טיוטה:לפני עיוור לא תתן מכשול
מקור האיסור פירושו וגדרו[עריכת קוד מקור]
כתוב בתורה "ולפני עור לא תתן מכשול" (ויקרא י"ט י"ד), ואיתא בספרא (פר' ב' פיס' י"ד) "לפני סומא בדבר, היה נוטל ממך עצה אל תתן לו עצה שאינה הוגנת לו, אל יאמר אדם לחברו מכור שדך וקח חמור והוא עוקף עליו ונוטלה ממנו"[1].
האם יש איסור מיוחד בנתינת מכשול פיזי לפני עור ממש:
במנחת חינוך (רל"ב ה') מדייק מספר החינוך שאין איסור בנותן מכשול לפני עור, כי החינוך כותב דלפנ"ע הוי לאו שאין בו מעשה. אפשר גם לדייק כך מ"שם המצוה" שהעניק בעל החינוך לדין זה: "שלא להכשיל תם בדרך", ולשון 'תם' כוללת רק עני בדעת ולא סומא.
ולעצם הדין כתב במנחת חינוך שאסור משום הפסוק של "ארור משגה עור בדרך", ופסוק זה כן מיירי במכשיל ממש, [2], אמנם המשנה למלך (מלו"ל ד' ו', ד"ה כתב הרב) אומר שאולי גם פסוק זה מדבר רק על עצה רעה או הכשלה באיסור.
- נתן מכשול ולא נכשלו
- חיוב מלקות
- ערבות, תוכחה, מעקה, ולא תשים דמים - מול "לפני עור"
- האם איסור לפנ"ע הינו איסור עצמי או שמא סניף לעבירת המכשול
והאם המכשיל אחר, נחשב כאילו עשה בעצמו את האיסור, בישראל ובגוי
- ^ בסה"מ לרס"ג לא כתב זאת, ובהגהות הגרי"פ פערלא לרס"ג (ח"ב, בסוף ל"ת נ"ה) מסביר דס"ל דעצה רעה נכלל באיסור אונאת דברים, וכמ"ש בספרא פרשת בהר (פר' ד', וצע"ק שסותר ללעיל) ורש"י עה"ת שם (עה"פ לא תונו איש את עמיתו). אמנם בתוספתא (ב"מ ג יג) ובגמ' (שם נ"ח) ל"ג בברייתא של אונאת דברים את איסור עצה רעה.
- ^ ויכול להיות איסור בלי שיהא "לאו", עיין כעי"ז במנח"ח מצוה פ', ועי' סהמ"צ שרש ט' ובספר 'מעלות התורה' לר' אברהם אחי הגר"א ובספר 'עבד המלך' (הומינר). וכעי"ז בתוס' סוכה מ: