סדר פרשיות התפילין
יש להשלים סוגיה זו: בסוגיה זו חסר מידע בסיסי או הרחבות נוספות מעבר למידע שכתוב. | |||
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם. |
בבלי: | מנחות לד ב |
רמב"ם: | תפילין ג ה |
שולחן ערוך: | אורח חיים לד א |
הסדר שבו יש לכתוב ולהניח את ארבעת הפרשיות בתפילין של יד ובתפילין של ראש.
הברייתא בגמרא[עריכה | עריכת קוד מקור]
הגמרא (מנחות לד ב) מביאה סתירה לכאורה בין ברייתות בענין סדר הפרשיות בתפילין. ברייתא אחת אומרת שהסדר הוא - "קדש" ו"והיה כי יביאך" - מימין, ו"שמע ו"היה אם שמע" - משמאל. ואילו בברייתא אחרת כתוב הפוך, דהיינו "קדש" ו"והיה כי יביאך" - משמאל, ו"שמע ו"היה אם שמע" - מימין.
מתרץ שם אביי, שהברייתא האחת מדברת מנקודת מבטו של הקורא העומד מול המניח, ואילו השניה מסדרת אותן לפי נקודת מבט המניח.
ומסיימת שם הגמרא - והקורא קורא כסדרן.
להלן נחלקו הראשונים בהבנת הגמרא, וממילא בסדר שיש להניח את הפרשיות.
מחלוקת הראשונים[עריכה | עריכת קוד מקור]
שיטת רש"י[עריכה | עריכת קוד מקור]
רש"י (ד"ה והקורא) מפרש שמימין של הקורא הסדר הוא - קדש, והיה כי, שמע, והיה אם, כדברי הברייתא הראשונה, ומה שכתוב בברייתא השניה קדש והיה כי יביאך משמאל, זהו מזוית מבטו של המניח. וזהו שמסיימת הגמרא - והקורא קורא כסדרן, דהיינו שהעומד מול המניח קורא את הפרשות כסדר שהם כתובים בתורה.
שיטת רבנו תם[עריכה | עריכת קוד מקור]
רבנו תם המובא בתוספות (ד"ה והקורא) הקשה על פירושו של רש"י, שלדבריו אינו מובן מדוע הברייתות חילקו את הפרשות לשתים-שתים, היה להן לומר ראשונה מימין ושלושת האחרונות משמאלה או איפכא, אבל אין סברה לחלק אותן לשתים, ולומר ששתים מימין ושתים משמאל.
לכן מפרש רבנו תם, שאמנם קדש והיה כי יביאך הן מימין הקורא, אך שמע והיה אם שמוע שהן משמאל הכוונה ששמע משמאל ואילו והיה אם שמוע מימינה, ונמצא שהסדר הוא קדש, והיה כי, והיה אם, שמע, לפי נקודת מבטו של הקורא (ואילו מצד המניח מימינו לשמאלו זהו - שמע, והיה אם, והיה כי, קדש), כך שיוצא ששתי הפרשות שמתחילות ב'והיה' מונחות באמצע.
ומה שסיימה הגמרא שהקורא קורא כסדרן מפרש ר"ת שאין הכוונה כסדר שכתובות בפרשה, אלא בא לומר שנקודת מבט הקורא היא הקובעת ולא נקודת מבט המניח, שהוא הקורא כסדר מימין לשמאל.
והוסיף רבנו תם שכן היה מניח רב האי גאון, ושכן הוא בתשובות הגאונים שכתב רבי יוסף טוב עלם.
תפילין של יד[עריכה | עריכת קוד מקור]
נחלקו המפרשים בדעת רבנו תם אם גם תפילין של יד צריכות להיות מסודרות כפי של ראש או לא.
בספר מצוות קטן (קנג) כתב שכל מחלוקת רש"י ור"ת היא דווקא בתפילין של ראש, אבל בתפילין של יד, גם לר"ת מניחן כסדרן שהם כתובות בתורה.
אבל בהגהות רבנו פרץ שם העיר שיש ראיה מהגמרא שסדר הפרשיות של יד הוא כמו של ראש, וסיים הר"פ שייתכן שכוונת הסמ"ק שרק בדיעבד אין חשש אם החליף את של יד, שמה שאמרה הגמרא שאם החליף הפרשיות פסול, זהו דווקא בתפילין של ראש. אבל לכתחילה גם של יד יש להניח את הפרשיות כפי הסדר של ראש.
