9,908
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "סמיכת גאולה לתפילה"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
| שורה 13: | שורה 13: | ||
=== להלכה === | === להלכה === | ||
הגמרא אומרת שהברייתא המובאת בתחילת הגמרא ש[[סוף זמן קריאת שמע של ערבית|תיקנו חכמים לקרוא קריאת שמע קודם חצות]] כדי ש[[אכילה או עיסוק במלאכה סמוך לזמן קריאת שמע|לא יבוא אדם לאכול ולשתות ולישן כל הלילה]], יש בה ראיה לדברי ר' יוחנן, שכן בהמשך הברייתא כתוב, שאדם צריך להיכנס לבית הכנסת, לקרוא או לשנות, ו'''לקרוא קריאת שמע ולהתפלל'''. מבואר להדיא שקריאת שמע היא קודם תפילה. וכן כתבו ה'''תוספות''' (ד ב ד"ה דאמר) בשם '''רב האי גאון''' שהלכה כאן כר' יוחנן, ויש לקרוא קריאת שמע של ערבית קודם תפילת עמידה, וכן אין להפסיק בין ברכת גאל ישראל לתפילה. | הגמרא אומרת שהברייתא המובאת בתחילת הגמרא ש[[סוף זמן קריאת שמע של ערבית|תיקנו חכמים לקרוא קריאת שמע קודם חצות]] כדי ש[[אכילה או עיסוק במלאכה סמוך לזמן קריאת שמע|לא יבוא אדם לאכול ולשתות ולישן כל הלילה]], יש בה ראיה לדברי ר' יוחנן, שכן בהמשך הברייתא כתוב, שאדם צריך להיכנס לבית הכנסת, לקרוא או לשנות, ו'''לקרוא קריאת שמע ולהתפלל'''. מבואר להדיא שקריאת שמע היא קודם תפילה. וכן כתבו ה'''תוספות''' (ד ב ד"ה דאמר) בשם '''רב האי גאון''' שהלכה כאן כר' יוחנן, ויש לקרוא קריאת שמע של ערבית קודם תפילת עמידה, וכן אין להפסיק בין ברכת גאל ישראל לתפילה. | ||
<BR />אבל ב'''סידור רב עמרם גאון''' כתב שאין צריך לסמוך גאולה לתפילה של ערבית, כיון ש[[תפילת ערבית רשות]], והראיה שהרי אנו אומרים [[קדיש]] בין הברכות לתפילה. | <BR />אבל ב'''סידור רב עמרם גאון''' כתב שאין צריך לסמוך גאולה לתפילה של ערבית, כיון ש[[תפילת ערבית רשות]], והראיה שהרי אנו אומרים [[קדיש]] בין הברכות לתפילה. אמנם ה'''תוספות''' שם דחו את דבריו, אם כן יצא לנו שר' יוחנן סובר שתפילת ערבית חובה, שהרי מחייב הוא כאן לסמוך, ואנן קיימא לן כרב שרשות היא. וסיימו התוספות שאף שאנן קיימא לן שתפילת ערבית רשות, לא קשיא הלכתא אהלכתא, שצריך לומר שאף אם היה ר' יוחנן סובר שתפילת ערבית רשות, היה הוא מחייב לסמוך. ולכן הזהירו התוספות מלדבר בין גאולה לתפילת שמונה עשרה של ערבית. | ||
<BR/>גם ב'''שיטה מקובצת''' (ד ב ד"ה כיון) כתב גם כן שהלכה כר' יוחנן מכח הברייתא המסייעתו. | |||
ב'''שיטה מקובצת''' (ד ב ד"ה כיון) כתב גם כן שהלכה כר' יוחנן מכח הברייתא המסייעתו. | <BR/>וב'''מאירי''' (ד ב ד"ה וסמיכת) הביא שרוב הפוסקים הכריעו כר' יוחנן, ויש שפוסקים כריב"ל ולשיטתם אין צורך לסמוך גאולה לתפילה, ומותר לשוח בין סוף ברכת קריאת שמע לעמידה, אפילו נאמר שהאידנא תפילת ערבית חובה (וכנראה כוונתו לרב עמרם גאון). אבל המאירי עצמו הכריע כדעת רוב הפוסקים. | ||
