שריית ושטיפת פירות וירקות במים בשבת

מקורות
משנה:	שבת כ ג
בבלי:	שבת קמ א
שולחן ערוך:	אורח חיים שיט ח

האיסור לשרות בשבת פירות וירקות במים כדי שתצוף הפסולת, משום בורר.

המקורות התנאיים והתלמודיים

אומרת המשנה (שבת כ ג) שאין שורין כרשינין בשבת, ומבאר רש"י (קמ א ד"ה ואין) להציף מים בכלי כדי שתעלה הפסולת, ואסור משום בורר.
אבל מתירה המשנה לתת את הכרשינין בתוך הכברה, ומבאר רש"י (ד"ה אבל נותן) שאף שהפסולת נופלת דרך נקבי הכברה, האוכל מתברר מאליו. ובגמרא (קמ ב) מבואר שדעת ר' אליעזר בן יעקב שאף לכברה אסור לתת.

דברי הפוסקים

הטור (אורח חיים שיט) העתיק דברי המשנה והגמרא להלכה, וכן הוא בשלחן ערוך (אורח חיים שיט ח).
אמנם הרמב"ם לא העתיק משנה זו להלכה.

באגרות משה (אור"ח חלק א קכה) פסק שמותר לשטוף פירות מכמה סיבות:

א. "כיון שא"א ליקח האוכל ודרך אכילה הוא לרחוץ הפסולת מותר כדי לאכול לאלתר כמו דמותר לקלוף שומים ובצלים לאכול לאלתר"

ב. "וגם ברוב הפעמים רחיצת הפירות הוא רק ליתרון בעלמא דהרבה בנ"א אוכלין אותם גם בלא רחיצה ואז ליכא איסור"

ג. "דרק ליתן לתוך כלי שיש בו מים כדאיתא בכרשינין שזה הוא מעשה בורר אבל ליתן עליהם מים ואינו נותנם בהמים הוא דרך רחיצה ולא דרך בורר, ורחיצה לא נאסר בפירות כמו שלא נאסר בכלים."