9,908
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "סמיכת גאולה לתפילה"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
←מנהג אמירת 'יראו עינינו' וברכת 'המולך בכבודו'
מ |
|||
| שורה 15: | שורה 15: | ||
הגמרא אומרת שהברייתא המובאת בתחילת הגמרא ש[[סוף זמן קריאת שמע של ערבית|תיקנו חכמים לקרוא קריאת שמע קודם חצות]] כדי ש[[אכילה או עיסוק במלאכה סמוך לזמן קריאת שמע|לא יבוא אדם לאכול ולשתות ולישן כל הלילה]], יש בה ראיה לדברי ר' יוחנן, שכן בהמשך הברייתא כתוב, שאדם צריך להיכנס לבית הכנסת, לקרוא או לשנות, ו'''לקרוא קריאת שמע ולהתפלל'''. מבואר להדיא שקריאת שמע היא קודם תפילה. וכן כתבו ה'''תוספות''' (ד ב ד"ה דאמר) בשם '''רב האי גאון''' שהלכה כאן כר' יוחנן, ויש לקרוא קריאת שמע של ערבית קודם תפילת עמידה, וכן אין להפסיק בין ברכת גאל ישראל לתפילה. | הגמרא אומרת שהברייתא המובאת בתחילת הגמרא ש[[סוף זמן קריאת שמע של ערבית|תיקנו חכמים לקרוא קריאת שמע קודם חצות]] כדי ש[[אכילה או עיסוק במלאכה סמוך לזמן קריאת שמע|לא יבוא אדם לאכול ולשתות ולישן כל הלילה]], יש בה ראיה לדברי ר' יוחנן, שכן בהמשך הברייתא כתוב, שאדם צריך להיכנס לבית הכנסת, לקרוא או לשנות, ו'''לקרוא קריאת שמע ולהתפלל'''. מבואר להדיא שקריאת שמע היא קודם תפילה. וכן כתבו ה'''תוספות''' (ד ב ד"ה דאמר) בשם '''רב האי גאון''' שהלכה כאן כר' יוחנן, ויש לקרוא קריאת שמע של ערבית קודם תפילת עמידה, וכן אין להפסיק בין ברכת גאל ישראל לתפילה. | ||
<BR />אבל ב'''סידור רב עמרם גאון''' כתב שאין צריך לסמוך גאולה לתפילה של ערבית, כיון ש[[תפילת ערבית רשות]], והראיה שהרי אנו אומרים [[קדיש]] בין הברכות לתפילה. אמנם ה'''תוספות''' שם חלקו עליו, שלפי דבריו יוצא שר' יוחנן שמחייב לסמוך סובר שתפילת ערבית חובה, ואם כן יש לנו לפסוק כמותו שהרי במחלוקת רב ור' יוחנן הלכה כר' יוחנן, והרי ידוע שלמעשה פוסקים כרב שתפילת ערבית רשות היא. | <BR />אבל ב'''סידור רב עמרם גאון''' כתב שאין צריך לסמוך גאולה לתפילה של ערבית, כיון ש[[תפילת ערבית רשות]], והראיה שהרי אנו אומרים [[קדיש]] בין הברכות לתפילה. אמנם ה'''תוספות''' שם חלקו עליו, שלפי דבריו יוצא שר' יוחנן שמחייב לסמוך סובר שתפילת ערבית חובה, ואם כן יש לנו לפסוק כמותו שהרי במחלוקת רב ור' יוחנן הלכה כר' יוחנן, והרי ידוע שלמעשה פוסקים כרב שתפילת ערבית רשות היא. | ||
