9,908
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "יראו עינינו"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{מקורות||||סדר התפילות|אורח חיים רלו ב}} | {{מקורות||||סדר התפילות|אורח חיים רלו ב}} | ||
בענין המנהג הקדום שהיה בזמן הראשונים לומר פסוקים וברכת 'המולך בכבודו' לאחר ברכות קריאת שמע של ערבית וקודם התפילה. | בענין המנהג הקדום שהיה בזמן הראשונים לומר פסוקים וברכת 'המולך בכבודו' לאחר ברכות קריאת שמע של ערבית וקודם התפילה. | ||
== המנהג == | |||
בתקופה שקדמה לתקופת הראשונים, היה מנהג בבתי הכנסת לומר מספר פסוקים אחרי ברכת השכיבנו וקודם הקדיש. בפסוקים אלו ישנם י"ח אזכרות, וכתבו הראשונים שהם כנגד י"ח ברכות שבתפילה. מלבד זה היו מברכים ברכת 'המולך בכבודו'. בחלק מן הראשונים נראה שהיו אומרים פסוקים אלו וברכה זו במקום תפילת ערבית, ובחלקם משמע שהוא בנוסף לתפילה, וכפי שיתבאר. | |||
== נוסח הפסוקים והברכה == | |||
{{להשלים}} | |||
ישנן כמה וכמה גירסאות לפסוקים וכן לברכת המולך בכבודו. | |||
נוסח ה'''רמב"ם''' (סדר תפילות כל השנה): | |||
ברוך יי' לעולם אמן ואמן כו' עד פדיתה אותי יי' אל אמת, יראו עינינו וישמח לבנו כו' עד יי' מלך יי' מלך יי' ימלך לעולם ועד. ונהגו מקצת העם לברך פסוקים באמצע ברכה וקוראין בנוסח זה: וירא כל העם ויפלו על פניהם ויאמרו יי' הוא האלהים יי' הוא האלהים, הושיענו אלהי ישענו וקבצנו והצילנו מן הגוים להודות לשם קדשך להשתבח בתהלתך, כי לא יטוש יי' את עמו בעבור שמו הגדול כי הואיל יי' לעשות אתכם לו לעם ועלו מושיעים בהר ציון לשפוט את הר עשו והיתה ליי' המלוכה והיה יי' למלך על כל הארץ ביום ההוא יהיה יי' אחד ושמו אחד, אלהינו שבשמים יחד שמך הקרוי עלינו קיים את שמך ומלכותך עלינו תמיד, בידך נפשות החיים והמתים אשר בידו נפש כל חי ורוח כל בשר איש בידך אפקיד רוחי פדיתה אותי יי' אל אמת, ואנחנו עמך וצאן מרעיתך נודה לך לעולם לדור ודור נספר תהלתך, יי' הצילה נפשי משפת שקר מלשון רמיה, ישראל נושע ביי' תשועת עולמים לא תבושו ולא תכלמו עד עולמי עד יהי יי' אלהינו עמנו כאשר היה עם אבותינו אל יעזבנו ואל יטשנו להטות לבבנו אליו ללכת בכל דרכיו לשמור מצותיו וחקיו ומשפטיו אשר צוה את אבותינו, כל הנשמה תהלל יה הללויה, ברוך יי' ביום ברוך יי' בלילה ברוך יי' בשכבנו ברוך יי' בקומנו תמיד נהללך סלה ונשיח בחוקיך ובאמונתך ברוך אתה יי' המולך בכבודו ו חי וקיים תמיד ימלוך עלינו וכו'. | |||
=== טעמי המנהג === | === טעמי המנהג === | ||
| שורה 14: | שורה 23: | ||
