9,909
עריכות
שורה 5: | שורה 5: | ||
מקור לדברים אלו לא נמצא בתלמודים, אבל ישנו ב'''מדרש תנחומא''' (בראשית ג). | מקור לדברים אלו לא נמצא בתלמודים, אבל ישנו ב'''מדרש תנחומא''' (בראשית ג). | ||
<BR/>והראשונים כתבו שהרמז היחידי למנהג זה | <BR/>והראשונים כתבו שהרמז היחידי למנהג זה מדברי הגמרא הוא בתחילת המסכת (מגילה ב א), שאומרת שליום י"ג לא צריך ריבוי מפסוק ש[[מותר לקרוא מגילה בכפרים]], לפי שי"ג זמן קהילה לכל הוא, כלומר יום התכנסות לתענית ובקשת רחמים. | ||
== היחס למגילת תענית == | == היחס למגילת תענית == | ||
ה'''משנה''' (תענית ב ח) אומרת שכל הימים הכתובים במגילת תענית שאסור להספיד בהם, כמו כן אסור להספיד ביום שלפניהם, אך ביום שלאחריהם מותר. ואילו ימים | ה'''משנה''' (תענית ב ח) אומרת שכל הימים הכתובים במגילת תענית שאסור להספיד בהם, כמו כן אסור להספיד ביום שלפניהם, אך ביום שלאחריהם מותר. ואילו ימים שאסור להתענות בהם, מותר להתענות לפניהם ולאחריהם. | ||
<BR/>ודעת ר' יוסי שם, | <BR/>ודעת ר' יוסי שם, שבימים שאסור להספיד, אסור להספיד גם ביום שלפניהם וגם ביום שלאחריהם. ואילו ביום שאסור רק להתענות, כמו כן אסור להתענות לפניו אך מותר להתענות ביום שלאחריו. | ||
ה'''גמרא''' (תענית יח א) מביאה מחלוקת אמוראים לענין הלכה. לדעת רב הלכה כר' יוסי שאוסר בין לפניו ובין לאחריו, וכן דעת ר' יוחנן. ואילו לדעת שמואל הלכה כרבן שמעון בן גמליאל, שמובאת דעתו בברייתא שמתיר בין לפניו ובין לאחריו. | ה'''גמרא''' (תענית יח א) מביאה מחלוקת אמוראים לענין הלכה. לדעת רב הלכה כר' יוסי שאוסר בין לפניו ובין לאחריו, וכן דעת ר' יוחנן. ואילו לדעת שמואל הלכה כרבן שמעון בן גמליאל, שמובאת דעתו בברייתא שמתיר בין לפניו ובין לאחריו. | ||
שורה 16: | שורה 16: | ||
<BR/>וכן הסכים ה'''רא"ש''' (מגילה א ח) שהימים שקודם חנוכה ופורים לא עדיפים על שאר ימי מגילת תענית, ואם הם בטלו, כל שכן שהימים שקודם חנוכה ופורים. ולכן נהגו להתענות בי"ג אדר. | <BR/>וכן הסכים ה'''רא"ש''' (מגילה א ח) שהימים שקודם חנוכה ופורים לא עדיפים על שאר ימי מגילת תענית, ואם הם בטלו, כל שכן שהימים שקודם חנוכה ופורים. ולכן נהגו להתענות בי"ג אדר. | ||
אמנם הוסיף הרא"ש,שלפי הטעם שכתב שזהו [[#טעם המנהג להתענות|זכר להתקהלות בזמן אסתר]], אם כן תענית אסתר היא תקנת חכמים קודם שבטלה למגילת תענית. | אמנם הוסיף הרא"ש,שלפי הטעם שכתב שזהו [[#טעם המנהג להתענות|זכר להתקהלות בזמן אסתר]], אם כן תענית אסתר היא תקנת חכמים קודם שבטלה למגילת תענית. | ||
<BR/>כן כתב גם ה'''ריטב"א''' (מגילה ב א ד"ה ומכאן יש) בשם '''בעל המאור''' (דרוש מקור). | <BR/>כן כתב גם ה'''ריטב"א''' (מגילה ב א ד"ה ומכאן יש) בשם '''בעל המאור''' (דרוש מקור). | ||