<BR/>התוספות עצמם סוברים, שאף שאנן קיימא לן שתפילת ערבית רשות כרב, מ"מ בעינן למיסמך גאולה לתפילה ולא קשיא הלכתא אהלכתא, לפי שאף אם היה ר' יוחנן סובר שתפילת ערבית רשות, היה הוא מחייב לסמוך. ולכן הזהירו התוספות מלדבר בין גאולה לתפילת שמונה עשרה של ערבית. | <BR />התוספות עצמם סוברים, שאף שאנן קיימא לן שתפילת ערבית רשות כרב, מ"מ בעינן למיסמך גאולה לתפילה ולא קשיא הלכתא אהלכתא, לפי שאף אם היה ר' יוחנן סובר שתפילת ערבית רשות, היה הוא מחייב לסמוך. ולכן הזהירו התוספות מלדבר בין גאולה לתפילת שמונה עשרה של ערבית. | ||
<BR />גם ב'''שיטה מקובצת''' (ד ב ד"ה כיון) כתב שהלכה כר' יוחנן מכח הברייתא המסייעתו. וב'''מאירי''' (ד ב ד"ה וסמיכת) הביא שרוב הפוסקים הכריעו כר' יוחנן, אולם יש שפוסקים כריב"ל (וכנראה כוונתו לרב עמרם גאון) ולשיטתם אין צורך לסמוך גאולה לתפילה, ואף מותר לשיח בין סוף ברכת קריאת שמע לעמידה אפילו שהאידנא תפילת ערבית חובה. אבל המאירי עצמו הכריע כדעת רוב הפוסקים. | <BR />גם ב'''שיטה מקובצת''' (ד ב ד"ה כיון) כתב שהלכה כר' יוחנן מכח הברייתא המסייעתו. וב'''מאירי''' (ד ב ד"ה וסמיכת) הביא שרוב הפוסקים הכריעו כר' יוחנן, אולם יש שפוסקים כריב"ל (וכנראה כוונתו לרב עמרם גאון) ולשיטתם אין צורך לסמוך גאולה לתפילה, ואף מותר לשיח בין סוף ברכת קריאת שמע לעמידה אפילו שהאידנא תפילת ערבית חובה. אבל המאירי עצמו הכריע כדעת רוב הפוסקים. | ||
| שורה 25: | שורה 25: | ||
אמנם ה'''מאירי''' כתב (ד ב ד"ה תפילת שחרית) שבתפילת שחרית לא נחלקו בה בגמרא, וצריך לסמוך גאולה לתפילה, ואין להפסיק בה בשום דבר אלא בפסוק 'ה' שפתי תפתח' המוזכר בגמרא. והוסיף שכל האומר 'כי שם ה' אקרא' או 'שומע תפילה' אינו מן המהדרין. | אמנם ה'''מאירי''' כתב (ד ב ד"ה תפילת שחרית) שבתפילת שחרית לא נחלקו בה בגמרא, וצריך לסמוך גאולה לתפילה, ואין להפסיק בה בשום דבר אלא בפסוק 'ה' שפתי תפתח' המוזכר בגמרא. והוסיף שכל האומר 'כי שם ה' אקרא' או 'שומע תפילה' אינו מן המהדרין. | ||
<BR/>גם ב'''אבודרהם''' (ברכות קריאת שמע שלאחריה ד"ה וקיימא לן) כתב שאין הבדל בין שחרית לערבית, ובשניהם יש לסמוך גאולה לתפילה, אלא שבשחרית פסוק 'ה' שפתי תפתח' כתפילה אריכתא, ובערבית 'השכיבנו' כגאולה אריכתא דמיא. | <BR />גם ב'''אבודרהם''' (ברכות קריאת שמע שלאחריה ד"ה וקיימא לן) כתב שאין הבדל בין שחרית לערבית, ובשניהם יש לסמוך גאולה לתפילה, אלא שבשחרית פסוק 'ה' שפתי תפתח' כתפילה אריכתא, ובערבית 'השכיבנו' כגאולה אריכתא דמיא. | ||
<BR/>ב'''בית יוסף''' (סו ד"ה ומתחיל) כתב שאף על פי שעיקר מצות סמיכת גאולה לתפילה בשחרית היא כדי לקרוא קריאת שמע סמוך לנץ ולהתפלל כותיקין מיד בנץ החמה, מ"מ גם כשקורא אחר הנץ יש לסמוך גאולה לתפילה, וכן בפסק ב''שלחן ערוך''' (סו ח, קיא א) שגם בשחרית צריך לסמוך גאולה לתפילה, ואין להפסיק בין ברכת גאל ישראל לתחילת התפילה. | <BR />ב'<nowiki/>''בית יוסף''' (סו ד"ה ומתחיל) כתב שאף על פי שעיקר מצות סמיכת גאולה לתפילה בשחרית היא כדי לקרוא קריאת שמע סמוך לנץ ולהתפלל כותיקין מיד בנץ החמה, מ"מ גם כשקורא אחר הנץ יש לסמוך גאולה לתפילה, וכן בפסק ב'''''<nowiki/>'''שלחן ערוך''' (סו ח, קיא א) שגם בשחרית צריך לסמוך גאולה לתפילה, ואין להפסיק בין ברכת גאל ישראל לתחילת התפילה. | ||
