ויקיסוגיה:איך לבנות סוגיה
הדף הבא, יעזור לך לבנות את הסוגיה שלך בצורה נכונה, לא מבחינה לשונית, וגם לא מצד היכולת לעבוד עם המערכת (יצירת תבניות, הערות שוליים וכד'), אלא רק מצד המבנה של הסוגיה עצמה. כלומר, איך להתחיל, מה לסכם ומה לא, איזה כותרות לתת וכו'.
שם הסוגיה[עריכת קוד מקור]
בשלב ראשון בחר לעצמך סוגיה שאתה יודע אותה טוב, שאתה מרגיש שלמדת אותה כמו שצריך.
אין צורך להקיף את כל המקורות או לעשות עבודת מחקר על הנושא. פשוט, סוגיה שלמדת אותה כדרך הלומדים, מהגמרא, רש"י, תוס' וכו' בצורה מסודרת עד ההלכה, והיא יושבת לך בראש כמו שצריך.
אחרי שבחרת את הסוגיה, תן לה שם ממצה וקולע לעצם העניין. בשורה הראשונה של הדף כתוב במשפט או שניים על מה הולכת לדבר הסוגיה.
קהל היעד[עריכת קוד מקור]
לפני שאתה מתחיל לכתוב חשוב על קהל היעד.
אתה לא כותב מאמר לקובץ תורני, ולא תשובה הלכתית לשואל. אתה כותב חלק ממאגר מידע שמיועד לשלושה קהלים עיקריים:
- תלמיד ישיבה שלמד את הסוגיה ומחפש מקורות נוספים לשאלות ספציפיות שיש לו על הסוגיה (למשל - יש לו ספק איך להבין את התוספות, והוא רוצה לראות איך הבינו האחרונים ואינו יודע איפה לחפש).
- תלמיד ישיבה שלמד את הסוגיה ורוצה לקרוא סיכום ממצה שלה, לסדר לו את הדברים מתחילת הסוגיה ועד סופה.
- אנשים מן השורה שמחפשים להוציא מידע תורני (לפעמים גם הלכתי) אודות ענין מסויים (למשל - הוא רוצה לדעת האם לברך ברכת הטוב והמיטיב על בתו שנולדה לו במזל טוב). אנחנו לא פוסקים לו, רק מנגישים לו את המידע הקיים בספרות ההלכתית, מבלי להכריע.
תשתדל לערוך את המידע שלך באופן שיהיה הכי יעיל לקהלים הנ"ל, שזה אומר שני דברים עיקריים - תהיה ענייני ואובייקטיבי.
- ענייניות - "מקום שאמרו להאריך אינו רשאי לקצר, לקצר אינו רשאי להאריך". כל מידע, כל מקור, שאתה מציג כתוב אותו בתמציתיות, לפי מה שנצרך לקהל ולא מעבר לכך. סכם אותו במילים שלך (הימנע מציטוטים במדת האפשר), על מנת שהקורא יבין בקריאה ראשונה מה אומרת הגמרא, מה אומרים התוס' (או כל מקור אחר).
- אובייקטיביות - השתדל להציג את המידע כפי שהוא, מבלי להיות מוטה לכיוון מסויים של ההבנה שלו, גם אם אתה בטוח שזו ההבנה הנכונה. לפעמים כאשר יש מחלוקות בין המפרשים איך להבין את הגמרא, זה הופך להיות משימה לא פשוטה, להציג את הגמרא בלשון תמציתית ועדיין להשאיר מקום לשתי ההבנות השונות.
סדר ומבנה[עריכת קוד מקור]
כעת אתה מתחיל לכתוב.
הסדר הנכון לבניית הסוגיה הוא סדר כרונולוגי, כלומר מהמקורות הקדמונים יותר, למקורות החדשים, לפי ההשתשלשלות הטבעית. ממילא התוכן הראשון שתכתוב יהיה בדרך כלל הגמרא או המשנה (אלא אם כן זה סוגיה שאין לה מקור בתלמודים, כמו למשל ברכת הדלקת נרות שבת).
יחד עם זה, ישנם לא מעט פעמים שיש צורך לחרוג מן הסדר ולהביא אחרונים בשלב הגמרא, או ראשונים מאוחרים לפני ראשונים מוקדמים. למשל כאשר יש נקודה מסויימת בהבנת הגמרא שביארו אותה רק האחרונים, בהחלט יש לשקול בחיוב להביא אותה כבר בשלב הגמרא. אך עם זאת, יש לתת את הדעת שלא לאבד את המבנה העיקרי שהוא ההשתלשלות הכרונולוגית, שהיא הטבעית ביותר להתפתחות של הסוגיה.
לדוגמא:
- הצגת המשנה/גמרא.
- הערת המרש"א.
- קושית הפני יהושע.
- הדיון המרכזי בראשונים.
- שיטת רש"י וסייעתו.
- שיטת תוס' וסייעתו.
- שיטת הרמב"ם וסייעתו.
- נקודה נוספת שנידונה בגמרא.
- שולחן ערוך ונושאי כלים.
- שיטת הט"ז.
- שיטת הש"ך/מג"א.
- שיטת החיי אדם והגר"ז.
