חובת שתיית ארבע כוסות בליל הסדר
| משנה: | פסחים י א |
| בבלי: | פסחים קח א |
| ירושלמי: | פסחים י א |
| רמב"ם: | חמץ ומצה ז ז-ט |
| שולחן ערוך: | אורח חיים תעב ח-טז |
גדרי חובת שתיית ארבע כוסות יין בלילה ראשון של פסח. מיהם החייבים, סדר השתייה, שיעור הכוס וסוג היין.
מקור וטעם החיוב[עריכה | עריכת קוד מקור]
במשנה (פסחים י א) כתוב שאין לפחות מארבע כוסות של יין, אפילו עני שבישראל. ואפילו אם הוא מתפרנס מן התמחוי של צדקה, עליו לשתות ארבע כוסות של יין. ובגמרא (פסחים קיב א) כתוב שהטעם הוא משום פרסום הנס, ולכן צריך אפילו להזדקק לבריות לצורך כך.
עוד שם בגמרא (קח ב) אומר ר' יהושע בן לוי, שגם נשים חייבות בארבע כוסות, לפי שגם הן היו באותו הנס. ומסביר שם רש"י שבזכות נשים צדקניות שהיו באותו הדור נגאלו. וכתבו התוספות (ד"ה שאף) שאם לא הטעם שהם היו באותו הנס, היו פטורות לפי שזו מצוות עשה שהזמן גרמא.
שיעור הכוס[עריכה | עריכת קוד מקור]
רב יהודה אומר בשם שמואל (פסחים קח ב) שבארבע כוסות הללו צריך שיהיה בהן כדי מזיגת כוס יפה. ומסביר רש"י (ד"ה כדי) שהכוונה שאחר שימזוג את היין במים יהיה בו שיעור רביעית הלוג. ומתוך רביעית הלוג שבכוס, צריך שיהיה רבע ממנו יין ושלושה רבעים מים.
מקשה הגמרא שישנה ברייתא מפורשת שאומרת שצריך שבארבע כוסות הללו יהיה כדי רביעית, משמע שאין צורך בכוס יפה לכל אחד, אלא די ברביעית לכולן יחד. ומתרצת שזו גם כוונתו של שמואל, שכוס יפה הכוונה רביעית לכולם יחד.