== טעם חשיבות סמיכת גאולה לתפילה == | == טעם חשיבות סמיכת גאולה לתפילה == | ||
| שורה 44: | שורה 44: | ||
הראשונים נתקשו בדבר היאך נהגו לומר פסוקי 'יראו עינינו' וברכת 'המולך בכבודו', שהרי זו הפסקה בין גאולה לתפילה של ערבית, עד שחלק מן הראשונים נמנעו מלאומרה מחשש הפסק. כן כתב ה'''רי"ץ גיאות''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=26894&st=&pgnum=104 (מובא באבודרהם ערבית של חול ד"ה וכתב אבן הירחי)], ובאבודרהם שם כתב שכן כתב ה'''רמב"ם'''.<ref>אמנם הרמב"ם בסדר תפילות כתב תוספת זו של יראו עינינו והברכה, ואולי צ"ל הרמב"ן.</ref>. | הראשונים נתקשו בדבר היאך נהגו לומר פסוקי 'יראו עינינו' וברכת 'המולך בכבודו', שהרי זו הפסקה בין גאולה לתפילה של ערבית, עד שחלק מן הראשונים נמנעו מלאומרה מחשש הפסק. כן כתב ה'''רי"ץ גיאות''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=26894&st=&pgnum=104 (מובא באבודרהם ערבית של חול ד"ה וכתב אבן הירחי)], ובאבודרהם שם כתב שכן כתב ה'''רמב"ם'''.<ref>אמנם הרמב"ם בסדר תפילות כתב תוספת זו של יראו עינינו והברכה, ואולי צ"ל הרמב"ן.</ref>. | ||
<BR />ב'''תלמידי רבנו יונה''' (ב ב ד"ה ויש לשאול) | <BR />ב'''תלמידי רבנו יונה''' (ב ב ד"ה ויש לשאול) וב'''שיטה מקובצת''' (ד ב ד"ה כיון) העידו שהרמב"ן נמנע מלאומרה. ה'''רשב"א''' (ד ב ד"ה מסייע) כתב בשם התוספות ש'''ר' שמואל''' נמנע מלאומרה, גם ב'''מאירי''' (ד ב ד"ה וסמיכת) מובא בשם התוספות שגדוליהם לא היו אומרים אותה. | ||
אך יש ראשונים שלימדו זכות בעד המנהג, ובחלקם משמע שאף נהגו כן בעצמם. | אך יש ראשונים שלימדו זכות בעד המנהג ויישבוהו באופנים שונים, ובחלקם משמע שאף נהגו כן בעצמם. | ||
<BR />ה'''תוספות''' [http://beta.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=1&daf=4b&format=pdf (ברכות ד ב)] כתבו שנראה שכיון שתיקנו כן רבנן, הרי זו כגאולה אריכתא, וכמו שאמרה הגמרא לגבי ברכת 'השכיבנו'. | <BR />ה'''תוספות''' [http://beta.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=1&daf=4b&format=pdf (ברכות ד ב)] כתבו שנראה שכיון שתיקנו כן רבנן, הרי זו כגאולה אריכתא, וכמו שאמרה הגמרא לגבי ברכת 'השכיבנו'. | ||
