הבדלים בין גרסאות בדף "תענית אסתר"

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נוספו 861 בתים ,  21:11, 26 בפברואר 2018
אין תקציר עריכה
שורה 41: שורה 41:


== טעם המנהג להתענות ==
== טעם המנהג להתענות ==
ה'''רא"ש''' (מגילה א א) הביא בשם רבנו תם (דרוש מקור), שהתענית היא זכר להתקהלות שעשו בזמן אסתר, שהיו מתאספים ומתענים לומר סליחות ותחנונים ולבקש רחמים להצלתם. וכמו שעשה משה שנלחם בעמלק שעשה תענית ציבור.
כתבו הראשונים שתענית אסתר היא זכר לתענית שהתענו בימי מרדכי אסתר להצלתם.
<BR/>עוד הביא בשם מסכת סופרים (דרוש מקור), שיש מתענים ג' ימים זכר לג' ימי התענית שגזרה אסתר, ואף שהם היו בניסן, לא רצו להתענות בניסן מפני שהוא זמן גאולה והקמת המשכן.
<BR/>אלא שיש מהראשונים שכתבו שהתענית אותה מציינים היא התענית שהתענתה אסתר וכל יהודי שושן. ואף שזה היה בניסן, מ"מ אנו לא צמים בניסן מפני שזהו חודש גאולה הקמת המשכן. כן משמע ב'''מסכת סופרים''' (כא א), וכן משמע קצת ב'''רמב"ם''' [http://beta.hebrewbooks.org/rambam.aspx?rid=2778&rtype=%d7%98%d7%a2%d7%a7%d7%a1%d7%98+-+%d7%a4%d7%a8%d7%99%d7%99%d7%93%d7%91%d7%a8%d7%92 (תעניות ה ה)] שכתב הצום הוא זכר למה שהתענו בימי המן.
<BR/>לעומת זאת, חלק מן הראשונים כתבו שהתענית היא זכר למה שהתענו ביום י"ג באדר עצמו, בשעה שנלחמו עם אויביהם. שכן היו נוהגים להתענות כדי לבקש רחמים ולהצליח במלחמה. וכן עשה משה במלחמת עמלק, וכן עשה שאול. כן כתב ה'''רא"ש''' (מגילה א א) בשם רבנו תם, שהתענית היא זכר להתקהלות שעשו בזמן אסתר, שהיו מתאספים ומתענים לומר סליחות ותחנונים ולבקש רחמים להצלתם. וקצת משמע כן מדברי ה'''שאילתות דרב אחאי''' [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=21484&st=&pgnum=227 (עט)].


== תוקף המנהג ==
== תוקף המנהג ==

תפריט ניווט