== סמיכת גאולה לתפילה בשחרית == | == סמיכת גאולה לתפילה בשחרית == | ||
מתוך דברי הגמרא עולה שכולי עלמא מודים שבשחרית יש לסמוך גאולה לתפילה, וכן כתב להדיא '''רש"י''' (ד"ה זה הסומך). | מתוך דברי הגמרא עולה שכולי עלמא מודים שבשחרית יש לסמוך גאולה לתפילה, וכן כתב להדיא '''רש"י''' (ד"ה זה הסומך). | ||
אמנם מכמה גמרות מבואר לכאורה שאין זו חובה אלא מעלה. כן משמע להלן ב'''גמרא''' (ט ב) שכל הסומך גאולה לתפילה אינו ניזוק כל היום כולו, וגם מסופר על ר' ברונא שפעם סמך גאולה לתפילה ולא פסק מפיו החיוך כל היום כולו. וכן ש[[ותיקין היו היו גומרים קריאת שמע של שחרית עם הנץ החמה]] כדי לסמוך גאולה לתפילה. | אמנם מכמה גמרות מבואר לכאורה שאין זו חובה אלא מעלה. כן משמע להלן ב'''גמרא''' (ט ב) שכל הסומך גאולה לתפילה אינו ניזוק כל היום כולו, וגם מסופר על ר' ברונא שפעם סמך גאולה לתפילה ולא פסק מפיו החיוך כל היום כולו. וכן ש[[ותיקין היו היו גומרים קריאת שמע של שחרית עם הנץ החמה]] כדי לסמוך גאולה לתפילה. | ||
אמנם ה'''מאירי''' כתב (ד ב ד"ה תפילת שחרית) שבתפילת שחרית לא נחלקו בה, וצריך לסמוך גאולה לתפילה, ואין להפסיק בה בשום דבר אלא בפסוק 'ה' שפתי תפתח' המוזכר בגמרא. והוסיף שכל האומר 'כי שם ה' אקרא' או 'שומע תפילה' אינו מן המהדרין. | |||
== טעם חשיבות סמיכת גאולה לתפילה == | == טעם חשיבות סמיכת גאולה לתפילה == | ||
| שורה 59: | שורה 61: | ||
<BR/>ב'''רבנו יונה''' (ב ב ד"ה ויש לשאול) כתב שבתחילה היו אומרים אותו במקום ערבית כיון שתפילת ערבית רשות, אך גם אחר כך כשקבעוה חובה, נשאר הדבר כמו מנהג הראשון, ולא חשיב הפסקה כיון שמעיקרא קבעו את תפילה ערבית אדעתא דהכי. וכעין זה כתב ה'''רא"ש''' בפסקים (א ה), וכן בתשובה (ד ו). ה'''מאירי''' (ד ב ד"ה וסמיכת) כתב שסומכים לומר אותה מפני שברכה זו נתקנה במקום תפילה, שיש בה י"ח אזכרות כנגד י"ח ברכות, וכיון שתפילה היא, הרי היא אחת עם תפילת עמידה ולא הוי הפסק. וב'''אבודרהם''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=26894&st=&pgnum=104 (סדר תפילת ערבית ד"ה וכתב אבן הירחי)] אחר שהביא דעות האומרים שלא לאמרה, כתב שכבר נהגו לאומרו ומנהג אבותינו תורה. | <BR/>ב'''רבנו יונה''' (ב ב ד"ה ויש לשאול) כתב שבתחילה היו אומרים אותו במקום ערבית כיון שתפילת ערבית רשות, אך גם אחר כך כשקבעוה חובה, נשאר הדבר כמו מנהג הראשון, ולא חשיב הפסקה כיון שמעיקרא קבעו את תפילה ערבית אדעתא דהכי. וכעין זה כתב ה'''רא"ש''' בפסקים (א ה), וכן בתשובה (ד ו). ה'''מאירי''' (ד ב ד"ה וסמיכת) כתב שסומכים לומר אותה מפני שברכה זו נתקנה במקום תפילה, שיש בה י"ח אזכרות כנגד י"ח ברכות, וכיון שתפילה היא, הרי היא אחת עם תפילת עמידה ולא הוי הפסק. וב'''אבודרהם''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=26894&st=&pgnum=104 (סדר תפילת ערבית ד"ה וכתב אבן הירחי)] אחר שהביא דעות האומרים שלא לאמרה, כתב שכבר נהגו לאומרו ומנהג אבותינו תורה. | ||