<BR />ה'''רשב"א''' בתשובה (א יד) דחה דברים אלו וכתב שאין ברכה זו כברכת השכיבנו שאמרו עליה שהיא כגאולה אריכתא, אלא תיקנו אותה לשעת השמד שלא יכלו להתפלל תפילת שמונה עשרה, ואף שהגזרה בטלה הברכה נשארה. ובחידושים כתב (ד ב ד"ה מסייע) שמי שנוהג לאמרה סומך על כך שתפילת ערבית רשות, | <BR />ה'''רשב"א''' בתשובה (א יד) דחה דברים אלו וכתב שאין ברכה זו כברכת השכיבנו שאמרו עליה שהיא כגאולה אריכתא, אלא תיקנו אותה לשעת השמד שלא יכלו להתפלל תפילת שמונה עשרה, וכתחליף היו אומרים פסוקים אלו שיש בהם י"ח אזכרות כנגד י"ח ברכות התפילה. ואף שהגזרה בטלה הברכה נשארה. ובחידושים כתב (ד ב ד"ה מסייע) שמי שנוהג לאמרה סומך על כך שתפילת ערבית רשות, וממילא ליכא חשש הפסקה. כעין זה כתב ב'''שיטה מקובצת''' (ד ב ד"ה כיון) שמנהג אבותינו בידינו, לומר אותו גם היום אף שאנו מתפללים שמונה עשרה, ואין חוששים לסמיכת גאולה לתפילה לפי שתפילת ערבית רשות. | ||
<BR />ב'''רבנו יונה''' (ב ב ד"ה ויש לשאול) כתב שבתחילה היו אומרים אותו במקום ערבית כיון שתפילת ערבית רשות, אך גם אחר כך כשקבעוה חובה, נשאר הדבר כמו מנהג הראשון, ולא חשיב הפסקה כיון שמעיקרא קבעו את תפילה ערבית אדעתא דהכי. וכעין זה כתב ה'''רא"ש''' בפסקים (א ה) | <BR />ב'''רבנו יונה''' (ב ב ד"ה ויש לשאול) כתב שבתחילה היו אומרים אותו במקום ערבית כיון שתפילת ערבית רשות, אך גם אחר כך כשקבעוה חובה, נשאר הדבר כמו מנהג הראשון, ולא חשיב הפסקה כיון שמעיקרא קבעו את תפילה ערבית אדעתא דהכי. וכעין זה כתב ה'''רא"ש''' בפסקים (א ה) ובתשובה (ד ו). | ||
ה'''מאירי''' (ד ב ד"ה וסמיכת) כתב שסומכים לומר אותה מפני שברכה זו נתקנה במקום תפילה, שיש בה י"ח אזכרות כנגד י"ח ברכות, וכיון שתפילה היא, הרי היא אחת עם תפילת עמידה ולא הוי הפסק. וב'''אבודרהם''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=26894&st=&pgnum=104 (סדר תפילת ערבית ד"ה וכתב אבן הירחי)] אחר שהביא דעות האומרים שלא לאמרה מפני חשש הפסק, כתב שכבר נהגו לאומרו ומנהג אבותינו תורה. | |||
== אמירת קדיש לפני תפילת עמידה של ערבית == | == אמירת קדיש לפני תפילת עמידה של ערבית == | ||
| שורה 64: | שורה 65: | ||
== עניית 'אמן' אחר ברכת 'גאל ישראל' קודם התפילה == | == עניית 'אמן' אחר ברכת 'גאל ישראל' קודם התפילה == | ||
כתב '''רש"י''' (ברכות מה ב הא בבונה ירושלים) שצריך לענות 'אמן' אחר ברכות קריאת שמע שחרית וערבית של עצמו, לפי שבסיום כל הברכות יש לענות אמן אחר ברכות עצמו, וזהו שאמרה הגמרא שם (מה ב) [[העונה אמן אחר ברכותיו הרי זה משובח]]. וכן הסכים ה'''רא"ש''' שם (ז י), אף שב'''שו"ת הרא"ש''' (ד יב) כתב לענות 'אמן' אחר ברכת 'שומר עמו ישראל לעד' של ערבית, אבל אחר 'גאל