טיוטה:איסור עשיית צורות

מקורות
בבלי:	עבודה זרה מג, א
רמב"ם:	עבודת כוכבים ג, יא
שולחן ערוך:	יורה דעה סימן קמא

איסור עשיית צורות הוא איסור הנלמד מהפסוקים ליצור או להשהות אצלו צורות של שמש וירח או צורת אדם וכדו'. ישנם צורות נוספות שאסור להשהות אצלו באופן שמצא אותם מחשש שמא הם עבודה זרה.

מקור הדין

נלמד מהפסוקים "אתם ראיתם כי מן השמים דבתי עמכם, לא תעשון אתי אלהי כסף ואלהי זהב לא תעשו לכם" (שמות כ, יט-כ) ולומדים מזה בגמרא (מג, א) 'לא תעשון אתי' לא תעשון אותי או כדמות שמשי. וכמה אופני צורות נאסרו:

1. צורות שאפשר לעשות כמותן: כגון צורת היכל בית המקדש או מנורת המאור או שולחן הפנים וכדו'.
2. צורות שבמדור העליון: וכגון דמות חיות הקודש ביחד או דמות אדם וכן שרפים ואופנים חיות הקודש ומלאכים.
3. צורות שבמדור התחתון וכגון שמש ירח וכוכבים.

פרטי הדין

סוגיית הגמרא בצורות הלבנה של רבן גמליאל

הגמרא בעבודה זרה מביאה את המשנה בראש השנה (כד, א) שלרבן גמליאל היו דמות צורות לבנות שבהם היה בוחן את העדים שהיו באים לקידוש החודש. ומקשה הגמ' והרי יש איסור ליצור צורת לבנה מהפסוק "לא תעשון איתי"? ובגמרא מובא מספר תירוצים ונחלקו בהם הראשונים מה נשאר למסקנא.

באופן ראשון הגמ' מיישבת ש'אחרים עשו לו' ובאופן כזה אל אף שיצרו במיוחד בשבילו מותר היות והוא לא עשה זאת בעצמו. ומקשה על זה הגמ' מרב יהודה שהיה לו חותמת עם צורה ואמר לו שמואל 'סמי עיניה' כלומר פחת צורתו ומשום חשד שמבואר בתוספתא (ע"ז פ"ו ה"א) שבאופן שהחותם בולט, אסור להשהותה דיש כאן צורה האסורה אך מותר לחתום שהחתימה עצמה שוקעת, באופן שהחותם שוקע מותר להשהותה, דאין כאן צורה אך אסור לחתום בה שהחתימה בולטת ויש כאן צורה. והבינה הגמ' שהאיסור הוא משום חשד שעובד לצורה הזו

ומיישבת הגמ' ש'רבים שאני' והיינו באופן שיש שם רבים אין חשש שעובד לה ואף רבן גמליאל היות והיה נשיא שכיחי שם רבים. ובפשטות תירוץ זה בא להסיר את העניין של החשד. באופן נוסף מיישבת הגמ' שהצורות היו מפורקות והה מרכיב אותם קודם השימוש, רש"י מבאר שגם תירוץ זה בא להסיר את החשד. עוד מיישבת הגמ' שלהלמד שאני שבזמן שעושה את הצורות כדי ללמד אחרים, אין איסור ולא התברר להדיא אם באופן כזה אין חשש או שבאופן כזה אף מותר ליצור את הצורה לכתחילה.

מסקנת הסוגיא: איסור גמור ליצור צורות לבנה ואף במקום שאחרים עשו לו, אסור דיש חשד שמא עובד לצורות הללו, למעט באופן שרבים שכיחי שם או שיש להרכיב את הצורה כל פעמ מחדש. תי' נוסף שלהתלמד מותר.

שיטות הראשונים בסוגיא

אחרים עשו לו

נחלקו הראשונים היכן נאמר ההיתר של 'אחרים עשו לו': דעת המהר"ם מרוטנבורג (מק"נ, עמוד קלד סי' צז)תבנית:רווח קשיחשההיתר לא נאמר אלא בצורות של מדור התחתון כשמש וירח אך בצורות של מדור העליון כגון בצורת אדם או מלאכי השרת וכדו' אין את ההיתר הנ"ל שצורות של מדור העליון וצורות של מדור התחתון נלמדו מב' פסוקים שונים שבמדור התחתון נלמד מהפסוק "כי מן השמים דברתי עמכם" וסמכו לזה "לא תעשון אתי" שבשמיים היינו שמשין שבמדור התחתון ולא תעשון אתי היינו אתם לא תעשו אבל אחרים עושים לכם, מה שאין כן שמשים שבמדור העליון נלמד מ"אלהי כסף ואלהי זהב לא תעשון לכם" ו'לכם' משמע אפי' על ידי אחרים. ומוכיח כן מהספרי. ולפי זה מה שהגמ' מקשה ממה ששמואל אמר לרב יהודה לפחות את הצורה שהרי שמא החותם שלו היה עם צורת אדם ובכה"ג אסור אף כשאחרים עשו לו? ובהכרח שצריך להעמיד שהיה מדובר בצורה אחרת.

הרמב"ם (עכו"ם ג, יא) והרי"ף השמיטו לחלוטין את ההיתר של 'אחרים עשו לו' ומבארים הראשונים את שיטתם שס"ל שלא התקבל התשובה של אחרים עשו לו אלא של 'פרקים או להתלמד.

צורה שוקעת או בולטת

בגמרא הובא הברייתא שמחלקת בין חותם בולט או שוקע שבאופן שבולט אסור ובשוקע מותר, ונחלקו הראשונים באיזה צורה מדובר והאם בכל סוגי הצורת נאמר החילוק בין שוקע לבולט:

דעת הר"ן שצורה בולטת אסורה אף בשאר הצורות שמותר לעשותם מכל מקום מדרבנן אסור להשהותם מפני החשד ובשקועות ליכא חשד.

חשדא

מבואר בגמ' שגם באופן שיש את ההיתר של 'אחרים עשו לו' מכל מקום עדיין יש חשד שמא הוא עובד את הצורה ולא הותר אלא באופן שיש רבים גביה או שדבר שצריך הרכבה כל פעם מחדש.

דעת הרמב"ן שכל החשד אינו אלא בדברים החשובים אבל בדברים המבוזים ליכא חשד ושורש דבריו הם ע"פ המשנה שלעיל שהמוצא צורות אסורות אם הם על דברים חשובים אסורים ואם הם על דברים מבוזים, מותרים, ומבואר בגמ' שבדברים מבוזים אין רגילות לעובדם וממילא הבין הרמב"ן שה"ה ליכא חשד.

צורת אדם בלא גוף

דעת הרא"ש

אופנים נוספים

• בובות פלימוביל או בובות ניו יורק וכדו'
• תמונות אדם או ירח וכוכבים
• עשיית עוגיות בצורת כוכב או ירח