הבדלים בין גרסאות בדף "סוף זמן קריאת שמע של ערבית"

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
שורה 71: שורה 71:


מבואר שפסק כהרמב"ם וסייעתו, אלא שהוסיף שיש לקראה לכתחילה מיד בצאת הכוכבים, וזהו על פי מה שביאר ב'''בית יוסף''' (ד"ה אבל הרמב"ם) שכיון שחכמים עשו סייג עד חצות, מזה נלמד שעיקר מצוותה מיד בצאת הכוכבים, וכמו שכתב רבנו יונה. גם ב'''ביאור הגר"א''' (ד"ה לכתחילה) ציין לתלמידי רבנו יונה, וכתב שאין מחלוקת בין חכמים לרבן גמליאל אלא לענין דיעבד, אבל לכתחילה מודו, ואף רבן גמליאל סובר כהברייתא שלא יהא אדם בא מן השדה וכו'. כלומר שהסייג של עד חצות כולל גם את הזהירות לקרוא מיד בצאת הכוכבים.
מבואר שפסק כהרמב"ם וסייעתו, אלא שהוסיף שיש לקראה לכתחילה מיד בצאת הכוכבים, וזהו על פי מה שביאר ב'''בית יוסף''' (ד"ה אבל הרמב"ם) שכיון שחכמים עשו סייג עד חצות, מזה נלמד שעיקר מצוותה מיד בצאת הכוכבים, וכמו שכתב רבנו יונה. גם ב'''ביאור הגר"א''' (ד"ה לכתחילה) ציין לתלמידי רבנו יונה, וכתב שאין מחלוקת בין חכמים לרבן גמליאל אלא לענין דיעבד, אבל לכתחילה מודו, ואף רבן גמליאל סובר כהברייתא שלא יהא אדם בא מן השדה וכו'. כלומר שהסייג של עד חצות כולל גם את הזהירות לקרוא מיד בצאת הכוכבים.
<BR/>ב'''לבוש''' כתב שהטעם שיש לקרוא מיד בצאת הכוכבים הוא משום 'זריזין מקדימין למצוות', וכן העתיק ב'''משנה ברורה''' (כו), והוסיף (כז) שאף אם לא קרע מיד אינו נחשב עובר על דברי חכמים, רק אינו נקרא זריז. אמנם אם הוא אוכל או עסוק במאלכה המטרדת, מדינא אסור.
 
=== דעת השאגת אריה ===
=== דעת השאגת אריה ===
ב'''שאגת אריה''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1832&st=&pgnum=13 (ד ד"ה הילכך הדבר ברור)] כתב לחלוק על השלחן ערוך, ופסק כדעת הרא"ש והרשב"א, שלכתחילה רשאי לקרוא ק"ש עד עה"ש. והאריך להוכיח שדעת חכמים היא שאם לא קרא קודם חצות, קורא אחר חצות, ודלא כרבנו יונה, ואם כן רבן גמליאל שחולק סובר שמותר אף לכתחילה אחר חצות, וכיוון שנפסקה הלכה כמותו, רשאי להמתין מלקרוא עד עלות השחר, ודלא כהשלחן ערוך, שאם כדבריו היה לה לגמרא לפסוק כחכמים ולא כרבן גמליאל.
ב'''שאגת אריה''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1832&st=&pgnum=13 (ד ד"ה הילכך הדבר ברור)] כתב לחלוק על השלחן ערוך, ופסק כדעת הרא"ש והרשב"א, שלכתחילה רשאי לקרוא ק"ש עד עה"ש. והאריך להוכיח שדעת חכמים היא שאם לא קרא קודם חצות, קורא אחר חצות, ודלא כרבנו יונה, ואם כן רבן גמליאל שחולק סובר שמותר אף לכתחילה אחר חצות, וכיוון שנפסקה הלכה כמותו, רשאי להמתין מלקרוא עד עלות השחר, ודלא כהשלחן ערוך, שאם כדבריו היה לה לגמרא לפסוק כחכמים ולא כרבן גמליאל.
<BR/>ב'''שערי תשובה''' (ז) הביא דבריו, וכתב שאין לעשות כן אלא כשיש צורך בדבר. גם ב'''באור הלכה''' (ד"ה וזמנה) כתב לחלוק על השאגת אריה, לפי שייתכן לומר שגם רבן גמליאל אית להו סייג עד חצות, ולא חולק על חכמים בזה. ומה שהגמרא פסקה כרבן גמליאל, הכוונה היא לאפוקי מדעת ר' אליעזר, אך לענין סייג מודה לחכמים (וכן פירש הבית יוסף בדעת הרמב.ףם [[#מחלוקת הבית יוסף והבית חדש בהבנת שיטת הרמב"ם|כנ"ל]]), וסיים הבאור הלכה שבמקום דחק כגון שמלמד תורה לאחרים, אפשר שיכול לסמוך על שיטת הרא"ש לקרוא אחר חצות.
<BR/>ב'''שערי תשובה''' (ז) הביא דבריו, וכתב שאין לעשות כן אלא כשיש צורך בדבר. גם ב'''באור הלכה''' (ד"ה וזמנה) כתב לחלוק על השאגת אריה, לפי שייתכן לומר שגם רבן גמליאל אית להו סייג עד חצות, ולא חולק על חכמים בזה. ומה שהגמרא פסקה כרבן גמליאל, הכוונה היא לאפוקי מדעת ר' אליעזר, אך לענין סייג מודה לחכמים (וכן פירש הבית יוסף בדעת הרמב.ףם [[#מחלוקת הבית יוסף והבית חדש בהבנת שיטת הרמב"ם|כנ"ל]]), וסיים הבאור הלכה שבמקום דחק כגון שמלמד תורה לאחרים, אפשר שיכול לסמוך על שיטת הרא"ש לקרוא אחר חצות.