ישראל' בשחרית אין לענות 'אמן' שלא להפסיק בין גאולה לתפילה. | כתב '''רש"י''' (ברכות מה ב הא בבונה ירושלים) שצריך לענות 'אמן' אחר ברכות קריאת שמע שחרית וערבית של עצמו, לפי שבסיום כל הברכות יש לענות אמן אחר ברכות עצמו, וזהו שאמרה הגמרא שם (מה ב) [[העונה אמן אחר ברכותיו הרי זה משובח]]. וכן הסכים ה'''רא"ש''' שם (ז י), אף שב'''שו"ת הרא"ש''' (ד יב) כתב לענות 'אמן' אחר ברכת 'שומר עמו ישראל לעד' של ערבית, אבל אחר 'גאל ישראל' בשחרית אין לענות 'אמן' שלא להפסיק בין גאולה לתפילה. | ||
<BR/>לעומת זאת ב'''רמב"ם''' (תפילה ט א) כתב את סדר תפילת הציבור בשחרית, וכתב שהחזן [[פורס על שמע]], והציבור עונה אמן אחר כל ברכה וברכה, והיודע לקרוא קורא עם החזן ומברך עד גאל ישראל. הרי שלא הזכיר הרמב"ם עניית 'אמן'. משמע בדבריו שאין עונים אמן אחר ברכת גאל ישראל, אלא עומדים מיד ומתפללים לחש (אמנם יש גירסאות שהיה כתוב בהם 'גאל ישראל אמן', אבל בבית יוסף דחה גירסאות אלו). | <BR />לעומת זאת ב'''רמב"ם''' (תפילה ט א) כתב את סדר תפילת הציבור בשחרית, וכתב שהחזן [[פורס על שמע]], והציבור עונה אמן אחר כל ברכה וברכה, והיודע לקרוא קורא עם החזן ומברך עד גאל ישראל. הרי שלא הזכיר הרמב"ם עניית 'אמן'. משמע בדבריו שאין עונים אמן אחר ברכת גאל ישראל, אלא עומדים מיד ומתפללים לחש (אמנם יש גירסאות שהיה כתוב בהם 'גאל ישראל אמן', אבל בבית יוסף דחה גירסאות אלו). | ||
<BR/>'''רבנו יונה''' (לג ב ד"ה ונמצינו למדים) הסכים לדברי הרא"ש ורשי" שיש לענות 'אמן' בין בשחרית ובין בערבית, וכתב שדעת הרמב"ם הוא שדווקא בערבית עונה 'אמן' אחר ברכות קריאת שמע, אבל בשחרית אינו עונה. אבל הטעם שביאר בזה אינו משום סמיכת גאולה לתפילה, אלא משום שבשחרית ישנה רק ברכה אחת, ברכת גאל ישראל, אבל בערבית ישנה גם ברכת השכיבנו ולכן עונה אמן אחר ברכותיו. ויש להעיר שלפי טעם זה של רבנו יונה בדעת הרמב"ם, יש לענות אחר ברכת 'גאל ישראל' של שליח הציבור אף בשחרית, שהרי אין בזה הפסק בין גאולה לתפילה, ואף משום עניית אמן על ברכות עצמו ליכא. | <BR />'''רבנו יונה''' (לג ב ד"ה ונמצינו למדים) הסכים לדברי הרא"ש ורשי" שיש לענות 'אמן' בין בשחרית ובין בערבית, וכתב שדעת הרמב"ם הוא שדווקא בערבית עונה 'אמן' אחר ברכות קריאת שמע, אבל בשחרית אינו עונה. אבל הטעם שביאר בזה אינו משום סמיכת גאולה לתפילה, אלא משום שבשחרית ישנה רק ברכה אחת, ברכת גאל ישראל, אבל בערבית ישנה גם ברכת השכיבנו ולכן עונה אמן אחר ברכותיו. ויש להעיר שלפי טעם זה של רבנו יונה בדעת הרמב"ם, יש לענות אחר ברכת 'גאל ישראל' של שליח הציבור אף בשחרית, שהרי אין בזה הפסק בין גאולה לתפילה, ואף משום עניית אמן על ברכות עצמו ליכא. | ||