== אמירת קדיש לפני תפילת עמידה של ערבית == | === אמירת קדיש לפני תפילת עמידה של ערבית === | ||
בראשונים מבואר שמלבד אמירת 'השכיבנו' ו'יראו עינינו' נהגו לומר גם קדיש אחר ברכות קריאת שמע, וכן המנהג כיום בכל תפוצות ישראל. והטעם שזה אינו מהווה הפסק בין גאולה לתפילה, מבואר ב'''תלמידי רבנו יונה''' (ב ב ד"ה ויש) שהוא חלק מתקנת 'יראו עינינו' וי"ח אזכרות שהיו אומרים במקום תפילת עמידה, והיו אומרים קדיש בסיום התפילה ויוצאים. וכן הוא ב'''רא"ש''' בפסקים (ברכות א ה) ובתשובות (ד ו), וב'''אבודרהם''' (תפילת ערבית ד"ה ברוך) בשם בעל המנהגות. | בראשונים מבואר שמלבד אמירת 'השכיבנו' ו'יראו עינינו' נהגו לומר גם קדיש אחר ברכות קריאת שמע, וכן המנהג כיום בכל תפוצות ישראל. והטעם שזה אינו מהווה הפסק בין גאולה לתפילה, מבואר ב'''תלמידי רבנו יונה''' (ב ב ד"ה ויש) שהוא חלק מתקנת 'יראו עינינו' וי"ח אזכרות שהיו אומרים במקום תפילת עמידה, והיו אומרים קדיש בסיום התפילה ויוצאים. וכן הוא ב'''רא"ש''' בפסקים (ברכות א ה) ובתשובות (ד ו), וב'''אבודרהם''' (תפילת ערבית ד"ה ברוך) בשם בעל המנהגות. | ||
<BR/>אמנם לראשונים שמבארים שההפסקה ב'יראו עינינו' היא כדי לומר שתפילת ערבית רשות ומותר להפסיק בה בין גאולה לתפילה, זהו גם הטעם לתקנת אמירת הקדיש. כן כתב '''רב עמרם גאון''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=43020&st=&pgnum=57 (סדר שבתות ד"ה שאילו)], שדווקא לפי שתפילת ערבית רשות תיקנו לומר קדיש, לומר שהסתיימה תפילת החובה (אמנם בספר הפרדס לא הזכיר הקדיש). | <BR/>אמנם לראשונים שמבארים שההפסקה ב'יראו עינינו' היא כדי לומר שתפילת ערבית רשות ומותר להפסיק בה בין גאולה לתפילה, זהו גם הטעם לתקנת אמירת הקדיש. כן כתב '''רב עמרם גאון''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=43020&st=&pgnum=57 (סדר שבתות ד"ה שאילו)], שדווקא לפי שתפילת ערבית רשות תיקנו לומר קדיש, לומר שהסתיימה תפילת החובה (אמנם בספר הפרדס לא הזכיר הקדיש). | ||
לפי הראשונים שכתבו שלא להסכים להפסקה ב'יראו עינינו', כגון הרי"ץ גיאות, צ"ע היאך מפסיקים בקדיש. ואף לשיטת התוספות שכתבו שיראו עינינו הוא כגאולה אריכתא, צ"ע אם בקדיש אפשר לומר כן. | |||
== עניית 'אמן' אחר ברכות קריאת שמע קודם התפילה == | == עניית 'אמן' אחר ברכות קריאת שמע קודם התפילה == | ||
ב'''שו"ת הרא"ש''' (ד יב) כתב לענות 'אמן' אחר ברכת 'שומר עמו ישראל לעד' של ערבית, אבל אחר 'גאל ישראל' בשחרית אין לענות 'אמן' שלא להפסיק בין גאולה לתפילה. | ב'''שו"ת הרא"ש''' (ד יב) כתב לענות 'אמן' אחר ברכת 'שומר עמו ישראל לעד' של ערבית, אבל אחר 'גאל ישראל' בשחרית אין לענות 'אמן' שלא להפסיק בין גאולה לתפילה. | ||