- הכרעת המשנה ברורה.
- מחלוקת אחרונים בדעת המשנה ברורה.
- פסיקת ה'כף החיים'/הרב עובדיה יוסף/הרב פיינשטיין.
- דיון נוסף צדדי, העולה מן הסוגיה (לפעמים נתחדש רק בדורנו).
- קישורים למאמרים ושיעורים.
- הערות שוליים.
הדברים אמורים כדי לאפוקי מכל מיני סגנונות כתיבה אחרים (טובים, אבל לא מתאימים לכאן), למשל שמתחילים מחקירה של אחרונים, ומתוך כך יוצאים לבאר את מחלוקות הראשונים או האמוראים וכד'. או שמתחילים מבעיה הלכתית מסויימת, ומתוך כך מבארים את הסוגיה.
בהקשר של ויקיסוגיה אלו לא צורות נכונות, אלא יש להביא את הדברים כשלעצמם, באמוראים, בראשונים, ולאחר מכן תחת כותרת אחרת להביא את הביאורים של האחרונים.
כמו כן הימנע מתיאורים וניסוחי רקע, מעבר להצגת המקור מצד עצמו. כמו למשל, "מחלוקת זו חשובה על מנת להבין היטב איך...", "משום מה לא עמדו על שאלה זו בראשונים...".
פשוט, סכם את הנאמר בספר בלבד בצורה אובייקטיבית ועניינית.
כותרות[עריכת קוד מקור]
השתדל לחלק את הסוגיה שלך לכמה שיותר כותרות וכותרות משנה (כמובן בצורה הגיונית).
החלוקה לכותרות מאוד מקילה על הקורא, וכמו כן עוזרת למי שרוצה לחפש נושא ספציפי בסוגיה ולא לקרוא את כולה.
כמו בדוגמא הנ"ל - עשה כותרת לדברי הגמרא, ולאחר מכן כותרת משנה לשתי ההבנות האפשריות בגמרא. לכל הבנה כזו תן כותרת שלישית בנפרד שבה תציג את השיטה ואת ענפיה בדברי הראשונים והאחרונים וכן הלאה.
רמב"ם ושלחן ערוך[עריכת קוד מקור]
את הספרות התורנית ניתן לחלק לשלושה חלקים עיקריים:
- ספרות התלמוד - המבוססת על האמור במשניות ובתלמודים (אם כי ניתן גם אותה לחלק לשלוש - משניות, בבלי וירושלמי).
- ספרות הרמב"ם - המבוססת על ספר משנה תורה לרמב"ם.
- ספרות השלחן ערוך - המבוססת על סדר ארבעת חלקי שולחן ערוך.
כל ספרות כזו יש לה בית אב משלה - הגמרא, הרמב"ם והשו"ע.
לפעמים קשה לאחד את כל החלקים הללו בדף אחד, בסיכום סוגיה אחד. ייתכן שהיה קל יותר להציג סוגיה תלמודית בנפרד, שיטת הרמב"ם בנפרד ושו"ע ונו"כ בנפרד.
אמנם אנחנו נשאף לחבר את הכל יחד, אבל בהחלט זה אומר שבהרבה מאוד סוגיות, שיטת הרמב"ם תתפוס כותרת לעצמה, וכן שיטת ההלכה והשו"ע כמעט תמיד כותרת לעצמה.
נושאים החורגים מן הסוגיה[עריכת קוד מקור]
בדרך כלל בסוגיות ישנו נושא אחד מרכזי. אך לפעמים ישנם נושאים נוספים שלא משתלבים ישירות בעץ הסוגיה, ויש להציגם בסוף תחת כותרת נפרדת.
הדבר נכון למשל בכל מיני נושאים שהתחדשו בדורנו, למשל דיון האחרונים סביב דוד שמש, או פלטה של שבת וכיו"ב.
כמו כן יש לפעמים שהדיון הצדדי נמצא כבר בראשונים או אפילו בגמרא, אבל בכ"ז הוא צדדי לדיון המרכזי בסוגיה. להציג אותו בהתחלה יהיה מכביד ולא מתאים. במקרה כזה בהחלט אפשר להשאיר אותו לסוף תחת כותרת נפרדת.
כמו כן לפעמים אין נושא מרכזי בסוגיה, אלא כבר בגמרא ישנם כמה נקודות שונות שצריך לחלק אותם ואי אפשר להביאם בבת אחת, ראה למשל, בסוגיית ברכת הגומל, שישנה כותרת ל'מי מברך' ואריכות גדולה בעניין, ואילו בסוף ישנה כותרת גם לשאלה 'אם צריך לברך בפני עשרה'. לא שייך להכניס את זה בהתחלה, אף על פי שזה נידון כבר בגמרא ולא בראשונים. וכן על זה הדרך.
השגות ותוספות[עריכת קוד מקור]
אם יש לך הערות והשגות על הכתוב בדף זה, או כל מיני טיפים שהיית רוצה לשתף אחרים על מנת לשפר את איכות הכתיבה, אנא כתוב בדף השיחה של דף זה. המטרה של כולנו בסופו של דבר - ליצור מאגר מידע באיכות הגבוהה ביותר.