרעת השלחן ערוך והאחרונים==
==הכרעת השלחן ערוך והאחרונים==
===דברי השלחן ערוך===
===דברי השלחן ערוך===
מרן ה'''שלחן ערוך''' (אורח חיים תמו א) העתיק דברי הגמרא להלכה ולא חילק ולא פירש אם מדובר בביטל או גם בלא ביטל את החמץ.
מרן ה'''שלחן ערוך''' (אורח חיים תמו א) העתיק דברי הגמרא להלכה ולא חילק ולא פירש אם מדובר בביטל או גם בלא ביטל את החמץ, ודנו האחרונים בדבר כדלהלן.
<br/>וב'''רמ"א''' הוסיף שגם לטלטלו וגם לשורפו במקומו אסור.
<br/>וב'''רמ"א''' הוסיף שגם לטלטלו וגם לשורפו במקומו אסור.
כמה וכמה אחרונים כתבו בדעת השלחן ערוך שסובר כהרמב"ם שאין לחלק בין ביטלו ללא ביטלו ואסור לבער את החמץ בכל מקרה. כן כתב ה'''מהר"ם מלובלין''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1937&st=&pgnum=28&hilite= (כ)] בדעתו, וכתב שכן הוא מורה להלכה בכל חמץ שנמצא ביום טוב של פסח לכפות עליו כלי עד חול המועד ואז ישרפנו.
וכן דעת...
בדעת הרמ"א מדוע אסור לשרוף את החמץ גם במקומו, כתב ה'''מהר"ם מלובלין''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1937&st=&pgnum=28&hilite= (כ)], שהוא מטעם ש[[אין כלי ניטל אלא לצורך דבר הניטל]], ואף שקיימא לן שכלי ניטל אף לצורך דבר שאינו ניטל, מ"מ זהו דווקא בכלי שאינו מוקצה, אבל עצים ואש שאין עליהם תורת כלי, אסורים לינטל אלא לצורך דבר הניטל.


===ברכה על הביעור לאחר זמנו===
===ברכה על הביעור לאחר זמנו===

תפריט ניווט