היקף שלא לשם דירה

מחלוקת התנאים

במשנה (עירובין ב ה) מובאת מחלוקת התנאים בדין גינה וקרפף אם מותר לטלטל בתוכן או לא. שגינה וקרפף בדרך כלל היו מקיפים אותם שלא לשם דירה, אלא אלא להכניס שם עצים לאחסון וכד', ונחלקו התנאים אם היקף זה שלא לשם דירה, מתיר את הטלטול ד' אמות בתוך אותו מקום.

דעה ראשונה המובאת במשנה היא דעת ר' יהודה בן בבא, שמדבר על גינה וקרפף שהם שבעים אמה ושיריים על שבעים אמה ושיריים (להלן יתבאר מהו שיריים ומה מידת השטח המדוברת), מותר לטלטל בתוכה רק אם יש שם שומירה או בית דירה, כלומר רק אם זה הוקף לדירה, שכן השומירה או בית הדירה הופכים את כל השטח לדיורין, וממילא גם ההיקף הוא לשם דירה.
להלן יובאו דעות הראשונים בדעת ר' יהודה בן בבא, מה הדין ביותר משבעים על שבעים, האם מועיל לו השומירה או הבית דירה להיות חשוב כמוקף לדירה או לא.

דעת ר' יהודה במשנה הוא שגם בור, שיח ומערה מספיקים הם כדי להחשיב את ההיקף לשם דירה.

דעה שלישית היא דעת ר' עקיבא שאומר, שאפילו אם אין בה אחת מכל אלו, אם יש בה שבעים אמה ושיריים על שבעים אמה ושיריים, מטלטלים בתוכה.

שתי דעות נוספות בתנאים מתייחסות לצורת השטח המדובר, שלדעת ר' אליעזר גם בבית סאתיים או פחות מכך, צריך שהאורך והרוחב יהיו שווים, ואם היה האורך יותר על הרוחב אפילו אמה אחת אין מטלטלים בתוכה כלל, שדווקא שטח מרובע הוא שהתירו חכמים אם הוקף שלא לשם דירה.
חולק עליו ר' יוסי ואומר שאין הגבלה בתנאי האורך והרוחב, ואפילו היה האורך פי שנים מהרוחב, מטלטלים בתוכה.