תחילת זמן תפילת מנחה
|
הסוגיה נמצאת בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה אתם מתבקשים שלא לערוך סוגיה זו בטרם תוסר הודעה זו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניחי התבנית. | ||
| אם הסוגיה לא נערכה במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותה, אך רצוי לתת קודם תזכורת בדף שיחת הכותבים. | |||
| בבלי: | יומא כח:,פסחים נח. |
מהו זמן תחילת תפילת מנחה
מקורות מהגמרא[עריכה | עריכת קוד מקור]
בגמרא ביומא (כח:) מובאת שזמן תפילת המנחה של אברהם אבינו היתה מהזמן שבו "משחרי כותלי", מסביר רש"י (ד"ה מכי משחרי כותלי), שהכוונה מהזמן שבו השמש עושה צל שמשחיר את הכתלים, וזה בתחילת שעה שביעית. דהיינו בשעה שישית.
מקשה רבי יוסף, ואיך אנחנו יכולים ללמוד ממה שאברהם עשה?
רבא מתרץ שהרי התנא בעצמו למד מאברהם במקום אחר - שכתוב אצל אברהם לעניין מילה ״וּבַיּוֹם הַשְּׁמִינִי יִמּוֹל בְּשַׂר עׇרְלָתוֹ״, ולמד התנא שכל היום כשר למילה אלא שזריזים מקדימים למצוות.
הגמרא ממשיכה להסביר שהקושיה של רב יוסף היא ששנינו שבערבי פסחים שחלו להיות אחרי השבת מותר לשחוט בשש ומחצה ולהקריב בשבע ומחצה. ואם באמת כבר משש (ממתי שהכתלים מושחרים) זה כבר תחילת הערב - שיקריבו כבר בשעה שישית?
הגמרא מתרצת שאנחנו באמת לא יכולים ללמוד מאברהם - כי הוא היה דייקן יותר.[1]
בגמרא בפסחים (פסחים נח.) לומדים שזמן הקרבת קורבן התמיד הוא בשעה שש ומחצה. [גמרא][ר"ח]
ראשונים[עריכה | עריכת קוד מקור]
הריטב"א (יומא כ"ח. ד"ה אמר רב יוסף) מסביר את מחלוקת רש"י ורבינו תם - האם למסקנה אפשר ללמוד מאברהם אבינו את זמן מנחה.
לשיטת רש"י באמת אי אפשר ללמוד מאברהם אבינו, הקושיה של רב יוסף "איך אפשר ללמוד מאברהם" - היא שהוא סבר שאי אפשר ללמוד ממנו - כי הוא זריז, וחשבנו שנוכל ללמוד מאברהם אבינו - כמו שלמדנו ממנו לעניין מילה, אך דחינו את זה בעקבות הקושיה מפסחים - על זמן קורבן פסח שחל בערב שבת. ולכן לשיטתו משמע שאין להתפלל מנחה עד שעה שישית ומחצה.
אבל לשיטת רבינו תם הקושיה של רב יוסף "איך אפשר ללמוד מאברהם" - היא שהוא סבר שאי אפשר ללמוד מאברהם שהרי הוא היה לפני מתן תורה, אבל באמת תירצנו שכמו שראינו לעניין מילה - אפשר ללמוד מאברהם גם בדיני דרבנן - אם תנאים הביאו את הדין הזה. והקושיה מפסחים - היא חולקת על התנא שלנו, אבל אין הלכה כמותה. ולכן למסקנה אנחנו יכולים לסמוך על התנא שלומד מאברהם - וזמן מנחה הוא משעה שישית. ומביא שכן פירשו הגאונים, וכן כתוב בספר הערוך.
רמב"ם [תמידין ומוספין ג' ה'?]
רמב"ם [חמץ ומצה א' ח'] אסור לאכול חמץ משעה שישית בערב פסח.
פסיקת הלכה[עריכה | עריכת קוד מקור]
השו"ע (או"ח רל"ג) כותב שמי שהתפלל מנחה לאחר שש שעות ומחצה - יצא. אבל לכתחילה זמן התפילה הוא משעה תשיעית ומחצה.
הפר"ח (רל"ג) ...
ערוך השולחן (רל"ג י"ג) ...
המשנה ברורה (ס"ק ב') כותב שמשמע שלפני שש שעות ומחצה אסור להתפלל ולא יצא אפילו דיעבד. אך מביא שיש מאחרונים (פרי חדש ובית יעקב ומגן גבורים וכן משמע קצת בפרי מגדים באשל אברהם) שסוברים שאף שלכתחילה אסור להתפלל - אם התפלל בזו החצי שעה - לא יתפלל שנית.
- ^ הגמרא מביאה את זה במגוון סוגי תירוצים שעיקרן אחד: אברהם יכל לדייק על שעה שישית ואנחנו לא: (1) כותלי ביהמ"ק מושחרים רק בשעה שישית ומחצה כי הם לא מכוונים (רש"י מסביר כי הם הולכים ונהים דקים יותר) (2) אברהם היה בקיא בהליכות המזלות ("אִיצְטַגְנִינוּת גְּדוֹלָה הָיְתָה בְּלִבּוֹ") (3) אברהם זקן והיה בישיבה, ולכן הוא יכל לדייק ("מִשּׁוּם דְּזָקֵן וְיוֹשֵׁב בִּישִׁיבָה הֲוָה")