ב'''ערוך השלחן''' (ו) כתב שהתוס' והרא"ש ותלמידי רבנו יונה נתכוונו כולם לדבר אחד, שכיון שתפילת ערבית היא רשות, וגם חששו מלהתעכב בבית הכנסת, התחילו להקל בתפילה, וכיון שלא רצו להימנע לגמרי מתפילה תיקנו אלו י"ח אזכרות והברכה שלאחריהם. אמנם אחר שנתפשטה התקנה, נעשתה לתקנה קבועה כגאולה אריכתא. | ב'''ערוך השלחן''' (ו) כתב שהתוס' והרא"ש ותלמידי רבנו יונה נתכוונו כולם לדבר אחד, שכיון שתפילת ערבית היא רשות, וגם חששו מלהתעכב בבית הכנסת, התחילו להקל בתפילה, וכיון שלא רצו להימנע לגמרי מתפילה תיקנו אלו י"ח אזכרות והברכה שלאחריהם. אמנם אחר שנתפשטה התקנה, נעשתה לתקנה קבועה כגאולה אריכתא. | ||
=== | === מדוע הברכה אינה פותחת בברוך === | ||
ה'''רשב"א''' (ד ב ד"ה מסייע) תמה למה ברכת יראו עינינו אינה פותחת בברוך, שהרי אינה סמוכה לברכות קריאת שמע, שהרי היו אומרים פסוקים אלו בבית הכנסת כדי לא להתעכב שם בלילה, ולכן תיקנו פסוקים שיש בהם י"ח אזכרות. ואם כן לא פתחו בה בברוך. וב'''מאירי''' (ד ב ד"ה וסמיכת) יישב שעשאוה לענין זה סמוכה לקריאת שמע, אע"פ שבמקום תפילה נתקנה. | ה'''רשב"א''' (ד ב ד"ה מסייע) תמה למה ברכת יראו עינינו אינה פותחת בברוך, שהרי אינה סמוכה לברכות קריאת שמע, שהרי היו אומרים פסוקים אלו בבית הכנסת כדי לא להתעכב שם בלילה, ולכן תיקנו פסוקים שיש בהם י"ח אזכרות. ואם כן לא פתחו בה בברוך. וב'''מאירי''' (ד ב ד"ה וסמיכת) יישב שעשאוה לענין זה סמוכה לקריאת שמע, אע"פ שבמקום תפילה נתקנה. | ||
| שורה 26: | שורה 35: | ||
<BR/>ה'''רשב"א''' בתשובה (א יד) דחה דברים אלו וכתב שאין ברכה זו כברכת השכיבנו שאמרו עליה שהיא כגאולה אריכתא, אלא תיקנו אותה לשעת השמד שלא יכלו להתפלל תפילת שמונה עשרה, ואף שהגזרה בטלה הברכה נשארה. ובחידושים כתב (ד ב ד"ה מסייע) שמי שנוהג לאמרה סומך על כך שתפילת ערבית רשות, וכן ב'''שיטה מקובצת''' (ד ב ד"ה כיון) כתב שמנהג אבותינו בידינו, שאף שאנו מתפללים שמונה עשרה אומרים אותו, ואין חוששים לסמיכת גאולה לתפילה לפי שתפילת ערבית רשות. | <BR/>ה'''רשב"א''' בתשובה (א יד) דחה דברים אלו וכתב שאין ברכה זו כברכת השכיבנו שאמרו עליה שהיא כגאולה אריכתא, אלא תיקנו אותה לשעת השמד שלא יכלו להתפלל תפילת שמונה עשרה, ואף שהגזרה בטלה הברכה נשארה. ובחידושים כתב (ד ב ד"ה מסייע) שמי שנוהג לאמרה סומך על כך שתפילת ערבית רשות, וכן ב'''שיטה מקובצת''' (ד ב ד"ה כיון) כתב שמנהג אבותינו בידינו, שאף שאנו מתפללים שמונה עשרה אומרים אותו, ואין חוששים לסמיכת גאולה לתפילה לפי שתפילת ערבית רשות. | ||
<BR/>ב'''רבנו יונה''' (ב ב ד"ה ויש לשאול) כתב שבתחילה היו אומרים אותו במקום ערבית כיון שתפילת ערבית רשות, אך גם אחר כך כשקבעוה חובה, נשאר הדבר כמו מנהג הראשון, ולא חשיב הפסקה כיון שמעיקרא קבעו את תפילה ערבית אדעתא דהכי. וכעין זה כתב ה'''רא"ש''' בפסקים (א ה), וכן בתשובה (ד ו). ה'''מאירי''' (ד ב ד"ה וסמיכת) כתב שסומכים לומר אותה מפני שברכה זו נתקנה במקום תפילה, שיש בה י"ח אזכרות כנגד י"ח ברכות, וכיון