53
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "טיוטה:מפיהם ולא מפי כתבם"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
| שורה 23: | שורה 23: | ||
==הסבר שיטת הרמב"ם== | ==הסבר שיטת הרמב"ם== | ||
ה'''לחם משנה''' (על הרמב"ם) וה'''תומים''' (חושן משפט כח טז) מתרצים שדברי הרמב"ם ששטר פסול מהתורה נאמרו רק כשהעדים מתו או שאינם זוכרים את העדות, אבל כשהעדים חיים והם זוכרים את העדות השטר מועיל גם מהתורה ואין צורך שהעדים יבואו לבית הדין כדי להעיד. | |||
ר' חיים מבריסק (חידושים על הרמב"ם) מתרץ שדברי הרמב"ם ששטר כשר רק מדרבנן נאמרו על שטר שנעשה לראיה | |||
פסיקת ההלכה | '''ר' חיים מבריסק''' (חידושים על הרמב"ם) מתרץ שדברי הרמב"ם ששטר כשר רק מדרבנן נאמרו על שטר שנעשה לראיה אבל שטר שנעשה לקניין כמו שטרי גיטין וקידושין תקף מהתורה. | ||
הדוחק בהסבר זה הוא שבאותה הלכה כתב הרמב"ם את המילים עדות שבשטר ואם לפני כן מדובר בשטר ראיה היה צריך לכתוב זאת במפורש. | |||
==פסיקת ההלכה== | |||
ה'''טור''' (חושן משפט כח יב) הביא את דעת הרמב"ם ולאחריה את שיטת ר"ת ולא הכריע באופן מפורש. הסמ"ע (קמו יא) מוכיח שהטור מסכים עם ר"ת מכך שהביא אותו אחרי הרמב"ם והביא לכך ראיה מדברי הטור (קמו ה) לגבי מחאה שנעשתה בפני שניים שכותבים אותה גם אם המוחה לא אמר לעדים לכתוב. לדעת הרמב"ם ניתן לכתוב את המחאה רק בלשון שליחות כדי שניתן יהיה לקבלה בבית דין אבל לדעת ר"ת בכל לשון שיכתבו העדים ניתן יהיה לקבל את המחאה. מכך שהטור לא כתב באיזה לשון העדים צריכים לכתוב את המחאה נראה שהוא סובר כר"ת. | |||
הקצות (קמו ג) חולק על הסמ"ע ולדעתו הטור פוסק כשיטת הרמב"ן ולכן לא כתב באיזה לשון צריכים העדים לכתוב את המחאה. שהרי הסיבה שעדות בשטר מתקבלת היא שהיא כתובה בנוסח של שטר מקנה אבל במחאה שהיא איננה קניין לא שייך לשון שטר ולכן גם לשון שליחות לא מועילה אבל כיוון שמבטלים את החזקה בקרקע בעדות כלשהיא תיקנו חכמים לקבל את שטר המחאה. | הקצות (קמו ג) חולק על הסמ"ע ולדעתו הטור פוסק כשיטת הרמב"ן ולכן לא כתב באיזה לשון צריכים העדים לכתוב את המחאה. שהרי הסיבה שעדות בשטר מתקבלת היא שהיא כתובה בנוסח של שטר מקנה אבל במחאה שהיא איננה קניין לא שייך לשון שטר ולכן גם לשון שליחות לא מועילה אבל כיוון שמבטלים את החזקה בקרקע בעדות כלשהיא תיקנו חכמים לקבל את שטר המחאה. | ||
השולחן ערוך (חושן משפט כח יב) הביא את לשון הרמב"ם והסמ"ע (מג) סייג את דבריו שרק בשטר גמור התירו לסמוך על הכתוב בשטר אבל אם העדים כתבו בפנקס את עדותם אין זה מתקבל בבית הדין. | השולחן ערוך (חושן משפט כח יב) הביא את לשון הרמב"ם והסמ"ע (מג) סייג את דבריו שרק בשטר גמור התירו לסמוך על הכתוב בשטר אבל אם העדים כתבו בפנקס את עדותם אין זה מתקבל בבית הדין. | ||