11
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "טיוטה:עליה להר הבית"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
רועי מרדכי (שיחה | תרומות) |
רועי מרדכי (שיחה | תרומות) |
||
| שורה 10: | שורה 10: | ||
אך '''הרב קורן''' (חצרות בית ה' עמ' 305) סובר שאין כוונתו של 'דרך הקדש' לחלוק על הרדב"ז. הרב אלפנדרי רק אומר שלא ידענו '''צורת עמידתה''' של אבן השתיה, אם עומדת באוויר כדברי הישמעאלים, כמו שמפורש בדבריו: "'''כיצד''' היא עומדת". ואדרבה מדבריו משמע שברור לו שהאבן שתחת הכיפה היא אבן השתיה ולכן תמה על דברי הישמעאלים שאמרו שהיא תלויה באוויר. <br /> | אך '''הרב קורן''' (חצרות בית ה' עמ' 305) סובר שאין כוונתו של 'דרך הקדש' לחלוק על הרדב"ז. הרב אלפנדרי רק אומר שלא ידענו '''צורת עמידתה''' של אבן השתיה, אם עומדת באוויר כדברי הישמעאלים, כמו שמפורש בדבריו: "'''כיצד''' היא עומדת". ואדרבה מדבריו משמע שברור לו שהאבן שתחת הכיפה היא אבן השתיה ולכן תמה על דברי הישמעאלים שאמרו שהיא תלויה באוויר. <br /> | ||
מעניין לציין כי את אותו ספר מביאים ה'''חיד"א''' (ברכי יוסף תקסא ג) וה'''שערי תשובה''' (אורח חיים תקסא ג) דווקא בתור סיוע לרדב"ז, כיון שהוא פוסק בעמ' ו-ז שמותר להיכנס להר הבית לאחר טבילה כהלכה, אלא שהוא אומר שמי שנהג שלא להיכנס בשוק הכותנה - לא יבטל מנהגו. | מעניין לציין כי את אותו ספר מביאים ה'''חיד"א''' (ברכי יוסף תקסא ג) וה'''שערי תשובה''' (אורח חיים תקסא ג) דווקא בתור סיוע לרדב"ז, כיון שהוא פוסק בעמ' ו-ז שמותר להיכנס להר הבית לאחר טבילה כהלכה, אלא שהוא אומר שמי שנהג שלא להיכנס בשוק הכותנה - לא יבטל מנהגו. | ||
===== עבודה תמה ===== | ===== 'עבודה תמה' ===== | ||
האחרון השני שמביא ה'ציץ אליעזר' כחולק על הרדב"ז הוא הרב חיים | האחרון השני שמביא ה'ציץ אליעזר' כחולק על הרדב"ז הוא הרב חיים נאטנזון בספר '''עבודה תמה'''(בנעילת שערים דף קיא). זה ספר שיוצא נגד הרב צבי הירש קלישר שרצה לחדש את עבודת הקרבנות.<br /> | ||
הרב נאטנזון מזכיר שהרב קלישר מביא בשם הרב של גרידיץ שאפשר לחשב את מקום המזבח על פי מקומה של אבן השתיה. העבודה תמה יוצא כנגדו ואומר שכדי לפסוק הלכה על פי מקומה של אבן השתיה צריך על כך מסורת ברורה איש מפי איש. וכיון שהרבה שנים הישמעאלים לא מניחים ליהודים להיכנס אין מסורת כזו. | |||