<BR/>ה'''ראבי"ה''' (ב מגילה תקנ, תקנט) כתב לתרץ שיום י"ג באדר, לפי מגילת תענית הוא יום ניקנור, וכיון שהוא בטל ככל ימי מגילת תענית, ממילא בטל הוא לגמרי גם מדין יום שלפני פורים. ובשם '''רבנו שמואל בן נטרונאי''' כתב טעם אחר, שחנוכה ופורים מעלתם כשל תורה, ואינם צריכים חיזוק, ולכן אין להם דין של יום שלפניהם ולאחריהם. וכן העתיק ה'''מרדכי''' (מגילה א תשעו), וכעין זה כתב גם בספר ה'''אגודה''' (מגילה ג א). | |||
== טעם המנהג להתענות == | == טעם המנהג להתענות == | ||
שורה 27: | שורה 28: | ||
== תענית אסתר שחל ביום שישי או בשבת == | == תענית אסתר שחל ביום שישי או בשבת == | ||
'''בעל השאילתות''' שם כתב, שאם י"ג באדר חל ביום שבת, מקדימים להתענות ביום חמישי, שהוא יום י"א באדר, לפי שאסור להתענות בערב שבת מפני טורח שבת. וכן הוא ב'''ר"ן''' (מגילה ב א ד"ה ומכאן). | '''בעל השאילתות''' שם כתב, שאם י"ג באדר חל ביום שבת, מקדימים להתענות ביום חמישי, שהוא יום י"א באדר, לפי שאסור להתענות בערב שבת מפני טורח שבת. וכן הוא ב'''ר"ן''' (מגילה ב א ד"ה ומכאן) וב'''תוספות רי"ד''' (מגילה ב א ד"ה אלא) וב'''אגודה''' (מגילה ג א) בשמו. | ||
אמנם בחלק מהראשונים נמצא שכן התענו בערב שבת תענית אסתר. | אמנם בחלק מהראשונים נמצא שכן התענו בערב שבת תענית אסתר. | ||
שורה 35: | שורה 36: | ||
ב'''מאירי''' (עירובין מא א ד"ה אע"פ, תענית יח א ד"ה ערב שבת), הביא דעת האומרים שמקדימים לחמישי, וכתב שאין דבריהם נראים אלא מתענים בערב שבת ומשלימים. אלא שיכול לאכול בשקיעה, ואינו צריך לחכות עד החשיכה. | ב'''מאירי''' (עירובין מא א ד"ה אע"פ, תענית יח א ד"ה ערב שבת), הביא דעת האומרים שמקדימים לחמישי, וכתב שאין דבריהם נראים אלא מתענים בערב שבת ומשלימים. אלא שיכול לאכול בשקיעה, ואינו צריך לחכות עד החשיכה. | ||
'''מהרי"ל''' בשו"ת (קי) פסק, שמקדימין ליום ה' מפני כבוד השבת, כיון שאינה פורענות כשאר תעניות. אמנם כתב שאפשר שאם היה פורים יכול לחול בשבת, ייתכן שלא היינו מקדימים התענית לחמישי, אלא צמים בזמנו ביום ששי, אך כשחל בשבת ובלאו הכי מקדימין, יש להקדימו לחמישי. | |||
== המנהג להתענות ג' ימים == | == המנהג להתענות ג' ימים == | ||
ה'''רא"ש''' (מגילה א א) כתב בשם '''מסכת סופרים''' (דרוש מקור), שיש מתענים ג' ימים זכר לג' ימי התענית שגזרה אסתר, ואף שהם היו בניסן, לא רצו להתענות בניסן מפני שהוא זמן גאולה והקמת המשכן. | ה'''רא"ש''' (מגילה א א) כתב בשם '''מסכת סופרים''' (דרוש מקור), שיש מתענים ג' ימים זכר לג' ימי התענית שגזרה אסתר, ואף שהם היו בניסן, לא רצו להתענות בניסן מפני שהוא זמן גאולה והקמת המשכן. | ||
<BR/>כן הביא גם ה'''רשב"א''' (ב א ד"ה זמן קהילה), וה'''ר"ן''' (ב א ד"ה ומכאן). | <BR/>כן הביא גם ה'''רשב"א''' (ב א ד"ה זמן קהילה), וה'''ר"ן''' (ב א ד"ה ומכאן). |