גם דעת ה'''מאירי''' (ד ב ד"ה אף על פי שיש) שצריך לענות 'אמן' אחר ברכת גאל ישראל בשחרית, ואחר ברכת 'השכיבנו' בערבית, כדין כל ברכה שעונה אחריה אמן, ואין בדבר הפסק בין גאולה לתפילה. | גם דעת ה'''מאירי''' (ד ב ד"ה אף על פי שיש) שצריך לענות 'אמן' אחר ברכת גאל ישראל בשחרית, ואחר ברכת 'השכיבנו' בערבית, כדין כל ברכה שעונה אחריה אמן, ואין בדבר הפסק בין גאולה לתפילה. | ||
| שורה 71: | שורה 72: | ||
ב'''בית יוסף''' (אורח חיים סו ד"ה וגומר) כתב שעכשיו נהגו העולם שלא לענות אמן אחר גאל ישראל דשחרית ולא משום שהיא ברכה אחת, אלא משום חשש הפסק בין גאולה לתפילה. וכתב שנהגו כן על פי הזוהר. וכן פסק ב'''שלחן ערוך''' (ז). גם ב'''מגיד מישרים''' [http://beta.hebrewbooks.org/#title=%u05DE%u05D2%u05D9%u05D3%20%u05DE%u05D9%u05E9%u05E8%u05D9%u05DD&auth=%u05D9%u05D5%u05E1%u05E3%20%u05E7%u05E8%u05D5&ocr= (משלי כג)] כתב ליזהר מאוד שלא ליפסוק כלל בין גאולה לתפילה אפילו לעניית אמן, והעונה אמן אחר גאול ישראל, עבירה בידו ולא מצוה. | ב'''בית יוסף''' (אורח חיים סו ד"ה וגומר) כתב שעכשיו נהגו העולם שלא לענות אמן אחר גאל ישראל דשחרית ולא משום שהיא ברכה אחת, אלא משום חשש הפסק בין גאולה לתפילה. וכתב שנהגו כן על פי הזוהר. וכן פסק ב'''שלחן ערוך''' (ז). גם ב'''מגיד מישרים''' [http://beta.hebrewbooks.org/#title=%u05DE%u05D2%u05D9%u05D3%20%u05DE%u05D9%u05E9%u05E8%u05D9%u05DD&auth=%u05D9%u05D5%u05E1%u05E3%20%u05E7%u05E8%u05D5&ocr= (משלי כג)] כתב ליזהר מאוד שלא ליפסוק כלל בין גאולה לתפילה אפילו לעניית אמן, והעונה אמן אחר גאול ישראל, עבירה בידו ולא מצוה. | ||
<BR/>אבל ה'''רמ"א''' במקום חלק וכתב שיש אומרים שעונים אמן, ושכן נוהגים לענות אמן אחר השליח ציבור, אבל לא אחר ברכת עצמו. וכוונתו להכריע כהטור שמשום הפסק בין גאולה לתפילה ליכא למיחש, אלא שין לו לענות על ברכת עצמו לפי שאינו סוף סדר ברכות אלא ברכה אחת בלבד. וכן ביאר ה'''גר"א'''. | <BR />אבל ה'''רמ"א''' במקום חלק וכתב שיש אומרים שעונים אמן, ושכן נוהגים לענות אמן אחר השליח ציבור, אבל לא אחר ברכת עצמו. וכוונתו להכריע כהטור שמשום הפסק בין גאולה לתפילה ליכא למיחש, אלא שין לו לענות על ברכת עצמו לפי שאינו סוף סדר ברכות אלא ברכה אחת בלבד. וכן ביאר ה'''גר"א'''. | ||
ה'''מגן אברהם''' (יא) כתב שהמדקדקים ממתינים ב'צור ישראל' ושם עונים 'אמן' אחר ברכת הש"ץ ואז ממשיכים וסומכים גאולה לתפילה. וכתב שם עוד עצה לסיים עם הש"ץ יחד 'גאל ישראל' ואז לא יהיה מחוייב לענות. | ה'''מגן אברהם''' (יא) כתב שהמדקדקים ממתינים ב'צור ישראל' ושם עונים 'אמן' אחר ברכת הש"ץ ואז ממשיכים וסומכים גאולה לתפילה. וכתב שם עוד עצה לסיים עם הש"ץ יחד 'גאל ישראל' ואז לא יהיה מחוייב לענות. | ||
