אופן ביעור החמץ
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מחלוקת התנאים[עריכה | עריכת קוד מקור]
נחלקו התנאים איך צריך לבער את החמץ.
לדעת ר' יהודה אין ביעור חמץ אלא שריפה. ואילו חכמים סוברים שאף יכול לפוררו ולזרות אותו לרוח או להטיל לים.
ביאור דעת חכמים[עריכה | עריכת קוד מקור]
בגמרא (פסחים כח א) מובאת התלבטות האם כוונת חכמים לומר שצריך לפרר ולזרות לרוח או לפרר ולהטיל לים, או שהטלה לים לא צריכה פירור, אלא רק כשזורה את החמץ לרוח יש לפררו קודם.
ומוסיפה את אותה התלבטות גם לגבי עבודה זרה, שגם לגביה כתוב שצריך לשחוק ולזרות לרוח או להטיל לים, וגם לגביה שואלת הגמרא האם ההטלה לים צריכה גם היא שחיקה, או רק אם זורה את העבודה זרה לרוח.
נחלקו בזה האמוראים. לדעת רבה יש לחלק בין עבודה זרה לחמץ, שדווקא עבודה זרה לא צריכה שחיקה מפני שצריך להשליכה לים המלח, ושם כבר המים ממיסים אותה. אבל חמץ שאפשר להטיל אותו לכל ים, צריך פירור קודם ההטלה.