דפים חדשים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
- 15:34, 30 במרץ 2025 אשו משום חציו ומשום ממונו (היסטוריה | עריכה) [19,257 בתים] רפאל זטקובצקי (שיחה | תרומות) (יצירת דף עם התוכן "{{תחרות כתיבה}} {{מקורות||בבא קמא כב א||נזקי ממון יד טו|חושן משפט תיח יז}} מחלוקת האמוראים בשאלה האם אדם שמזיק באמצעות אש מתחייב מדין נזקי גופו או מדין נזקי ממונו . == סוגיית הגמרא == הגמרא במסכת בבא קמא (כב א) מציגה מחלוקת בין האמוראים בשאלה מה היסוד העומד מאחור...")
- 21:04, 29 במרץ 2025 ערב פסח שחל בשבת (היסטוריה | עריכה) [10,902 בתים] א.א (שיחה | תרומות) (יצירת דף עם התוכן "מתי מבערים ומבטלים את החמץ בערב פסח שחל בשבת, וכיצד יאכלו סעודות שבת {{מקורות|פסחים ג ו|פסחים יג א, מט א||חמץ ומצה ג ג|אורח חיים תמד}} == מחלוקת התנאים == ה'''משנה''' (פסחים ג ו) מביאה מחלוקת התנאים כאשר יום ארבע עשר בניסן חל בשבת, מתי מבערין את החמץ. לדעת רבי מאיר מב...")
- 23:39, 23 במרץ 2025 תענית בכורות (היסטוריה | עריכה) [2,497 בתים] א.א (שיחה | תרומות) (יצירת דף עם התוכן "{{מקורות|מסכת סופרים כא א||פסחים י א||אורח חיים תע}} המנהג שבכורות מתענין בערב פסח == מקור המנהג == מובא ב'''מסכת סופרים''' (כא א) שאין להתענות בכל חודש ניסן, מלבד הבכורות שמתענים בערב פסח, והצנועים בשביל המצות כדי שיכנסו לפסח בתאוה. <BR/>מבואר מזה שמנהג היה לבכורות...")
- 22:23, 8 במרץ 2025 פורים שחל להיות בשבת (היסטוריה | עריכה) [3,882 בתים] א.א (שיחה | תרומות) (יצירת דף עם התוכן "== מחלוקת התנאים == ב'''משנה''' (מגילה א א) כתוב שאם חל יום י"ד באדר בשבת, כפרים ועיירות גדולות מקדימים וקוראים את המגילה ביום הכניסה, כלומר יום חמישי, ומוקפות חומה קוראים למחר, כלומר ביום ראשון. <BR/>דעה אחרת מובאת ב'''גמרא''' (מגילה ד ב) שעיירות גדולות קוראות את המג...")
- 22:36, 8 בפברואר 2025 ברכת שככה לו בעולמו (היסטוריה | עריכה) [3,226 בתים] א.א (שיחה | תרומות) (יצירת דף עם התוכן "ה'''גמרא''' (ברכות נח ב) אומרת שמי שרואה בריות טובות ואילנות טובות מברך 'שככה לו בעולמו'. <BR/>ובמקום אחר בגמרא (עבודה זרה כ א) מובא בנוסח קצת אחר: 'ברוך שככה ברא בעולמו'. וב'תוספות''' שם (ד"ה הרואה) ציטט כפי הגמרא בברכות. וכן הביא להלכה ה'''רי"ף''' (מג ב). <BR/>ב'''מאירי''' (נ...")