<BR/>ב'''אליה רבה''' (יג) לעומת זאת, כתב שאין לענות 'אמן' באמצע ברכה, שקיימא לן ש[[אין עונים באמצע הפרק רק קדיש וברכו ואמן של האל הקדוש]], ואם כן הוא הדין הכא, שכל שבאמצע הברכה הוא אסור לענות. וגם ראוי להתחיל תפילת עמידה עם הש"ץ ממש. לכן סובר הוא שאין לעשות כהמדקדקים שהביא המג"א, אלא יש לסיים גאל ישראל עם הש"ץ ולא יענה אמן. גם ב'''פרי מגדים''' (אשל אברהם יא) תמה על המג"א בזה, שהרי אין עונים אמנים באמצע ברכה. וכן הקשה ב'''ר' עקיבא איגר''' על הגליון, שעניית אמן באמצע הפרק גרועה יותר. ובאמת ב'''חיי אדם''' (א כא יח) הביא רק העצה השניה של המגן אברהם לסיים עם הש"ץ ברכת גאל ישראל ובכך יהיה פטור מלענות אמן. | <BR />ב'''אליה רבה''' (יג) לעומת זאת, כתב שאין לענות 'אמן' באמצע ברכה, שקיימא לן ש[[אין עונים באמצע הפרק רק קדיש וברכו ואמן של האל הקדוש]], ואם כן הוא הדין הכא, שכל שבאמצע הברכה הוא אסור לענות. וגם ראוי להתחיל תפילת עמידה עם הש"ץ ממש. לכן סובר הוא שאין לעשות כהמדקדקים שהביא המג"א, אלא יש לסיים גאל ישראל עם הש"ץ ולא יענה אמן. גם ב'''פרי מגדים''' (אשל אברהם יא) תמה על המג"א בזה, שהרי אין עונים אמנים באמצע ברכה. וכן הקשה ב'''ר' עקיבא איגר''' על הגליון, שעניית אמן באמצע הפרק גרועה יותר. ובאמת ב'''חיי אדם''' (א כא יח) הביא רק העצה השניה של המגן אברהם לסיים עם הש"ץ ברכת גאל ישראל ובכך יהיה פטור מלענות אמן. | ||
<BR/>ב'''ערוך השלחן''' (יד) הכריע כמרן ודלא כהרמ"א, וכן ה'''משנה ברורה''' (לה) הסכים לאחרונים שדחו דברי המג"א, שאין להפסיק לעניית אמן באמצע ברכה, אלא יכוון לסיים עם הש"ץ או שיתחיל שמונה עשרה מעט קודם השליח ציבור, ואז אינו מחוייב לענות. | <BR />ב'''ערוך השלחן''' (יד) הכריע כמרן ודלא כהרמ"א, וכן ה'''משנה ברורה''' (לה) הסכים לאחרונים שדחו דברי המג"א, שאין להפסיק לעניית אמן באמצע ברכה, אלא יכוון לסיים עם הש"ץ או שיתחיל שמונה עשרה מעט קודם השליח ציבור, ואז אינו מחוייב לענות. | ||
== ענייה לדברים שבקדושה == | == ענייה לדברים שבקדושה == | ||
כתבו ה'''תוספות''' (ברכות יג ב ד"ה שואל) שבין גאולה לתפילה אין לענות קדיש וקדושה <ref>לפנינו צויין שתוס' למדו כן מדף לא., אבל בגליון הגיהו ט:, ובב"ח כתב שלמדו כן מדף כא:</ref>. ב'''תרומת הדשן''' (יב) הביא דברי תוספות אלו, וכתב שלא נמצא מקור לזה בפרק אין עומדין. והביא בשם גדול אחד שדקדק מדברי ה'''סמ"ק''' שיש לענות לקדיש וקדושה בין גאולה לתפילה, לפי שכתב שבכל תפילות דמיושב יענה קדיש וקדושה. אבל התרוה"ד דחה דקדוק זה וכתב שבין גאולה לתפילה לא חשיב תפילה דמיושב. וסיים שקשה לדחות דברי התוס' אף שדבריהם מגומגמים, ולכן למעשה אין לענות בין גאולה לתפילה.