ועל כך כתב '''הרב קורן''' (מעלין בקדש ד) שנראין הדברים, שמעיני הרב נאטנזון נתעלמה העובדה שמדובר בקביעה הלכתית של הרדב"ז, והיה נדמה לו שהרב קלישר החליט מדעתו כי ניתן לסמוך על זיהוי הצכרה כאבן השתייה משום ש"רבים אומרים" שהיא אבן השתייה (הביטוי "רבים אומרים" נמצא גם בספר דרישת ציון וגם בספר עבודה תמה בציטוט מדרישת ציון); וכנגד קביעה הלכתית זו, שייחס אותה לרב קלישר, טען הרב נאטנזון מה שטען, ולא העלה כלל על דעתו עם מי באמת יש לו עסק, וכי הרדב"ז הוא זה שקבע להלכה כי הדבר ברור בלי ספק.<br />ראיה נוספת לכך שלא ראה את תשובת הרדב"ז היא, העובדה שהוא מתיחס לאבן שתחת הכיפה כגבוהה ג' אצבעות בלבד, ואם היה רואה את תשובת הרדב"ז היה יודע שהיא גבוהה כיום ג' קומות , כמו שמביא הרדב"ז בפתיחת דבריו. | |||
=== סתירה בדברי הרדב"ז === | |||
ה''''מנחת יצחק'''' (ה א ח) טען כנגד הרדב"ז שדבריו סותרים זה את זה. בתוך התשובה הרדב"ז כותב שכותל העזרה הדרומי קיים עד היום. מהפינה שלו ניתן לראות שמתחיל עמק יהושפט, אבני היסוד הם אבנים גדולות והוא מקשר אותו לבנין הנקרא מדרש שלמה. עד לא מזמן מסגד אל אקצא הנמצא בכותל הדרומי של הר הבית היה נקרא מדרש שלמה, ולכן הבין ה'מנחת יצחק' שהרדב"ז מדבר על הכותל הדרומי של הר הבית ואומר שהוא כותל העזרה. במקום אחר בתשובה הרדב"ז מודד מכותל מערבי של העזרה וקורא לו כותל מערבי סתם, גם שם הבינו שקורא לכותל המערבי של הר הבית כותל העזרה. זיהויים אלו לא מסתדרים עם זיהויה של אבן השתיה תחת כיפת הסלע, כיון שכתלים אלה רחוקים ממנה מאד, יותר מפי עשר ממה שצריכים להיות כותלי העזרה סמוכים לאבן השתיה. | |||
מספר תשובות נאמרו לטענה זו. היו שאמרו (מעלין בקדש לא עמ' 15) כי אם מצאנו סתירה כה גדולה באחד מגדולי הפוסקים כרדב"ז, כנראה שהבעיה היא בנו שלא הבנו את כוונתו, אך לא מחמת זה נדחה את פסקו בענין היתר העליה. יש להעיר שפסקו זה נפסק גם על ידי הפוסקים אחריו, החיד"א, השערי תשובה, וכף החיים. | |||
היו שתירצו את הסתירה בהסבירם שמדובר על כותל שהיה בזמנו בצד דרום של הכיפה, או אולי אף על כותל הכיפה עצמו. ניתן להביא שתי עובדות שיקרבו אל הדעת הסבר זה. הראשונה היא שנראה מאיורים מזמן הרדב"ז (מעלין בקדש ל עמ' 45 ועמ' 70) שגובה הרמה שמסביב לכיפת הסלע היה נמוך יותר. הכיפה מאוירת מוקפת צמוד לה בשלוש מדרגות רחבות בשונה מהיום, כך שיכול להיות שאז נראו שם יסודות עתיקים של כותל העזרה. עובדה נוספת היא עדות כמאתיים וחמישים שנה לאחר הרדב"ז(גנזי ישראל עמ' 49), בה מסופר שהמחכמה נקראת 'מדרש שלמה' ויש בדרום מערב בית המקדש בעזרה את המקום בו היה מדרש שלמה הקודם. משמע שהיה בסמיכות לכיפת הסלע בנין שנקרא מדרש שלמה (כזכור, הרדב"ז מקשר את הכותל הדרומי עם 'מדרש שלמה'). | |||
גישה נוספת, בה נוקטים '''הרב קורן''' (חצרות בית ה' עמ' 251) ו'''הרב עובדיה''' (יביע אומר ה יו"ד כז ג וגם ט יו"ד יא א) , היא העדפת דבריו בענין אבן השתיה עליה כתב 'ברור' ו'בלי ספק', על דבריו בענין כתלי הר הבית. הרב עובדיה התיר לטמאים להתקרב לכותל המערבי מכח קביעתו של הרדב"ז בענין אבן השתיה, השוללת את האפשרות כי הכותל הוא כותל העזרה. | |||