שתפילה היא, הרי היא אחת עם תפילת עמידה ולא הוי הפסק. וב'''אבודרהם''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=26894&st=&pgnum=104 (סדר תפילת ערבית ד"ה וכתב אבן הירחי)] אחר שהביא דעות האומרים שלא לאמרה, כתב שכבר נהגו לאומרו ומנהג אבותינו תורה. | <BR/>ב'''רבנו יונה''' (ב ב ד"ה ויש לשאול) כתב שבתחילה היו אומרים אותו במקום ערבית כיון שתפילת ערבית רשות, אך גם אחר כך כשקבעוה חובה, נשאר הדבר כמו מנהג הראשון, ולא חשיב הפסקה כיון שמעיקרא קבעו את תפילה ערבית אדעתא דהכי. וכעין זה כתב ה'''רא"ש''' בפסקים (א ה), וכן בתשובה (ד ו). ה'''מאירי''' (ד ב ד"ה וסמיכת) כתב שסומכים לומר אותה מפני שברכה זו נתקנה במקום תפילה, שיש בה י"ח אזכרות כנגד י"ח ברכות, וכיון שתפילה היא, הרי היא אחת עם תפילת עמידה ולא הוי הפסק. וב'''אבודרהם''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=26894&st=&pgnum=104 (סדר תפילת ערבית ד"ה וכתב אבן הירחי)] אחר שהביא דעות האומרים שלא לאמרה, כתב שכבר נהגו לאומרו ומנהג אבותינו תורה. | ||
==זמן התקנה== | ==זמן התקנה== | ||
| שורה 63: | שורה 41: | ||
אמנם קשה על הסבר זה, שהרי הרא"ש עצמו במגילה (פ"ג ה"ה) כתב בפירוש שהתקנה של הפסוקים היא לא מזמן חכמי הגמ' אלא אחר השלמת הגמ' וכן שוב כתב הרא"ש בתשובה (כלל ד' ס"ו) [[#הערות|{{גודל גופן|1|9}}]] . | אמנם קשה על הסבר זה, שהרי הרא"ש עצמו במגילה (פ"ג ה"ה) כתב בפירוש שהתקנה של הפסוקים היא לא מזמן חכמי הגמ' אלא אחר השלמת הגמ' וכן שוב כתב הרא"ש בתשובה (כלל ד' ס"ו) [[#הערות|{{גודל גופן|1|9}}]] . | ||
= | == חשש ברכה לבטלה == | ||
'''רש"י''' בתשובה (צא) כתב שאסור לאמר ברכת 'יראו עינינו' כל עיקר מפני שאינה פסוקה בתלמוד וזוהי ברכה לבטלה. | |||
אבל '''בשו"ת מהרי"ל החדשות''' (א) כתב שלא הוי ברכה לבטלה, שתיקנוה משום בתי כנסת שבשדות שלא יבואו לידי סכנה, ואע"פ שבטל הטעם עדיין רשאים לברך ולא הוי ברכה לבטלה, שמא יחזור הדבר לקלקולו. | |||
= | |||
== הלכה למעשה == | |||
חלק מן הראשונים נמנעו מלומר תוספת זו של 'יראו עינינו', בראשם ה'''רי"צ גיאות''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=26894&st=&pgnum=104 (מובא באבודרהם ערבית של חול ד"ה וכתב אבן הירחי)], וכן ה'''ריטב"א''' וה'''רשב"א''' מביאים שהרמב"ן לא היה אומרו (הרשב"א גם כותב בשם התוס' בשם '''רבינו שמואל''' שלא היה אומרם אבל בתוס' שלפנינו לא מופיע רבינו שמואל זה) וכן נראה שהם עצמם לא היו נוהגים לומר. "אבל מי שאומרם סומך וכו'" – לשון הרשב"א, "ומי שאומר אותה סומך על..וכו'" - לשון הריטב"א. | |||