אמנם דעת רוב המפרשים בדעת רבנו תם שאין לחלק בין יד לשל ראש כלל, וכן כתב הרא"ש (ה), ואף בדיעבד יש לפסול אם הניח פרשיות של יד שלא כסדר של ראש. וכן דעת הספר מצוות גדול (כב).
האם סדר זה הוא גם בכתיבה[עריכה | עריכת קוד מקור]
במכילתא (פרשת בא יח) כתוב שארבע הפרשיות שמוזכרת בהן מצוות תפילין צריכות להיכתב בתפילין, וצריכות להיכתב כסדרן, ואם כתבן שלא כסדרן יגנזו.
וכתבו התוספות (מנחות לד ב ד"ה והקורא) שלכאורה מכאן ראיה לשיטת רש"י, אך מיד דחו שאין זו ראיה, שכן אמנם הסופר צריך לכתוב כסדר שהן כתובות בתורה, אך ההנחה בתוך התפילין אינן בסדר הזה.
מבואר מזה שגם לשיטת רבנו תם הכתיבה צריכה להיות כסדר שהם כתובים בתורה. וכן כתב הרא"ש (תפילין ה) והוסיף שבתפילין של יד צריך להשאיר חלק לפרשת 'והיה אם שמוע' ויכתוב 'שמע' ושוב יחזור ויכתוב פרשת 'והיה', וכן הוא בספר מצוות גדול (כב).
אמנם בהגהות רבנו פרץ על הסמ"ק (קנג) כתב בשם רבנו יחיאל שבשל ראש אין לחוש על סדר הכתיבה כיוון שהם בארבעה קלפים שונים, ואין כן דעת רוב הראשונים וכנ"ל.
שאר הראשונים[עריכה | עריכת קוד מקור]
הרמב"ם במשנה תורה (תפלין ג ה) כתב את סדר הפרשיות כרש"י - קדש, והיה כי, שמע, והיה אם. ובשו"ת פאר הדור (יט) כתב שבתחילה היו לו תפילין כסדר שהויות באמצע (כר"ת), ושכן דעת הרי"ף בתשובה, אך הרבה גאונים חלקו על זה, וגם פתחו את התפילין של רבנו האי גאון ומצאו שמסודרות כסדר שבתורה.
ועוד הוסיף שבתפילין של יד לדברי הכל הם כסדר שבתורה, ודין הוא שיהיו התפלין שוות בסידורן, שהרי מובא בגמרא שמי שיש לו שני תפילין של ראש, טולה עור על אחד מהם ומניחם על ידו.
גם בשימושא רבא המובא ברא"ש (לט), כתוב שהסדר הוא כפי שיטת רש"י. ובהגהות מיימוניות (תפילין ג ג) הביא שכן פסק רבנו שמחה.
והרא"ש כתב שכשיטת רבנו תם כתבו גם רבנו חננאל (סנהדרין פט ב) ורב האי ורב שרירא גאון, ושכן הוא בתשובות הגאונים על שם רבנו יוסף טוב-עלם.
ובסמ"ג (כב) אף שהביא גם שיטת ר"ת וכתב שירא שמים יצא ידי שניהם, סיים שמ"מ נהגו כרש"י וגם שלחו מכתב מארץ ישראל, שמצאו על קבר יחזקאל תפילין ומצאו שהן כסדר רש"י.
האם צריך להניח שני זוגות תפילין[עריכה | עריכת קוד מקור]
הרא"ש (הלכות תפילין י) אחר שהביא שתי השיטות, כתב שכיוון שנחלקו בדבר זה גאוני עולם ותפילין של אלו פסולין לאלו, ירא שמים יצא ידי שניהם ויעשה שני זוגי תפילין ויניח שניהם. כי יש מקום בראש להניח שתי תפילין וגם ביד. וצריך לכוון בשעת הנחתן באותן שהן כתובין כתקנן בהן אני יוצא ידי חובתי ושאר הן כרצועה בעלמא.
עוד הוסיף הרא"ש שואין כאן בל תוסיף, שזה אינו אלא בכגון שעושה שני בתים.
להניחם בנפרד[עריכה | עריכת קוד מקור]
כתב הרא"ש (הלכות תפילין י) שאין להניח שני זוגות התפילין בכיס אחד, לפי שאחד מהם חול. אלא צריך לעשות יעשה שני כיסים ובכל אחד סימן כדי שלא יתחלפו לו.