<BR/> | כתבו ה'''תוספות''' (ברכות יג ב ד"ה שואל) שבין גאולה לתפילה אין לענות קדיש וקדושה <ref>לפנינו צויין שתוס' למדו כן מדף לא., אבל בגליון הגיהו ט:, ובב"ח כתב שלמדו כן מדף כא:</ref>. ב'''תרומת הדשן''' (יב) הביא דברי תוספות אלו, וכתב שלא נמצא מקור לזה בפרק אין עומדין. והביא בשם גדול אחד שדקדק מדברי ה'''סמ"ק''' שיש לענות לקדיש וקדושה בין גאולה לתפילה, לפי שכתב שבכל תפילות דמיושב יענה קדיש וקדושה. אבל התרוה"ד דחה דקדוק זה וכתב שבין גאולה לתפילה לא חשיב תפילה דמיושב. וסיים שקשה לדחות דברי התוס' אף שדבריהם מגומגמים, ולכן למעשה אין לענות בין גאולה לתפילה.<BR /> | ||
וכן הסכים ה'''אבודרהם''' (קריאת שמע שלאחריה ד"ה וקיימא לן) שכתב ששמע בשם רבנו תם שאין להפסיק לענות קדיש וקדושה בין גאולה לתפילה (של שחרית), אלא יש להמתין בשירה חדשה, וכדבריו כתב גם ה'''מהרי"ק''' (ונציה מב), וכן הסכים ה'''בית יוסף''' (סו ד"ה כתבו התוספות) ופסק כן ב'''שלחן ערוך''' (סו ט) שאין לענות לקדיש, קדושה וברכו בין גאולה לתפילה, אלא יש להמתין ב'שירה חדשה' ושם לענות. ב'''ערוך השלחן''' (יג) כתב שטוב יותר להמתין ב'תהילות לאל עליון' לפי ששם על פי הזוהר צריך לעמוד ממקומו לקראת התפילה. | וכן הסכים ה'''אבודרהם''' (קריאת שמע שלאחריה ד"ה וקיימא לן) שכתב ששמע בשם רבנו תם שאין להפסיק לענות קדיש וקדושה בין גאולה לתפילה (של שחרית), אלא יש להמתין בשירה חדשה, וכדבריו כתב גם ה'''מהרי"ק''' (ונציה מב), וכן הסכים ה'''בית יוסף''' (סו ד"ה כתבו התוספות) ופסק כן ב'''שלחן ערוך''' (סו ט) שאין לענות לקדיש, קדושה וברכו בין גאולה לתפילה, אלא יש להמתין ב'שירה חדשה' ושם לענות. ב'''ערוך השלחן''' (יג) כתב שטוב יותר להמתין ב'תהילות לאל עליון' לפי ששם על פי הזוהר צריך לעמוד ממקומו לקראת התפילה. | ||
<BR/>ומצאנו דעת יחיד הוא בעל ה'''רוקח''' (שכא ד"ה לסמוך) שיכול לומר קדיש וקדושה בין גאל ישראל לתפילה, אבל רוב הפוסקים לא סבירא להו כוותיה. | <BR />ומצאנו דעת יחיד הוא בעל ה'''רוקח''' (שכא ד"ה לסמוך) שיכול לומר קדיש וקדושה בין גאל ישראל לתפילה, אבל רוב הפוסקים לא סבירא להו כוותיה. | ||
ולענין תפילת ערבית, בספר '''אליה רבה''' (סו יג) הביא דברי המהרי"ק הנ"ל, ודייק מדבריו שבשל ערבית מותר לענות לקדיש וברכו וקדושה בין גאולה לתפילה. | ולענין תפילת ערבית, בספר '''אליה רבה''' (סו יג) הביא דברי המהרי"ק הנ"ל, ודייק מדבריו שבשל ערבית מותר לענות לקדיש וברכו וקדושה בין גאולה לתפילה. | ||