'''המאירי''' לעומתם כותב: "ומה שנהגו עכשיו.. יש שמוחין ואף בתוס' העידו על גדוליהם שלא היו אומרם כלל, ומ"מ אנו סומכים בכך..." משמע מדבריו, שהוא עצמו כן היה אומרם. | '''המאירי''' לעומתם כותב: "ומה שנהגו עכשיו.. יש שמוחין ואף בתוס' העידו על גדוליהם שלא היו אומרם כלל, ומ"מ אנו סומכים בכך..." משמע מדבריו, שהוא עצמו כן היה אומרם. | ||
דעת '''הרמב"ם''' לא ברורה כל כך, שאמנם לא הזכיר את הפסוקים בהלכות עצמן, אבל בספר תפילות הרמב"ם הן כן מוזכרות (עם חתימת "המולך בכבודו"). '''"המעשה רוקח"''' בהלכות ([http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=33902&st=&pgnum=1&hilite= פ"ז הי"ח מהלכות תפילה]) כתב שכשהרמב"ם התייחס רק להשכיבנו זה לאו דווקא אלא ה"ה גם ל"יראו עינינו" וקדיש, שהרי הרמב"ם עצמו כתבם בנוסח התפילה. [[#הערות|{{גודל גופן|1|14}}]] | דעת '''הרמב"ם''' לא ברורה כל כך, שאמנם לא הזכיר את הפסוקים בהלכות עצמן, אבל בספר תפילות הרמב"ם הן כן מוזכרות (עם חתימת "המולך בכבודו"). '''"המעשה רוקח"''' בהלכות ([http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=33902&st=&pgnum=1&hilite= פ"ז הי"ח מהלכות תפילה]) כתב שכשהרמב"ם התייחס רק להשכיבנו זה לאו דווקא אלא ה"ה גם ל"יראו עינינו" וקדיש, שהרי הרמב"ם עצמו כתבם בנוסח התפילה. [[#הערות|{{גודל גופן|1|14}}]] | ||
'''הרשב"ש''' בשו"ת ([http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=19544&st=&pgnum=97 סי' רנה] ) מביא בשם מהר"ם מרוטנבורג שכשהתפלל ביחיד לא היה אומרה, אלא כשהיה יורד לפני התיבה, כדי שלא להיות מן המתמיהין. | '''הרשב"ש''' בשו"ת ([http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=19544&st=&pgnum=97 סי' רנה] ) מביא בשם מהר"ם מרוטנבורג שכשהתפלל ביחיד לא היה אומרה, אלא כשהיה יורד לפני התיבה, כדי שלא להיות מן המתמיהין. | ||
לסיכומו של דבר, אנו רואים שעוד בתקופת הראשונים היו מחלוקות ומנהגים שונים אם לומר את הפסוקים, אבל משני עמודי ההוראה הרא"ש והרמב"ם נראה שכן צריך לאומרם. | לסיכומו של דבר, אנו רואים שעוד בתקופת הראשונים היו מחלוקות ומנהגים שונים אם לומר את הפסוקים, אבל משני עמודי ההוראה הרא"ש והרמב"ם נראה שכן צריך לאומרם. | ||
= | === שלחן ערוך ואחרונים === | ||
מרן '''השו"ע''' כתב {{ויקיטקסט|שולחן_ערוך_אורח_חיים_רלו#סעיף_ב|או"ח רלו, ב}} "אין לספר בין גאולה דערבית לתפלה, ואף הנוהגין לומר י"ח פסוקים ויראו עינינו, אין להפסיק בין יראו עינינו לתפלה".<BR> | מרן '''השו"ע''' כתב {{ויקיטקסט|שולחן_ערוך_אורח_חיים_רלו#סעיף_ב|או"ח רלו, ב}} "אין לספר בין גאולה דערבית לתפלה, ואף הנוהגין לומר י"ח פסוקים ויראו עינינו, אין להפסיק בין יראו עינינו לתפלה".<BR> | ||