=== פסיקת המשנה ברורה והאחרונים ===
=== חובת קריאה מיד בצאת הכוכבים ===
ב'''לבוש''' כתב שהטעם שיש לקרוא מיד בצאת הכוכבים הוא משום 'זריזין מקדימין למצוות', וכן העתיק ב'''משנה ברורה''' (כו), והוסיף (כז) שאף אם לא קרע מיד אינו נחשב עובר על דברי חכמים, רק אינו נקרא זריז. אמנם אם הוא אוכל או עסוק במאלכה המטרדת, מדינא אסור.
<BR/>הרב '''ערוך השלחן''' (יח) תמה על השלחן ערוך מדוע פסק שיש לקרוא לכתחילה מיד בצאת הכוכבים, שהרי אף שפסק שלא כהרא"ש והרשב"א, מ"מ הרי גם הרמב"ם והסמ"ג לא הזכירו דבר זה. ודעת ר' יונה שאומר כן הוא דעת יחידי וגם ראייתו אינה פשוטה. וסיים שם שייתכן שזהו הטעם שרבים אינם מדקדקים בדבר {{ראה עוד|סוף שמן קריאת שמע של ערבית|חובת קריאה מיד בצאת הכוכבים}}.


ובבאוה"ל (ד"ה וזמנה") צידד בדעת השו"ע, שהלכה כרמב"ם וסמ"ג, והציע אפשרות נוספת להסביר את דבריהם, שר"ג מודה לחכמים שלכתחילה עושים סייג עד חצות, וחולק במשנה רק על ר' אליעזר, ויוצא שאין מחלוקת כלל בין חכמים לר"ג. וזה שפסקו בגמ' הלכה כר"ג, אף שחכמים לא חולקים עליו, זה מכיוון שחכמים לא פרשו את דבריהם שהחצות הוא רק משום סייג, ואמרה הגמ' שהלכה כר"ג ולא כר"א, אולם לעניין הסייג הלכה כחכמים וכר"ג, שאין הם חולקים. וכתב שם בסוף דבריו, שאף שהלכה כדברי השו"ע ולא כשאגת אריה, מ"מ בשעת הדחק, כגון שמלמד תורה לאחרים וכיו"ב, רשאי לסמוך על שיטת הרא"ש לאחר עד אחר חצות. וכן כתב בדברי חמודות.
==טיוטה==
וכתב במ"ב (רלה, כז) שלכתחילה יקרא מיד בצאה"כ, אולם אם מתאחר, כל שקורא לפני חצות, אין איסור, אלא שלא נקרא זריז (וזה עפ"י מה שכתב בסעיף כו, שמשום זריזים מקדימים למצוות יש לקרוא מיד בצאה"כ, וכפי שנראה להלן).   
ובפסקי תשובות (רלה, ט) כתב עפ"י נימוקי או"ח, שאם עוסק בתורה אין צריך להפסיק כדי להתפלל, גם אם התחיל ללמוד אחר צאה"כ (כדי לעמוד בתפילה מתוך ד"ת). וכן כתבו בשו"ע המקוצר (נא, ב) ובפניני הלכה (תפילה כה, ח).
ובפסקי תשובות (רלה, ט) כתב עפ"י נימוקי או"ח, שאם עוסק בתורה אין צריך להפסיק כדי להתפלל, גם אם התחיל ללמוד אחר צאה"כ (כדי לעמוד בתפילה מתוך ד"ת). וכן כתבו בשו"ע המקוצר (נא, ב) ובפניני הלכה (תפילה כה, ח).
וכן יכול להמתין למנין שבו יוכל לכוון יותר, או כדי להתפלל ברוב עם הדרת מלך, וכן אם עוסק בצרכי ציבור (עפ"י בית ברוך על הח"א). ומביא שם (הערה 63) את דברי הציץ אליעזר, שלדעת הרמב"ם העוסק בצרכי ציבור הוא כעוסק בת"ת לרבים, ולפי זה יכול לכתחילה לאחרה עד אחר חצות.   
וכן יכול להמתין למנין שבו יוכל לכוון יותר, או כדי להתפלל ברוב עם הדרת מלך, וכן אם עוסק בצרכי ציבור (עפ"י בית ברוך על הח"א). ומביא שם (הערה 63) את דברי הציץ אליעזר, שלדעת הרמב"ם העוסק בצרכי ציבור הוא כעוסק בת"ת לרבים, ולפי זה יכול לכתחילה לאחרה עד אחר חצות.   

תפריט ניווט