נראה שלא ניתן להסיק מדבריו האם הוא סובר שצריך לומר את הברכה או שעדיף להמנע [[#הערות|{{גודל גופן|1|15}}]] , אולם, מדברי '''הרמ"א''' שכתב: "ראיתי מדקדקים נהגו לעמוד כשאומרים הי"ח פסוקים של ברוך ה' לעולם וכו' (תהילים פט, נג), ומנהג יפה הוא כי נתקנו במקום תפלת י"ח, ועל כן ראוי לעמוד בהן כמו בתפלה". משמע שהדין הוא שיש לאמרם.<BR> | נראה שלא ניתן להסיק מדבריו האם הוא סובר שצריך לומר את הברכה או שעדיף להמנע [[#הערות|{{גודל גופן|1|15}}]] , אולם, מדברי '''הרמ"א''' שכתב: "ראיתי מדקדקים נהגו לעמוד כשאומרים הי"ח פסוקים של ברוך ה' לעולם וכו' (תהילים פט, נג), ומנהג יפה הוא כי נתקנו במקום תפלת י"ח, ועל כן ראוי לעמוד בהן כמו בתפלה". משמע שהדין הוא שיש לאמרם.<BR> | ||
כך כתב גם '''הגר"ש משאש''' בשו"ת "שמש ומגן" (חלק או"ח סימן עז אות ה), שמנהג בני מרוקו לאמרם מבלי שום פקפוק, וכאן בא"י לא נהגו לאומרו, וכן כותב על עצמו שהוא נהג לומר אותם כשהתפלל ביחיד אלא שכשהיה עולה להיות שליח ציבור לא היה אומרם כדי לא להטריח את הציבור. <BR> | כך כתב גם '''הגר"ש משאש''' בשו"ת "שמש ומגן" (חלק או"ח סימן עז אות ה), שמנהג בני מרוקו לאמרם מבלי שום פקפוק, וכאן בא"י לא נהגו לאומרו, וכן כותב על עצמו שהוא נהג לומר אותם כשהתפלל ביחיד אלא שכשהיה עולה להיות שליח ציבור לא היה אומרם כדי לא להטריח את הציבור. <BR> | ||
אמנם '''בשו"ת באר משה''' (רלו ס"ב אות א) כתב שבדורות האחרונים בטלו מלאמרם, וכתב עוד בשם הגהות כת"י הרב בעל חסד לאברהם אזולאי ז"ל על הלבוש "בכל ארץ ישראל נהגו שלא לאומרם". | אמנם '''בשו"ת באר משה''' (רלו ס"ב אות א) כתב שבדורות האחרונים בטלו מלאמרם, וכתב עוד בשם הגהות כת"י הרב בעל חסד לאברהם אזולאי ז"ל על הלבוש "בכל ארץ ישראל נהגו שלא לאומרם". | ||
'''בכף החיים''' {{ויקיטקסט|כף_החיים_על_אורח_חיים_רלו|רלו, יב}} הביא את דברי הרשב"א בשם התוס', שהרשב"ם לא היה אומרם כל עיקר והביא גם בשם הכנסת הגדולה שמנהג הספרדים בקושטא ותיריא (ערים ספרדיות שהם) שאין לאמרם לא בחול ולא בשבת, וכן כתב עוד שכך נראה מדברי '''האר"י''' שאין לאומרם. | '''בכף החיים''' {{ויקיטקסט|כף_החיים_על_אורח_חיים_רלו|רלו, יב}} הביא את דברי הרשב"א בשם התוס', שהרשב"ם לא היה אומרם כל עיקר והביא גם בשם הכנסת הגדולה שמנהג הספרדים בקושטא ותיריא (ערים ספרדיות שהם) שאין לאמרם לא בחול ולא בשבת, וכן כתב עוד שכך נראה מדברי '''האר"י''' שאין לאומרם. | ||
'''למעשה''', המנהג כיום הוא שבחו"ל נהגו לומר, אבל בארץ ישראל לא נוהגים לומר, לפי שמנהג '''הגר"א''' היה כך, כפי שמובא בספר '''"מעשה רב"''' ([http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=33900&st=&pgnum=28 סימן סז]): "ברוך ה' לעולם אמן ואמן... והוא עצמו לא היה אומר כלל לא ברוך ה' ולא ושמרו כדי לסמוך גאולה לתפילה". וכ"כ '''הגרש"ז מלאדי''' בשולחן ערוך הרב (פסקי הסידור, תפלת ערבית): "אבל הנוהגין שלא לומר בחול ברוך ה' לעולם אמן ואמן מפני חשש הפסק גם בשבת (ויום טוב וראש השנה ויום הכיפורים) אין להפסיק בפסוקים", וכ"כ '''הראי"ה קוק''' בסידורו "עולת ראיה" שתקנו חכמים לומר את הפסוקים, אבל בא"י נהגו שלא לאמרם. <BR> | '''למעשה''', המנהג כיום הוא שבחו"ל נהגו לומר, אבל בארץ ישראל לא נוהגים לומר, לפי שמנהג '''הגר"א''' היה כך, כפי שמובא בספר '''"מעשה רב"''' ([http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=33900&st=&pgnum=28 סימן סז]): "ברוך ה' לעולם אמן ואמן... והוא עצמו לא היה אומר כלל לא ברוך ה' ולא ושמרו כדי לסמוך גאולה לתפילה". וכ"כ '''הגרש"ז מלאדי''' בשולחן ערוך הרב (פסקי הסידור, תפלת ערבית): "אבל הנוהגין שלא לומר בחול ברוך ה' לעולם אמן ואמן מפני חשש הפסק גם בשבת (ויום טוב וראש השנה ויום הכיפורים) אין להפסיק בפסוקים", וכ"כ '''הראי"ה קוק''' בסידורו "עולת ראיה" שתקנו חכמים לומר את הפסוקים, אבל בא"י נהגו שלא לאמרם. <BR> | ||
אמנם '''הגר"מ פיינשטיין''' בשו"ת אגרות משה ([http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14673&st=&pgnum=168 או"ח ח"ב, סי' קב]) כתב שאין הדבר תלוי בא"י ובחו"ל אלא מי שאומר בחו"ל יאמר גם בא"י ומי שאומר בא"י יאמר גם בחו"ל, אלא שלמעשה מנהג העולם כיום הוא שבני ארץ ישראל לא אומרים ובני חו"ל אומרים [[#הערות|{{גודל גופן|1|16}}]] .<BR> | אמנם '''הגר"מ פיינשטיין''' בשו"ת אגרות משה ([http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14673&st=&pgnum=168 או"ח ח"ב, סי' קב]) כתב שאין הדבר תלוי בא"י ובחו"ל אלא מי שאומר בחו"ל יאמר גם בא"י ומי שאומר בא"י יאמר גם בחו"ל, אלא שלמעשה מנהג העולם כיום הוא שבני ארץ ישראל לא אומרים ובני חו"ל אומרים [[#הערות|{{גודל גופן|1|16}}]] .<BR> | ||
'''לסיכום''', ראינו את שיטות הראשונים וטעמיהם בעניין אמירת פסוקי יראו עינינו. בנוסף, ראינו שהדבר תלוי כבר במחלוקת הראשונים. וכן גם באחרונים לא נמצאה הכרעה והדבר עדיין תלוי במחלוקת ומנהג. לכן, נאמר שאנו לא התיימרנו כאן, כמובן, לפסוק הלכה שתלויה במחלוקת כה גדולה, אלא רק לפרוש הסוגיה כפי מה שהיה נראה לי לומר. ואסיים בתפילת יראו עינינו וישמח ליבנו ותגל נפשנו בישועתו בגאולה השלמה, אמן. | '''לסיכום''', ראינו את שיטות הראשונים וטעמיהם בעניין אמירת פסוקי יראו עינינו. בנוסף, ראינו שהדבר תלוי כבר במחלוקת הראשונים. וכן גם באחרונים לא נמצאה הכרעה והדבר עדיין תלוי במחלוקת ומנהג. לכן, נאמר שאנו לא התיימרנו כאן, כמובן, לפסוק הלכה שתלויה במחלוקת כה גדולה, אלא רק לפרוש הסוגיה כפי מה שהיה נראה לי לומר. ואסיים בתפילת יראו עינינו וישמח ליבנו ותגל נפשנו בישועתו בגאולה השלמה, אמן. | ||
== הערות שוליים == | == הערות שוליים == | ||
[[קטגוריה:תפילה]] | [[קטגוריה:תפילה]] | ||
[[קטגוריה:אורח חיים סימן רלו]] | |||